וירוסים – מגינים מפני חיידקים ?

וירוסים – קו הגנה מרכזי של הגוף נגד חיידקים ?
מיום היוולדו חי אדם בתוך אוקיאנוס אין סופי של חיידקים. הוא נושם אותם, בולע אותם ונושא אותם על עורו. יותר מ- 90% של ה- DNA שבגוף איננו של האדם עצמו, אלא של החיידקים שבו. בכדי להישאר בריא חייב הגוף להיות כל הזמן במצב של היכון, כך שיוכל לשלוט על היתרבות של חיידקים הגורמים מחלות. זאת, בעוד שהוא מעודד את ומגן על החיידקים החיוביים, אלו העוזרים לו להישאר בריא. לשם השגת מטרה זו המערכת החיסונית של הגוף לומדת להבדיל בין חיידקים שליליים וחיוביים. איך זה קורה? מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת המדינה בסאן-דיאגו, מאיר באור חדש את התהליכים המדהימים האלו. הסוד נמצא באחד ממרכיבי הגוף, שלא כל כך הוערך – הקרומים הריריים. קרומים ריריים אלו מכסים את הצד הפנימי של הפה, האף, שמורות העיניים, מערכת העיכול והריאות. יש להם תפקיד חשוב ביותר במערכת החיסונית. גוף האדם מייצר מדי יום יותר מליטר אחד של ריר באף, בגרון, בסינוסים ואת רובו האדם בולע.

תא דם לבן תוקף חיידק אנטרקס. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc2.5-by. צילום: -Volker Brinkmann-plos
תא דם לבן תוקף חיידק אנטרקס. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc2.5-by. צילום: -Volker Brinkmann-plos

הריר נחשב בעבר כמחסום פיזי המגן בפני פלישת חיידקים גורמי מחלות לגוף וגם כחומר סיכה. אך גילויים מדעיים חדשים מלמדים שיש לו תפקיד שהוא לאין ערוך יותר חשוב בשמירה על הבריאות. כבר מזה מספר שנים ראו חוקרים שהריר טעון בווירוסים. הם סברו שהריר כולא בתוכו את הווירוסים כדי להשמידם. אך המחקר החדש מלמד שווירוסים אלו, למעשה, תומכים במערכת החיסונית ואינם אויביה. פרטים על מחקר זה הופיעו בגיליון 20 במאי 2013 של העיתון המדעי:.Proceedings of the National Academy of Sciences.

המדענים גילו סוג מיוחד של וירוס המכונה בקטריופאג’ ובקצרה – פאג’. הוא מצוי בכמויות גדולות בכול הדגימות של הקרומים הריריים שנבדקו. בכול מקום שבו מתרבים חיידקים ניתן למצוא גם פאג’ים, מאחר וקיומם של אלו תלוי בהימצאות חיידקים הנאכלים על ידם. במחקר שהוזכר לעיל נמצא שבאזוריי גוף בהם יש קרומים ריריים יש הרבה יותר פאג’ים מאשר באזור ללא ריר, אפילו אם הוא מצוי במרחק מס’ מ”מ משם. למשל ברוק שמקיף את החניכיים נמצאו 5 פאג’ים על כול חיידק, אך ברקמה הרירית של החניכיים עצמן נמצאו 40 פאג’ים על כול חיידק.
הפאג’ים מתמחים בקטילת סוגים מסויימים של חיידקים וכך הם מתרבים. הפאג’ים חודרים לתוך תוכו של החיידק, שם הם מתרבים והורסים אותו מבפנים. תוך חצי שעה הם מסוגלים להיתרבות עד פי 100. אז הפאג’ים הצעירים חודרים לחיידקים נוספים והורגים גם אותם. במחקר נמצא שפאג’ים אלו מקיימים יחסי שיתוף עם בעלי חיים ובני אדם וכך הם מחסלים חיידקים מזיקים. הם גם שומרים שחיידקים טובים לא יתרבו יתר על המידה. במילים אחרות – הם חיים בסימביוזה עם חיות ובני אדם. כפי הנראה, בני אדם ובעלי חיים פיתחו דרכים לברור את אותם פאג’ים שמסוגלים לטפל בסוגי חיידקים מסוימים. יש גם מיני פאג’ים אשר הגנום שלהם משתלב עם הגנום של החיידקים המועילים וכך פאג’ים אחרים לא יכולים לפגוע בהם. אצל החולים במחלות של מעי רגיז, מחלת קרוהן וקוליטיס כיבי ישנן פגיעות בקרום הרירי במעי. באותם מקומות פגועים נכשלת ההגנה של הפאג’ים.

יישומים ריפויים של הבקטריופאג’ים
בעבר היו שימושים רפואיים, בעיקר ברוסיה, בפאג’ים לטיפול במחלות חיידקים שונות. טיפולים אלו נחשבו לבטוחים לחלוטין. אך בארצות המערב הממסד הרפואי דורש מחקרים קליניים נרחבים ביותר, כדי לאשר טיפול כזה. המחסומים העומדים בפני שילוב טיפול כזה בארצות המערב הם שניים: אין מספיק מחקרים שפורסמו ולחברות התרופות אין עניין לקדם את הנושא, כיוון שלא ניתן להפיק מכך רווחים. כאמור, בחלקי עולם אחרים, בעיקר ברוסיה, נעשו טיפולים כאלו בהצלחה ניכרת.

