השפעות רגשיות פסיכולוגיות של מגפת הקורונה

לחצים ומתחים עקב משבר מגיפת הקורונה בישראל. אילוסטרציה: Pexels Pixabay
לחצים ומתחים עקב משבר מגיפת הקורונה בישראל. אילוסטרציה: Pexels Pixabay

החמרה במצב הרגשי, החשש הכלכלי, הלחץ הפסיכולוגי והבריאותי של בוגרים וצעירים בישראל עקב מגיפת הקורונה. כך, על פי ממצאים חדשים שפרסם הלמ”ס. הממצאים החדשים שפורסמו מעניקים הזדמנות להתחיל להבין מה הן השפעותיה המזיקות של תקופת הבידוד, הלחץ המשפחתי, הכלכלי, הבריאות והרגשי עקב מגפת הקורונה. ממצאים שמתפרסמים על ידי הלמ”ס מבוססים על סקר מהיר. בסוף חודש אפריל נערך סקר בלמ”ס שמטרתו לספק תמונת מצב ונתונים למקבלי ההחלטות. זאת לגבי החוסן האזרחי של הציבור בישראל, בעקבות משבר הקורונה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה את הסקר בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה. אוכלוסיית הסקר כללה בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדווית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים.

החמרה במצב בריאותי ומצב נפשי-רגשי

מן הנתונים מתחוור כי חלה החמרה במצב הבריאותי המדווח של הישראלים, ובמיוחד בקרב מבוגרים בני 65+. 22.5% מבני 21 ומעלה, כ-1.2 מיליון איש, מדווחים שמצבם הנפשי ‘החמיר’ או ‘החמיר מאוד’ במהלך המשבר.

כך, 5.4% מבני 21 ומעלה, כ-306.3 אלף איש, מדווחים שמצב בריאותם ‘החמיר’ או ‘החמיר מאוד’ בתקופת המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, השיעור גבוה יותר – 11.3%.
מגיפת הקורונה השפיעה על משקי בית רבים. מן הסקר עולה כי 11.2% מבני 21 ומעלה, כ-631.4 אלף איש, מדווחים כי אחד מבני משק ביתם היה בבידוד במהלך התפשטות המגפה.
ומה לגבי מצבם הבריאותי הכללי של הישראלים. 66.2% מעריכים שמצב בריאותם כיום טוב מאוד. לעומת זאת  26.5% – מעריכים שמצב בריאותם טוב;  ואילו 5.9% – לא כל כך טוב; לעומת זאת  1.5% מגדירים אותו כ”בכלל לא טוב”. 23.5% מבני 65 ומעלה מעריכים באופן שלילי (‘לא כל כך טוב’ או ‘בכלל לא טוב’) את מצב בריאותם.

עוד נשאלו המשתתפים מצבם הנפשי. 40% מהם העריכו שמצבם הנפשי כיום הוא טוב מאוד; 40.3% – טוב; 15.0% – לא כל כך טוב; 4.7% בכלל לא טוב.
המצב שונה בקרב מבוגרים. כך, 27.7% מבני 65 ומעלה – כ-293.7 אלף איש, מעריכים באופן שלילי (‘לא כל כך טוב’ או ‘בכלל לא טוב’) את מצבם הנפשי.
בקרב בני המגזר הערבי, השיעור הינו 36.6% המעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי.

הרעה במצב הרגשי של ילדי ישראל

הנדגמים בסקר דיווחו על המצב הרגשי של ילדיהם (אם היו להם ילדים במשק הבית) בתקופת המשבר. באשר לבריאות הילד בהיבט הפסיכולוגי רגשי:  58.9% מוסרים כי לא חל שינוי במצבם הרגשי של ילדיהם, ו-25.8% מדווחים כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר (‘החמיר’ או ‘החמיר מאוד’).
עוד נשאלו המשתתפים על תחושות של לחץ וחרדה, דיכאון ובדידות. הנתונים העלו כי כשליש מהישראלים דיווחו על תחושת לחץ וחרדה המלווה בתקופת זו אותם 34.3% מהאוכלוסייה – כ-1.9 מיליון איש (10.1% ‘במידה רבה’ ו-24.2% ‘במידה מסוימת’). עוד דיווחו 16% כי מלווה אותם תחושת דיכאון . על תחושת בדידות דיווחו  23.5% מהאוכלוסייה.

עוד עולה מן הממצאים כי שיעורים אלה היו גבוהים אצ בני 65 ומעלה. 30.4%, כ-323.6 אלף איש, חשים לחץ וחרדה. לעומתם 18.9% חשים דיכאון.  29.5% חשים בדידות (‘במידה רבה’ או ‘במידה מסוימת’). בקרב בני המגזר הערבי בישראל השיעורים גבוהים יותר: 45.2% חשים לחץ וחרדה; 27.5% חשים דיכאון; 29.3% חשים בדידות.
מן הממצאים עולה כי התחושות הללו מלוות נשים יותר מגברים בעת המשבר. 39.6% מהנשים ו-28.9% מהגברים מדווחים על לחץ וחרדה.

מפחיתים בכמות הארוחות כדי לחסוך. החמרה במצב הכלכלי

מן הממצאים עוד עולה כי מגפת הקורונה הובילה למתח משפחתי. כך, 22.6%, כ-377.3 אלף איש, מאלה שאינם גרים לבד, מדווחים על מתחים בין בני משק הבית בעקבות המשבר.
רבים מהישראלים דואגים מהידבקות. 55.7% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף. לעומתם, מחצית מהאוכלוסייה (50.3%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם.
אחד מכל שישה ישראלים דיווחו כי הם מסתייעים באדם אחר בהבאת מזון , תרופות וכו 16.2%. שיעור זה גבוה בהרבה בקרב בני 65 ומעלה והוא עומד על 45.5% .

ההחמרה במצב הכלכלי ניכרת ברבים ממשקי הבית. מהממצאים עולה כי 46.1%, כ-2.5 מיליון איש, מציינים שעקב משבר הקורונה החמיר המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם.
14.1%, כ-778.7 אלף איש, מדווחים כי הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע האחרון.

מהממצאים עוד עולה שרוב הציבור, יותר מ-80%, ממלאים במידה רבה אחר ההנחיות של משרד הבריאות.

באשר להתמודדות הממשלה עם המשבר כפי שנתפס על ידי הציבור – אמון הציבור. 38.0% מהאוכלוסייה (שיעור אמון גבוה יותר על ידי בני המגזר הערבי- 48.9% מהערבים) נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, 33.6% נוספים נותנים אמון ‘במידה מסוימת’. שיעור הישראלים אשר נותנים אמון רב ברשות המקומית של יישוב מגוריהם גבוה יותר: 46.9% נותנים אמון במידה רבה ברשות המקומית (62% מהערבים); 32.2% נוספים -‘במידה מסוימת’.