השפעת איכות האוכל על ההתנהגות

במאמר קודם סקרתי בהרחבה הקשר בין פלורת המעיים לבין מצבים נפשיים וקוגניטיביים של האדם. בנוסף, גילו חוקרים שוב ושוב את הקשר בין דיכאון והפרעות התנהגותיות שונות לבין מחסורים תזונתיים. כיום אין חולקים על הקשר בין הבריאות הגופנית והנפשית לבין התזונה ותקינות מערכת העיכול. עם תשומת לב לצריכת רכיבים תזונתיים מסוימים, ניתן לשפר התנהגות אלימה של מבוגרים וילדים. רכיבי התזונה החשובים ביותר מבחינה זו הם אלו: ויטמינים מסיסי שמן, כמו ויטמיני A, D3 ו- K2. ויטמינים מסיסי מים, כמו 1B, 6B ו- 12B. מינרלים כמו יודן, אשלגן, ברזל, מגנזיום, אבץ, כרומיום ומנגן. רכיבי תזונה ייחודיים למוח, כמו כולין, ALA ו- DHA.

יוגורט. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Schwäbin
יוגורט. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Schwäbin

השפעת איכות המזון על התנהגות האדם

מאמר זה הינו מפורט ומכסה את כלל הקשרים בין תזונה להתנהגות, מתוך נקודות מבט שונות. ניתן לסכם, שיש הוכחות חותכות אודות הקשר הישיר בין תזונה לבין התנהגות אלימה והתנהגויות בעייתיות נוספות. בני אדם רבים, הניזונים בעיקר ממזונות מעובדים, חסרי חיוניות, סובלים מתת-תזונה. במקרים רבים פירוש הדבר הוא שמוחם מורעב. יש גורמים המחמירים עוד יותר את המצב: תוספי מזון כמו מונוסודיום גלוטמאט ואספרטיים. בני אדם הניזונים ממזון מתועש ושותים משקאות קלים חשופים לכימיקלים הפוגעים במוח בדרגה גבוהה מאוד.
ההמלצות כיום הן חד-משמעותיות – לספק תזונה טובה לילדים ולהתחיל בכך אף לפני ההיריון. זאת, מאחר ומזון משפיע ישירות על הרגשות, מערכת העצבים, המוח וההתנהגות.

טיפול עם ניאצין בבעיות מוחיות

מעטים הם האנשים המודעים לכך שמחסורי תזונה יכולים לפגוע בהתנהגות ולגרום לקשיי התנהגות ולאלימות. רבים נוטים לטיפול התנהגותי קוגניטיבי או טיפול רגשי ומעטים בהרבה מייחסים חשיבות לתזונה. אחד מן החוקרים שהקדישו לכך שנות מחקר וטיפול ארוכות היה אנדרו סול. ב- 35 שנות מחקר הוא כתב 175 מאמרים בנושא ו- 11 ספרים. כתב העת סייקולוג’י טודיי מנה אותו בין 7 האנשים המשפיעים ביותר ברפואת הנפש. דר’ סול יחד עם דר’ אברם הופר היו מראשוני החוקרים בעולם שטיפלו בעזרת ניאצין בהפרעות נפשיות, כולל סכיזופרניה. יחדיו הם הוציאו ספר בשם: “ניאצין – הסיפור האמיתי”. דר’ סול היה הראשון בהיסטוריה של הפסיכיאטריה שערך באמצע שנות החמישים ניסוי תזונתי כפול סמיות, מבוקר פלסבו. במחקרו הוא נתן לחולים 3 גרם ניאצין ביום

