זיהוי קורונה לפי שפכי ביוב

מדענים פיתחו אמצעי לזיהוי קורונה המתריאה על התפרצות הנגיף בהתבסס על שפכי מי ביוב בישראל. קבוצת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהובלת הפרופסור אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה בצוותא עם הדוקטור איתי בר-אור מהמעבדה המרכזית לנגיפים במשרד הבריאות, יצרו כלי להתראה מוקדמת בפני התפרצות הקורונה. זאת בהתבסס על בדיקת מערכת הביוב בשכונות ובערים בישראל. מחקרם בוצע במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה של אוניברסיטת בן גוריון.

ניטור הנגיף באמצעות דגימות מי שופכין מהביוב. צילום: Pixabay Thomas Hoang
ניטור הנגיף באמצעות דגימות מי שופכין מהביוב. צילום: Pixabay Thomas Hoang

הביוב כאמצעי התראה: מדענים פיתחו שיטה לניטור כמויות נגיף הקורונה באוכלוסייה באמצעות מערכות שפכים

האם דגימות מהביוב יתריעו מפני התפרצות קורונה בשכונות וערים נגועות?​ מפרסום הממצאים הראשונים של מחקרם ניכרת נוכחות של הנגיף בשפכים במרכז הארץ ביניהם בשפכי גוש דן ובמיוחד בשפכי ביוב העיר בני ברק. זאת באופן התואם להתפרצות שהייתה בעיר.

ממצאי המדענים מראים שאזורים אחרים בגוש דן נמצאו בשלב זה שליליים. לפיכך, המדענים סבורים שדגימה וניטור של ביוב ושפכים עשוי להצביע על קצב התפשטות הנגיף. למחקר חשיבות רבה למניעת התפרצויות שכן על פי הספרות המדעית שחרור הוירוסים בצואה והופעתו בשפכים מקדים את הופעת תסמיני הקורונה. עם זאת, טרם ידוע האם הנגיף נשאר מדבק בביוב.

פרופ’ אריאל קושמרו מסביר כי “מטרת הפרויקט היא לספק התרעה לנוכחות של קורונה באוכלוסייה באמצעות ניטור השפכים הגולמיים שמגיעים מהערים. התוצאות מראות שאכן ניתן לזהות את וירוס הקורונה בביוב בשיטות מולקולאריות. בשיטה זו נוכל לספק מידע לגבי רמת הנגיעות בקורונה באוכלוסייה, לאתר אזורים בעייתיים ולספק התראה ראשונית היכן מתחילה התפרצות”.

דגימות ניטלו מבורות וצמתי ביוב של ערים ושכונות בעייתיות בגוש דן וכן נאספו דגימות ממרכזי טיהור שפכים בארץ. המדענים עיבדו את הדגימות בתהליך הדומה לטיפול בבדיקות קורונה רגילות כאשר נעשה שימוש בהגברת ה-RNA של הוירוס בטכנולוגיות של PCR כמותי.

דגימה נפרדת של כל שכונה

המדענים העורכים את המחקר הינם פרופ׳ אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, ד”ר יקיר ברצ׳נקו מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, ד”ר עודד ניר וד”ר עידו בר זאב, ממכון צוקרברג לחקר המים בקמפוס שדה בוקר פרופ׳ זאב רונן מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה, הסטודנטים מרילו שנגן וקארין יניב מהמעבדה למיקרוביולוגיה סביבתית, מאוניברסיטת בן-גוריון. כמו כן במחקר משתתפים פרופ’ ערן פרידלנדר מהטכניון וד”ר איתי בר-אור מהמעבדה המרכזית לנגיפים במשרד הבריאות.

המדענים עדיין מצויים בפיתוח השיטה והוכחת היתכנות. בשלב הבא המדענים יבדקו האם ישנו מתאם בין כמות החולים לכמות הוירוס בשפכים בערים שונות. בנוסף המדענים יבחנו האם הקורונה עדיין מדבק בשפכים. ישראל הינה מדינה בין המובילות בשימוש חוזר במי שפכים. עיקר השימוש בישראל הוא לצרכי חקלאות. מכאן החשיבות לקבוע האם הנגיף שמועבר דרך צואה לביוב נשאר מדבק.

לדברי פרופ׳ קושמרו,”בשיטה שפיתחנו אפשר לדגום בנפרד כל עיר ובהמשך גם לבדוק ברמת השכונה. נוכחות של וירוס בביוב מלמדת שבאותו אזור יש אנשים נגועים וככל שרמת הוירוסים בביוב עולה, המשמעות היא שיש יותר אנשים נגועים. ניתוח כמות הוירוסים בביוב ביחס לכמות האוכלוסייה יאפשר בעתיד לקבוע כמה אנשים נגועים יש באותו איזור וכך נוכל להתריע על אזורים שמתחילה בהם התפרצות ועל משרד הבריאות לנקוט בצעדי מנע כמו סגר וריבוי בדיקות. מנגד אפשר לבדוק אם כמות הוירוס יורדת בעקבות פעולות שננקטו ולקבוע האם הן אפקטיביות”.

 


דילוג לתוכן