ראשי » אנטי אייג'ינג וקמטים, טיפוח ויופי, כתבות-מרכזיות-ראשי, רפואת שיניים, תזונה » ויטמין D וחשיפה לשמש

ויטמין D וחשיפה לשמש

קרינת השמש וויטמין D 

התועלת של ויטמין D הנוצר בעור מחשיפה לשמש ידועה היטב. מה שלא כל כך ידוע זה שבנוסף, חשיפה לאור השמש עוזרת גם נגד מחלות והפרעות נוספות, שלא בהכרח קשורות לוויטמין D. המחלות והבעיות שנגדן עוזרת חשיפה לשמש הן אלו: 

התגוננות מקרני השמש. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc3-by-sa.צילום: Johntex

התגוננות מקרני השמש. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc3-by-sa.צילום: Johntex


1) שיפור מצב הרוח ורמת האנרגיה על-ידי שחרור אנדורפינים.
2) הגנה מפני טרשת נפוצה ודיכוי הסימפטומים של מחלה זו.
3) כטיפול במחלות עור כמו פסוריאזיס, ויטילגו, דרמטיטיס, אטופי וסקלרודרמה.
בעור נוצרת גם עמידות רבה יותר כנגד חיידקי מחלות.
4) יש יותר ייצור של חנקן חמצני שעוזר כנגד נזקי קרני UV וכנגד בעיות לב וכלי דם, יש עזר לריפוי פצעים על-ידי פעולה אנטי חיידקית וגם פחות סרטן.
5) יש איזון של המלטונין על ידי ה”עין השלישית” של קולטני אור של בלוטת האצטרובל.
6) יש הקלה בכאבי פיברומיאלגיה.
7) כבר לפני 100 שנים חשיפה לשמש הייתה טיפול סטנדרטי כנגד שחפת.
8) כטיפול בצהבת של יילודים.
9) כעזר לנטרול ריחות גוף.
10) כעזר לביוריתמוס – שמירה על אורח החיים
בהתאם לשעון הביולוגי של האדם.
11) נגד דיכאון חורף.
12) כעזר לשמירת חום הגוף.
13) הגנה בפני מלנומה וצמצום תמותה ממחלה זו.
14) כעזר מפני לימפומות של תאי T.

לקרני UV יש כבר היסטוריה ארוכה כטיפול במחלות שונות. כבר משחר ההיסטוריה מוכרים טיפולי חשיפה לשמש. הבסיס המדעי לכך הוא שתאים רבים בעור המצויים בשכבות שונות שלו מגיבים לקרני UV. טיפולים כאלו עוזרים לא רק נגד מחלות עור. קרני UVB עוזרות נגד מחלות ואילו קרני UVA מעוררות מחלות.
כיום ברור לחלוטין שלקליטת ויטמין D מקרני השמש יש יתרון מובהק מאשר לקבלתו באמצעות כמוסות. אור השמש מווסת את השעון הביולוגי של האדם. המלטונין, למשל, מושפע לחלוטין מחילופי אור וחושך והוא אחראי לוויסות הפנימי של השעון הביולוגי. מלטונין הוא גם אנטיאוקסידנט רב עוצמה ולוחם נגד סרטן.

חשיפה הגיונית לשמש מגינה מפני מלנומה
מחקר שפורסם ב”לנסט” מצביע על כך שלעובדים בחוץ יש פחות מלנומה מאשר לאלו העובדים בתוך מבנה, מכאן שחשיפה קבועה לשמש מספקת הגנה בפני מלנומה. מחקר אחר שפורסם ב”מדיקל היפותסיז” אומר שעם עבודה בתוך מבנה עם חלונות, רק קרני UVA מסוגלות לעבור דרך זכוכית, לא קרני UVB. קרניים אלו גורמות לסרטני עור ובכלל זה למלנומה.
מאחר ולעובדים בתוך מבנה יש 3 עד 9 פעמים פחות חשיפה לשמש לעומת אלו העובדים בחוץ, יש להם פחות ויטמין D ופחות הגנה מובנית נגד סרטן בגופם. זאת ועוד – קרני UVA שחודרות דרך זכוכית ומצויות בתוך מבנה למעשה הורסות את ויטמין 3D שנוצר אחרי חשיפה לשמש – כך הסיכון למלנומה מוגבר. למעשה, רק השתזפות מבוקרת וזהירה בשמש או במנורת שיזוף, תעזור לבניית הגנה פנימית נגד סרטן. מחקרים מצאו פחות סיכון למלנומה בתנאים הבאים:

  • אצל חקלאים, דייגים או אלו הנחשפים בקביעות בסופי שבוע לשמש.
  • חשיפה לשמש מונעת התפתחות מלנומה גם באזורי עור שאינם נחשפים לשמש, ואם כבר יש מלנומה, לאלו הנחשפים לשמש יש יותר סיכוי להחלמה.
  • אצל חולי מלנומה, להם יש בגוף רמה גבוהה של ויטמין D, המחלה פחות תוקפנית וסיכויי ההחלמה שלהם גבוהים יותר.
  • לילדים חולניים יש פחות ויטמין D בגופם
  • המציאות היא שוויטמין D משפיע על כ- 10% מן הגנים שבגוף לכן הוא כל כך חשוב להשגת הבריאות האופטימאלית. שני מחקרים שפורסמו לאחרונה העלו שמחסור בוויטמין D מאוד שכיח אצל ילדים חולים וככל שהמחסור יותר עמוק, כל קטנים סיכויי ההחלמה שלהם. מצב כזה יש גם בקרב מבוגרים חולים – ככל שהמחסור בוויטמין D בגופם עמוק יותר, כך קטנים יותר סיכויי ההחלמה שלהם. מחקר אחד מצא שעל כל 5 ילדים המאושפזים בבתי חולים בגלל מחלות שונות, ל- 2 מהם יש מחסור בוויטמין D (פחות מ-20 נ”ג למ”ל) וסיכויי ההחלמה שלהם נמוכים יותר לעומת סיכויי האחרים. אצל ילדים עם שוק זיהומי מסכן חיים, רמת ויטמין D הממוצעת הייתה 19.2 נ”ג למ”ל. אצל ילדים, החומרה של מחסור בוויטמין D גבוהה יותר, מאחר וחלק ניכר ממנו נדרש להתפתחות העצמות.
  • במחקר אחר, שהקיף ילדים ובני נוער, אצל 70% מהם היה מחסור בוויטמין D. הם סבלו ממחלות קשות יותר והיו מאושפזים משכי זמן ארוכים יותר בבתי חולים.

רמת ויטמין D נמוכה מקצרת חיי זקנים
במחקר שנעשה באוניברסיטת מדינת אורגון, ארה”ב, מחקר שפורסם באירופיין ג’ורנאל אוף קליניקל נוטרישן, נמצא שרמה נמוכה של ויטמין D גרמה ל- 30% יותר תמותה בקרב זקנים יחסית לבני גילם שלא סבלו ממחסור בוויטמין זה. בארץ, אצל כ-70% מן התושבים נמצא מחסור של ממש בוויטמין זה. על-פני כדור הארץ, יותר ממיליארד אנשים סובלים ממחסור כזה. רק חשיפה נאותה לשמש תשפר את מצבם. רמה מספקת של ויטמין D עוזרת גם נגד שחיקת סחוס בברכיים שקורית אצל מבוגרים. מסתבר שהבדיקה היותר קריטית מתוך בדיקות הדם היא בדיקת רמת ויטמין D, ואם יש מחסור, הצעד היותר חשוב כדי לשרוד הוא להיחשף לשמש, בצורה נכונה. שום איבר בגוף לא פועל כהלכה אם יש מחסור בוויטמין D!

טיפול נכון עם מנורת שיזוף

התקשורת עדיין ממשיכה להזהיר מפני חשיפה למנורת שיזוף. אבל, מי שלא יכול, מכל סיבה שהיא, להיחשף לשמש, ממש הכרחי לגביו להשתזף עם מנורת שיזוף. במצב כזה, יש לשמור על הכללים הבאים:
1) יש להשתזף עם המנורה רק עד כדי מצב שבעור נעשית אדמומיות קלה – לא יותר. מדובר פה על אנשים לבני עור. יש להתחיל עם החשיפה היותר קצרה למנורת השיזוף ובהדרגה להעלות את הרמה, לעולם לא עד כדי כווית שמש. נתון זה שונה מאדם לאדם. ככל שעורו של האדם כהה יותר מלכתחילה או בעקבות שיזוף קודם לכן, כך הוא יזדקק ליותר חשיפה למנורה (כמובן גם לשמש) ויוכל להשתזף יותר זמן מבלי להיכוות. יש לטפל לא יותר מפעם אחת ב-24 עד 48 שעות, כאשר הצבע הורוד של השיזוף נעלם. לא לפני כן!

2) יש להשתזף רק עם מנורה עם מנגנון אלקטרוני ולא עם מנגנון מגנטי, זו אשר משמיעה זמזום בזמן הפעלתה והיא מגדילה סיכון לסרטן.