ו- 80% מתוכם הבריאו. כתגובה לכך, הכניסה אותו האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה לרשימה השחורה וזו הסיבה ששמו ומחקרו לא נודעו בציבור הרחב. סול והופר הגיעו למסקנה שיש אנשים הזקוקים למנה מוגברת של ניאצין, כדי להירפא. זו לא בעיית מחסור, אלא בעיית תלות. הם תלויים במינון גבוה במיוחד של ניאצין, כדי להישאר בריאים. מצב כזה הוא במיוחד רווח אצל בעלי הפרעות נפשיות. חוקרים נוספים אישרו את מסקנותיו של דר’ הופר ומצאו שניתן לטפל בהצלחה בעזרת ניאצין גם בהפרעות נפשיות ומוחיות שונות כמו: ADD, חרדה, התנהגות כפייתית, פסיכוזה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית.
מזונות מותססים טבעיים משפרים זיכרון בגיל מבוגר
מזונות טבעיים מותססים מהווים חלק בתפריטים מסורתיים בקרב עמים שונים. אכילתם מעשירה את אוכלוסיית חיידקי המעיים המועילים. ככול שנחקר יותר נושא זה, כך הולך ומתברר שמחלות גיל שונות נגרמות מחוסר בחיידקי מעיים חיוביים שתפקידם להגן על הגוף. כיום בתפריט המערבי זנחו את המזונות המותססים הטבעיים והם הוחלפו במזונות מעובדים עשירי סוכר ודגנים, שהם מזינים את החיידקים השליליים וגורמים לדלקות כרוניות.

את ההשפעה השלילית של שינויי תפריט אלו ניתן לראות בעיקר אצל ילדים. יש בקרבם הרבה יותר אלימות ובעיות התנהגותיות אחרות. אצל זקנים יש יותר דיכאונות והידרדרות נפשית. חשוב להדגיש שאובדן זיכרון אינו תהליך טבעי הקשור להזדקנות. יש זקנים שזיכרונם ממש טוב.
במחקר שנעשה לאחרונה עם זבובי תסיסה נמצא שחומרים פוליאמיניים המצויים בחיטה מונבטת מותססת ובסויה מותססת עזרו לשיפור הזיכרון. כעת בודקים זאת על בני אדם. מירב הסיכויים שכך יהיה. פוליאמינים הם מרכיב חיוני בכל תא בגוף.

שלושה מקורות מספקים פוליאמינים לתאי הגוף: ייצור עצמי, פלורת המעיים והמזון שאדם צורך. חומרים אלו מעורבים בהתמיינות התאים ובמניעת התפתחות מחלות אלרגיה אצל תינוקות. יש להם גם יכולת נוגדת דלקות.

תפריט מתאים יכול להשפיע לא מעט על יצירת פוליאמינים. כך, לפוליאמינים שמקורם במזון יש מספר תפקידים חשובים באשר לשמירת בריאות תקינה והסדרת הייצור הפנים תאי של פוליאמינים. כל זה חשוב לגדילה נכונה ולשמירת פלורת מעיים בריאה. מאחר ונמצא שהייצור של פוליאמינים באברי גוף שונים הולך ופוחת עם ההזדקנות, חשוב לקבל כמות נאותה שלהם מן המזון, כדי לשמר תפקוד נכון של איברי גוף שונים ובהם מוח, כליות, מעי דק, לבלב ועוד.

מצב לקוי של פלורת מעיים הוא נפוץ

בדנמרק נערך מחקר בו שותפו 292 בני אדם, 169 מהם בעלי עודף משקל והאחרים עם משקל נורמאלי. במחקר זה נבדקו המגוון והכמות של חיידקי המעיים. אצל רבע מהם נמצא שאוכלוסיית המעיים שלהם הייתה ב- 40% פחותה לעומת הכמות הנדרשת לשם בריאות אופטימאלית. בעלי עודף משקל סבלו מכך יותר מן האחרים. צוות המחקר מאוניברסיטת קופנהגן מצא שלא רק מבחינת מספרם, אלא גם מבחינת המגוון של בקטריות המעי, מצבם של בעלי עודף משקל היה גרוע יותר. בנוסף, הייתה להם אוכלוסיה רבה יותר של בקטריות מזיקות הגורמות למצב דלקתי כרוני בצינור העיכול, מצב המעלה את הסיכון לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב.

