חומר חיטוי חדש לקורונה

המאבק בעצירת התפשטות הקורונה: מדענים ישראלים פיתחו חומרי חיטוי אפקטיביים וארוכי טווח הפוגעים במנגנון ההדבקה של נגיף הקורונה. הפיתוח, פרי מחקר של מדעני הטכניון. בשונה מחומר החיטוי כמו אקונומיקה, אלכוהול ג’ל וחומרי חיטוי אחרים שבהם מחוטאים משטחים. החומרים החדשים שפותחו פוגעים במנגנון ההדבקה של הנגיף ונותרים פעילים לאורך זמן.

חומר חיטוי חכם לאורך זמן

מדענים מהטכניון בטכניון פיתחו חומרי חיטוי חכמים, הפוגעים במנגנון ההדבקה של נגיף הקורונה ונותרים פעילים לאורך זמן. המדענים סבורים כי החומרים צפויים להחליף את האקונומיקה, כמו גם חומרים אחרים מבוססי כלור, שהשפעתם המחטאת מתפוגגת עד מהרה.

חומר חיטוי שיחליף את החומרים הקיימים? אילוסטרציה: Pixabay KlausHausmann
חומר חיטוי שיחליף את החומרים הקיימים? אילוסטרציה: Pixabay KlausHausmann

נגיף הקורונה SARS-CoV-2 שייך למשפחה רחבה של נגיפים המוכרים לעולם מזה שנים רבות, וחלקם יכולים להדביק גם בני אדם (human corona viruses). הנגיף החדש אומנם דומה במידה רבה לאחד מקודמיו – נגיף הסארס (SARS-CoV), שגם הוא התפתח בסין וזלג לעשרות מדינות אחרות – אולם האמצעים שננקטו באותה מגפה אינם יעילים במגפה הנוכחית. נכון לעכשיו אין טיפול יעיל מאושר ל-SARS-CoV-2 ולא חיסון נגדו.

על כן יש צורך בחומרי חיטוי יעילים שיבלמו את ההדבקה-דרך-משטחים. הנגיף החדש, כך מתברר, מסוגל לשרוד על משטחים שונים תקופות ממושכות, המשתנות על פי סוג המשטח ותנאים נוספים. לפי הממצאים מ”אוניית הקורונה” Diamond Princess הוא עשוי להחזיק מעמד על משטחים אפילו 17 ימים. עובדה זו מגבירה כמובן את הסבירות להידבקות דרך מגע במשטחים מזוהמים, בנוסף להדבקה הישירה מאדם לאדם.

קבוצתו של ד”ר שאדי פרח העוסקת בפיתוח פולימרים חדשניים לשימושים רפואיים וטכנולוגיות חכמות למתן תרופות. הדוקטור פרח מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, המוביל את המחקר, התבשר שהמכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (EIT) יתמוך בפרויקט על מנת להאיץ את תהליך הפיתוח ואת הובלתו של המוצר לשוק. זאת באמצעות המענק היוקרתי של EIT Health הניתן זו הפעם הראשונה לחוקר יחיד בטכניון.  ד”ר שאדי פרח הסביר כי “כרגע אנחנו מייצרים חומרים פוטנציאליים ובודקים אותם, וזאת מתוך כוונה לבחור את החומר האופטימלי ולהתחיל בייצור המוני שלו כבר בחודשים הקרובים.”

 חיטוי שפוגע בתפקוד קורונה

קבוצת המחקר של ד”ר פרח החלה לפתח פולימרים אנטי-ויראליים ייעודיים הפועלים על הנגיף בשני מנגנונים. הם משנים את המבנה שלו ופוגעים בתפקודו. כך הם משביתים את יכולת ההדבקה שלו. בנוסף הם תוקפים את מעטפת הנגיף וכך מפרקים אותו. שחרור חומרי החיטוי נעשה באופן מבוקר ומתמשך ומכאן האפקט ארוך הטווח של הטכנולוגיה החדשה.

חומרי חיטוי שימשו כבר מתחילת מגפת הקורונהעל מנת למנוע הדבקה דרך משטחים. אמצעי החיטוי העיקרי הוא ריסוס בהיפוכלוריט (hypochlorite), המוכר בישראל כאקונומיקה. לשיטה זו כמה מגבלות משמעותיות: זהו נוזל המתאדה במהירות, ותחת קרינת שמש (או קרינת UV ממקור אחר) הוא מתפרק אפילו מהר יותר. לכן מדובר בחיטוי מוגבל וקצר טווח המצריך חזרה על הריסוס כמה פעמים ביום.

הטכנולוגיה שפיתחו בטכניון מאפשרת לייצר חומרי חיטוי ייעודיים המבוססים על חומרי גלם זולים וזמינים. פיתוח זה התאפשר הודות לשילוב הידע הבין-תחומי בכימיה קומבינטורית, בהנדסת פולימרים ובשחרור מבוקר. לדברי ד”ר פרח, “החומרים שפיתחנו ישנו את כללי המשחק כי הם יבלמו את מעגל ההדבקה הקשור למגע במשטחים מזוהמים. הדבקה דרך משטחים היא בעיה קשה בעיקר במקומות ציבוריים כגון בתי חולים, מפעלים, בתי ספר, קניונים, תחנות מרכזיות ותחבורה ציבורית, והפולימרים שלנו יהפכו אותם למרחבים בטוחים יותר. חשוב לציין שהפיתוח הנוכחי הואץ לטובת ההתמודדות עם המגפה הנוכחית, אבל הטכנולוגיה תוכל לשמש בעתיד נגד מיקרואורגניזמים אחרים. כך אנו מעשירים את ארסנל הכלים העומד לרשותנו ומוסיפים לו משפחה חדשה של אמצעי חיטוי המשחררים את החומר הפעיל באופן מבוקר. כך הם נשארים אפקטיביים לאורך זמן.”


דילוג לתוכן