ומה עם תוספי ויטמין D?
אם לא מתאפשר, לא שיזוף בשמש ולא עם מנורת שיזוף נכונה, יש לקחת ויטמין D כתוסף. אז, חשוב ביותר להקפיד שהתוסף מכיל ויטמין D3ולא D2. ויטמין D3 יעיל פי 5 יותר לעומת 2D. לא זו בלבד שוויטמין D2 פחות יעיל, הוא ממש מזיק. סיכום כללי של כ- 50 מחקרים שהקיפו 94,000 בני אדם, הראה שוויטמין D3 צמצם את התמותה מכל המחלות, בתקופת זמן המעקב, ב- 6% – ויטמין D2 העלה את הסיכון ב- 2%!
לאחרונה, חוקרים מאנגליה ואוסטרליה שיתפו פעולה במחקר שפורסם בעיתון PLoS ONE, בו הם גילו קשר בין רמות D2 ו- D3 אצל ילדים לבין בעיות פסיכוטיות עתידיות אצלם. החוקרים בדקו רמות של תוצרי ויטמיני D2 ו- D3 אצל 5,346 ילדים בגיל 9 ולאחר מכן בדקו אצלם, כעבור 3 שנים, תופעות פסיכוטיות כמו ראיית דברים ושמיעת קולות שאינם ממשיים. תופעות אלו קשורות בהתפתחות סכיזופרניה מאוחר יותר. אצל ילדים עם רמה גבוהה של D2 היו אחרי 3 שנות מעקב יותר תופעות פסיכוטיות ואילו אצל ילדים עם רמה גבוהה יותר של D3 היו פחות ופחות תופעות כאלו. חשוב לציין שאלו שהיו עם רמה גבוהה יותר של 3D הגיעו לכך מתוך חשיפה לשמש, לא מנטילת תוספים, בייחוד לא מנטילת תוספי ויטמין D סינטטי.

רמה נמוכה של ויטמין D מעלה סיכון לעששת שיניים
לאחרונה, הועלה הנושא של קשר בין רמות ויטמין D לבין עששת שיניים. פגיעה בחניכיים ועששת שיניים קשה שכיחה מאוד בארה”ב, עששת שיניים זו נגרמת על-ידי חיידק בשם סטרפטוקוקוס מוטנס והיא פוגעת בעד 70% מן הילדים כהי העור בארה”ב – אלו סופגים הרבה פחות ויטמין D מחשיפה לשמש. באוניברסיטת מניטובה בקנדה חקרו את הנושא ומצאו שאצל ילדים עם בעיות עששת שיניים קשות, רמות ויטמין D בדם היו נמוכות מ- 20 נ”ג למ”ל, לעומת רמות של 25 ויותר נ”ג למ”ל אצל ילדים עם מצב שיניים טוב יותר. השכיחות של יותר עששת שיניים אצל ילדים עם רמת ויטמין D של 20 ופחות נ”ג למ”ל הייתה כפולה לעומת זו שהייתה אצל ילדים עם 30 ויותר נ”ג למ”ל. קשר כזה נמצא כבר לפני כ-90 שנה אבל תוצאותיו לא ייושמו בשטח. מחקרים מוקדמים הראו גם שחשיפה לשמש או מנורת UVB נתנה תוצאות טובות למניעת עששת שיניים, הרבה יותר ממה שעזר מתן ויטמין D מסוג 2D הסינטטי. זאת ועוד, אצל ילדים עם יותר עששת שיניים הייתה רמה גבוהה של הורמון הפאראתירואיד, סימן מובהק למחסור בוויטמין D בגוף. אצלם רמת הורמון זה הייתה פי 3 גבוהה יותר מזו שהייתה אצל ילדים עם רמת ויטמין D גבוהה יותר בגוף. כדי לשמר על שיני ילדים מפני עששת, צעד חשוב הוא שרמת ויטמין D בגופם תהיה לפחות 50 נ”ג למ”ל – זה אומר קליטה של לפחות 5,000 יחב”ל ויטמין D ליום. חשיפה נכונה לשמש תספק כמות כזו. כמות כזו תאפשר קליטה וחילוף חומרים טובים יותר של הסידן בגוף. מצער הדבר שידע שהיה כבר משנות ה- 50, רק עכשיו מתחיל לתפוס את המקום הראוי לו.

כאמור, למי שאינו מורגל, חשיפה לשמש צריכה להיעשות בהדרגה – לעולם לא עד כדי כוויה בעור. ברגע שהעור מקבל צבע ורדרד, זה סימן שדי בכך. ככל שהאדם שזוף יותר או כהה עור מטבעו, כך הוא יוכל להיות יותר זמן בשמש ללא נזק. בחורף, אחרי הרגלת הגוף, גבול עליון של חשיפה מומלצת לשמש בצהרים הוא 30 דקות, חצי גוף עירום. בקיץ, גם 15 דקות יספיקו ללבני עור, מעט יותר לכהי עור.

מקורות:
Mercola.com New Study Shows This Potent Vitamin Helps Prevent Breast Cancer

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15989379

http://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminD-HealthProfessional/

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2290997/

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466