למעשה, את אוכלוסיית חיידקי המעיים בגוף ניתן להחשיב כאיבר נוסף, כמו כל איבר אחר בגוף. לכן חשוב לנקוט את כל הצעדים הנדרשים לשמירת הכמות והמגוון הבריא של פלורת המעיים. מחקרים מן השנים האחרונות לימדו שיש קשר הדוק ביותר בין פלורת המעיים לבין בעיות משקל. ככל שפלורת המעיים דלה יותר מבחינת מגוון וכמות של בקטריות חיוביות, כך קשה יותר לאדם לשמור על משקל תקין, לרדת במשקל עודף ולא לעלות בחזרה עד מהרה. פרוביוטיקה עוזרת גם למניעת מצב של סינדרום מטבולי בו כרוכות השמנה, עלייה ברמת הסוכר בדם, לחץ הדם ומחלות לב וכלי דם.

תפריט והשפעות סביבה – מגורמי השינויים בפלורת המעיים

חשוב לצרוך בקביעות ירקות מוחמצים, ועדיף כאלו שהותססו עם סוג מיוחד של בקטריות שמייצרות גם את ויטמין 2K. הדרכים לשיפור אוכלוסיית המעיים הן: אכילת ירקות מוחמצים שלא פוסטרו, גבינת נאטו, יוגורטים של שקדים או שומשום. נקיטת צעדים אלו לא תספיק אם כלל התפריט הינו מזון גרוע.
חיידקי המעיים רגישים גם לגורמים נוספים ואלו הם: אנטיביוטיקות לסוגיהן, שתיית מים עם כלור ופלואוריד, סבונים אנטי בקטריאליים, כימיקלים בחקלאות, זיהום אויר.

דרכים להשגת מספיק “מזון למוח”

חשוב לצרוך שמנים מסוג אומגה 3. מקורות צמחיים הם זרעי צ’יה מושרים, פשתן טחון הנאכל מיד, אגוזי מלך טריים (לפצח אגוזים בקליפתם) וכמוסות המופקות מאצות ים מיקרוסקופיות המכילות DHA. מחסור באומגה-3 פוגע בייצור הסרוטונין והדופמין במוח. כך, יש ירידה במצב הרוח. מחסור בשמני אומגה 3 פוגע גם במחסום דם-מוח. כך, חודרים למוח חומרים סביבתיים מזיקים. מחסורים, הן בשמני אומגה-3 והן בוויטמין D, הם מן הסיבות העיקריות להידרדרות בריאותית, ובכלל זה במוח, בחשיבה וברגשות.

וזה עוד לא הכול. למספר מזונות ותוספים שעשויים לספק רכיבי תזונה חיוניים למוח, הודבק תואר שלילי בציביליזציה המערבית, לדוגמה ויטמין B3. ברור לחלוטין שחלק רב מאוד מהגורמים לחולי גופני ונפשי גם יחד מצוי בבחירה שגויה של המזונות הנאכלים. חשוב לצרוך מזונות מוחמצים ולסלק את מרבית המזונות מכילי סוכר ודגנים מלוטשים. כמובן, לא לוותר על פירות. יש לדעת, שהתפריט הלא נכון קריטי לגבי התפתחות עמידות לאינסולין, שבנוסף לסוכרת היא גורמת גם לבעיות מוחיות, כמו דיכאון והתנהגות אלימה.

מקורות:
Weston A. Price Foundation April 22, 2013
Food and Nutrition Research 2011; 55: 10.3402/fnr.v55i0.5572
Scientific American September 1, 2013
Science.uvu.edu, Aliphatic Amine
Food and Nutrition Research 2011; 55: 10.3402/fnr.v55i0.5572
Nature, August 28, 2013
Newhope360.com September 3, 2013
Medical News Today September 1, 2013
British Journal of Nutrition 2011 Sep;106(6):887-95

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466


דילוג לתוכן