דיווח ראשון על שימוש בפאג’ים כנגד מחלות מידבקות היה בשנת 1921 בצרפת. בשנות ה- 30 הכניס סטלין את הטיפול עם פאג’ים בבתי חולים, בעיקר בחולי דיזנטריה. מחלות נוספות שבהן טיפלו, בעיקר ברוסיה, עם פאג’ים היו דיפטריה, טטאנוס, נמק, שנית, דלקת חיידקית של קרום המוח, דלקות של החיידקים סלמונלה ושיגלה. בחדרי ניתוחים, בעיקר בגיאורגיה, נהגו לרסס בפאג’ים לפני הניתוח, בחלל החדר ועל המכשירים, כדי להקטין סכנה של הידבקות. טיפול הפאג’ים יעיל מאוד נגד חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. טיפולים כאלו נעשו בהצלחה כנגד אקנה ואפילו כנגד MRSA (סטפילוקוקוס אאורוס עמיד למתיצילין). אם תהיה שליטה מלאה על הפאג’ים הם יכולים להוות האמצעי האולטימטיבי כנגד חיידקים קטלניים, כמו למשל CRE (סוג חיידקים שעמיד במיוחד לאנטיביוטיקה). בעיתון ז’ורנל אוף אינפקשן דווח על הצלחות מרשימות של טיפול בעזרת פאג’ים בבני אדם. מידת ההצלחה שם הייתה בין 80% ל- 95%. החדשות הטובות הן, שלכול אדם יש את הוירוסים המגנים האלו בגופו באופן טבעי.

הנזק של הקפדת יתר על היגיינה
בעקבות מידע זה, מסתבר שדרוש יחס שונה בנוגע להפרשות מהאף. בציביליזציה יש עיסוק יתר בשמירת ניקיון, במיוחד אצל ילדים. כך, יש התייחסות שלילית לנזלת. הפחד מחיידקים גרם לאנשים יותר נזק מאשר תועלת. באופן טבעי ילדים אינם נרתעים מלהפריש נזלת. חשוב לא לדכא אצלם הפרשה זאת. כנ”ל לגבי מבוגרים. ילד שגדל בסביבה סטרילית, מורחק מלכלוך וחיידקים ומקבל טיפול אנטיביוטי שמחסל גם חיידקי מעיים טובים, אינו מסוגל לפתח מערכת חיסונית טבעית כנגד מחלות. זה גורם לו להיות רגיש למחלות במשך כל מהלך חייו. תיאוריה זאת, הידועה בשם היפותזת ההיגיינה, מסבירה מדוע התחלואה במחלות אלרגיה ומחלות אוטואימוניות הוכפלה עד פי 4 בעשרות השנים האחרונות. הוטל אור חדש יותר על היפותזת ההיגיינה, מאחר ונודע שעודף היגיינה פוגע בקשר הסימביוטי בין אנשים והפאג’ים השוכנים בגופם. על ידי מניעת ילדים מלהיחשף לחיידקים, יחסים סימביוטיים אלו אינם יכולים להתפתח כפי התכוון הטבע. מבלי חשיפה קבועה לחיידקים גופו של הילד אינו מסוגל לפתח מערכת הגנה מושלמת. אולי זאת הסיבה לכך שכה נפוצות היום דלקות כרוניות, מחלות אוטואימוניות ואלרגיות. גם דיכאון ומחלות לב קשורים לעודף היגיינה. בנוסף לנושא הפאג’ים, אחת הדרכים החשובות ביותר לשמירת הבריאות היא להעשיר את אוכלוסיית חיידקיי המעיים הטובים.

רמה בריאה של שמירת ההיגיינה
יש הוכחות רבות לנזק של היגיינת יתר. סטריליות יתר יכולה לגרום נזק למשך כל החיים כתוצאה מהתפתחות מחלות כרוניות ואקוטיות. חשיפה למגוון של חיידקים, החל מיומו הראשון של היילוד, היא מפתח לבניית מערכת חיסונית חזקה. הקרומים הריריים מספקים את המצע ליחסים הסימביוטיים המורכבים בין ווירוסים, חיידקים ובעלי חיים או בני אדם. שוב נמצא שחכמתה של אימא טבע היא העליונה. הדרכים להימנע מהיגיינת יתר ולחזק את מערכת החיסון הן אלו:
1. חשוב ללמוד את ההבדל בין החסינות הטבעית והחסינות שאמורים כביכול להקנות החיסונים.
2. חשוב להימנע משימוש לא הכרחי באנטיביוטיקות. יש לזכור שלאנטיביוטיקה אין השפעה על וירוסים, רק על חיידקים.
3. לתת לילדים לשחק בחוץ, להתלכלך, לא להתרגש אם הם שמים בפה חפץ שמצאו.
4. לא להשתמש בסבונים ובחומרי ניקוי אנטי בקטריאליים. חומרים אלו מחסלים את כל המיקרואורגניזמים שחשיפה אליהם בונה מערכת חיסונית טובה. יש להתרחץ עם סבון פשוט ומים. כימיקלים אנטי בקטריאליים הם רעילים ויכולים לגרום אף להתפתחות חיידקים עמידים.
5. חשוב להימנע מאכילת מזונות מבעלי חיים שטופלו עם אנטיביוטיקה.

מקורות
Did You Know That Viruses Are Saving Your Life Right Now? Mercola, August 26, 2013
DoctorOz November 24, 2009
Science News May 20, 2013
PNAS May 20, 2013
Phages.org
Science News June 2, 2007
Phys Org October 9, 2012
ScienceNOW May 20, 2013
Environmental Graffiti
Science Illustrated September 26, 2012
IDSA Boston Annual Meeting October 2011
Science Daily August 22, 2007
TED Talk: Applied Aspects of Bacteriophages March 8, 2012
News Medical June 11, 2013

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466