חוקר בתחום תאי גזע עובריים- מהזוכים בפרס רפפורט

ראיון עם ד”ר יעקב חנא זוכה פרס הביכורים של קרן רפפורט לשנת 2013 בתחום “תיכנות” תאי גזע עובריים

‬השנה יוענק פרס רפפורט לשנת 2013 למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי לד”ר יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן למדע ברחובות, וכן לפרופסור חגי ברגמן מן האוניברסיטה העברית בירושלים. הדוקטור יעקוב חנא זכה לפרס בקטגוריית פרס הביכורים לחוקר צעיר בגין תרומתו החלוצית בעולם לתחום “תיכנות” מחדש של תאי גזע עובריים. לרגל זכייתו בפרס, נערך ראיון בלעדי עם ד”ר חנא עבור פורטל הדוקטור.

תאי גזע עובריים. מקור: ויקיפדיה. ברשיון CC3-by-sa. מאת: Ghanson
תאי גזע עובריים. מקור: ויקיפדיה. ברשיון CC3-by-sa. מאת: Ghanson

ד”ר חנא, כיצד הגעת לתחום תאי גזע עובריים ?

“אני בוגר בית ספר לרפוא באוניברסיטה העברית לתואר דוקטור ברפואה ודוקטור לביולוגיה” פוח הד”ר חנא “עם סיום לימודי, התמחתי בחקר תאי גזע עובריים במכון MIT היוקרתי שבארה”ב. שם למעשה פרסמתי מספר רב של מאמרים בעיתונים מובילים כמו Science Nature cell ועניתי על שאלות מהותיות בתחום. למעשה הייתי הראשון להראות ריפוי של מחלה גנטית בעזרת השתלה של תאי גזע מושרים- IPS – IPS – Induced Pluriptoent stem cells)), בעכברים עם אנמיה חרמשית. בעזרת שיטת IPS ניתן להחזיר תא בוגר (כגון תאי עור) למצב עוברי רב תגליתי.
בנוסף פרסמתי גם מספר מאמרים בהם הדגמתי את השימוש בטכנולוגיה זו ליצור תאי גזע מיצורים חיים אשר עד אותה עת לא היה ניתן להפיק מהם תאי גזע עובריים, דבר שמעצים את יכולות ההנדסה הגנטית בעידן המודרני.
לפני שנתיים, הצטרפתי לסגל מכון ויצמן למדע ופתחתי מעבדה עצמאית אשר ממשיכה לחקור את המנגנונים הבסיסיים שמלווה תהליך שינוי תאי ותכנון מחודש של תאים. אפשר לומר כי מחקר בתאי IPS למעשה קידם את ההמחשה של הפוטנציאל של התחום ולכן אני נחשב למובילי החוקרים בעולם בנושא. כנראה גם וועדת פרס רפפורט למצויינות במחקר ביו-רפואי לשנת 2013 חושבת כך.

מה משמעות הזכייה בפרס רפפורט היוקרתי , בעיניך?

הופתעתי מאד מהזכייה בפרס רפפורט והרגשתי שמחה גדולה כמובן. הפרס הוא אמנם יחסית חדש, אך הוא מאוד יוקרתי. רשימת הזוכים עד כה כוללת מדענים פורצי דרך עם תגליות ופיתוחים מדהימים וכן בוועדת הפרס יושבים אנשים מאד מכובדים כמו פרופ’ צ’חנובר, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, פרופ’ עמיר לרמן מ”מיו קליניק”, מיניסוטה ארה”ב, פרופ’ קרל סקורצקי, מנהל מכון רפפורט. אני מרגיש מאוד מוחמא, ומקווה שבמרוצת הזמן אני אוכיח שאני ראוי להוקרה זו.

– מה הם התהליכים והפעילות המחקרית הייחודית בה אתה עוסקים בתחום תכנות תאי גזע עובריים? כיצד פעילות זו משתלבת עם שדה המחקר עתיר החוקרים והמשאבים בארץ ובעולם ?

אומנם יש חוקרים מעולים בארץ, אך לצערי המחקר בארץ אינו עתיר משאבים וחשוב לא להשלות את עצמנו. למזלי אני נתמך בצורה חריגה על ידי מכון ויצמן ותורמים פרטיים – פסקל ואילנה מנטו אשר מאפשרים לי לקיים את הפעילות המחקרית המורכבת והיקרה הזו בארץ. כולי תקווה שהמשאבים במחקר יוגדלו על ידי הממשלה על מנת לעשות שימוש ממצה בחומר האנושי המדהים שקיים בארץ. באשר לשאלה, קיימות כיום בארץ מספר רב של מעבדות וחברות עוסקות בשימוש בתאי גזע לקידום ניסויים ובדיקות בתרופות על תאי גזע וחומרים המופקים מהם. באופן כללי יש עניין רב להשתמש בפלטפורמות ובמערכות אשר אנחנו מפתחים במעבדה שלי לייעול תהליכים אלו והגדלת הדיוק והנפח שלהם.

כעת אנו מתמקדים בלהבין את מקור השוני המהותי בין תאי גזע עובריים שמופקים בעכבר לבין יצורים מפותחים יותר כגון אדם. תאי גזע מבני אדם הם עדיין מאוד בעייתיים ומראים סימנים בולטים של תחילת התמיינות, דבר שמעיב על פיתוח רפלקטיבי שלהם. אנו מנסים ליצר תאי גזע מבני אדם שהם “בתוליים – נאיבים” אשר יש להם יכול התפתחות בלתי מוגבלת ומגלים גמישות רבה מבחינה תפקודית .

כיצד פיתוח זה יועיל ויקדם את תחום הרפואה בכלל וריפוי מחלות בפרט ואילו מחלות במיוחד עומדות במרכז הבמה הטיפולית ?

“אנו מתמקדים בליצור תאי גזע עוברי אדם שהם “נאיבים“, על מנת שנוכל למיין מהם בצלחת פטרי במעבדה סוגים רבים יותר של תאים ממוינים מאשר אנו מסוגלים כעת (כגון תאי מח עצם, תאי זרע וביציות, או תאים מייצרי אינסולין בלבלב). ” משיב הד”ר חנא. “פריצת המגבלות הללו הינה עניין קריטי לשימוש עתידי בתאי גזע להשתלות. בעיה נוספת שאנו מנסים לפתור, היא הבעיה הקיימת של הטרוגניות בין תאי גזע עובריים שמופקים ממקורות שונים. כעת כל סדרת תאים מתנהגת אחרת וצריך כל פעם לאפיין את היכולות של כל תא גזע חדש. דבר זה מאוד מקשה על השימוש בתאים. אני מקווים שתאים נאיביים יביאו למצב של איפוס ואחידות של כל קווי תאי גזע הקיימים.
אנו משערים שבגלל הגמישות התפקודית שלהם, תאי גזע נאיביים יוכלו לשמש יום אחד על מנת ליצור איברים שלמים כאשר הם יושתלו בחיות אחרות (למשל בתוך חזיר או קוף) ליצור איברי אדם. ”

כאמור, פרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2013 יוענקו השנה על ידי קרן משפחת רפפורט, לפרופסור חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ולדוקטור יעקוב חנא, ממכון ויצמן למדע ברחובות. פרסי רפפורט יוענקו בטקס אשר ייתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות, ב-13 במרץ 2013. פרס המצויינות על שם רפפורט נוסד במטרה לקדם מחקר מוביל חזון, חדשני ופורץ דרך, בעל השלכות טיפוליות משמעותיות וייחודיות לקידום בריאות האדם.


דילוג לתוכן