חיזוק הזיכרון בשעת השינה

האם חוקרים ישראלים גילו שיטה לשקם את זיכרונם של נפגעי פוסט טראומה בשעת השינה? “זיכרונות שנצברו לאחרונה במאגר הזיכרון לטווח קצר שנמצא בהיפוקמפוס מועברים בהדרגה למאגר הזיכרון לטווח ארוך בקליפת המוח. אנו יודעים שבשינה מתרחש במוח תהליך של התגבשות הזיכרון -קונסולידציה” מסביר פרופ’ יובל ניר מביה”ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. “במחקר זה ביקשנו לבחון לעומק את תהליך התגבשות הזיכרון במוח במהלך השינה – על ידי השוואה בין הפעילות המוחית באזורים שבהם הוא מתרחש לפעילות באזורים שבהם הוא אינו מתרחש.” מחקר זה הניב שיטה חדשה להזרמת ריח לנחיריים שעשויה לסייע בעתיד לחיזוק הזיכרון בצד הפגוע בקרב נפגעי מוח ואיזון לנפגעי PTSD.

שימוש בחוש הריח לשיקום זיכרון בנפגעי פוסט טראומה ופגיעה מוחית

המחקר ראה אור בכתב העת Current Biology. המדענים אשר הובילו את המחקר הינם אלה בר, דוקטורנטית משותפת של אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע, פרופ’ יובל ניר מביה”ס סגול למדעי המוח והמחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ ידין דודאי, פרופ’ נעם סובל ופרופ’ רוני פז מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע.

טיפול בזיכרון לסובלים מפוסט טראומה ונפגעי מוח. אילוסטרציה: Jess Foami Pixabay
טיפול בזיכרון לסובלים מפוסט טראומה ונפגעי מוח. אילוסטרציה: Jess Foami Pixabay

המחקר המשותף של אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע הניב שיטה חדשנית לבדיקה ולהשפעה נפרדת על תהליך התגבשות הזיכרון בצד אחד של המוח במהלך השינה. השיטה, המתבססת על הזרמת ניחוח מעורר זיכרון לאחד הנחיריים בלבד, עשויה בעתיד לסייע בחיזוק הזיכרון בצד הפגוע אצל נפגעי מוח. בנוסף היא עשויה לסייע בהשבת האיזון למוחם של נפגעי פוסט-טראומה.

ריחות ורדים לשיפור תהליכי זיכרון בשינה

במחקרם ביקשו החוקרים מהמשתתפים ללמוד את מיקומן של מילים שהופיעו מולם על מסך בזו אחר זו – חלקן מימין וחלקן משמאל. “ידוע לנו ממחקרים אחרים שדברים המופיעים בשדה הראיה השמאלי נשמרים בצדו הימני של המוח, ולהפך,” אומרת אלה בר. “מבלי שהנבדקים ידעו על כך, חילקנו את המילים באופן שווה – חציין הופיעו מימין וחציין משמאל.” יתרה מזאת, במהלך הלמידה, הוזרם ריח נעים של ורדים דרך מסיכה שכיסתה את אפם של הנבדקים. מיד לאחר הלמידה ביצעו הנבדקים מבחן זיכרון על המילים אותן הם למדו.

החוקרים ביקשו מהנבדקים לישון בחדר ייעודי אחרי שעברו את מבחן הזיכרון. באמצעות מתקן שתוכנן במיוחד, המפריד בין הסביבה הנשימתית של שני הנחיריים, החדירו החוקרים פולסים של ניחוח ורדים רק לאחד הנחיריים של הנבדק הישן. “הריח, שקושר במוחם של המשתתפים למטלת הלמידה שבוצעה קודם לכן, הגיע מהנחיר אליו הוא הוזרם אל החלק של המוח באותו הצד,” אומרת אלה. “אנחנו בדקנו את השפעתו על תהליך התגבשות הזיכרון בצד המושפע מהריח לעומת הצד שלא קיבל פולסים של ריח ורדים.”

שינה, ריח והתגבשות הזיכרון

המדענים השתמשו במכשיר EEG על מנת לבחון ולהשוות בין גלי המוח בשני צידי המוח. ואלו היו הממצאים:

בזמן מתן פולסי הריח יש עלייה בעוצמת גלי המוח הקשורים להתגבשות הזיכרון, ובצד הקולט נצפה סנכרון מוגבר בין גלי המוח – תופעה אשר ככל הנראה מעודדת את תהליך התגבשות הזיכרון.
השינה בצד של המוח שקלט את הריח הייתה קלה יותר באותה עת, וככל שהשינה הייתה קלה יותר כך השתפר הזיכרון של הנבדק (על פי המבחן הסופי).
והמבחן המכריע מכל: לאחר שהתעוררו התבקשו הנבדקים לעבור מבחן זיכרון נוסף למילים אליהן נחשפו לפני שנרדמו. “מצאנו שמיקומי המילים שנשמרו בצד המוח שהושפע מהריח נזכרו טוב יותר במידה משמעותית ממיקומי המילים שנשמרו בצד השני.” אומרת אלה בר.

“השיטה שפיתחנו מאפשרת לראשונה להשוות בין תהליכי התגבשות הזיכרון בשני צדי המוח – באותו אדם ובאותו שלב של השינה, והיא תסייע לנו ולחוקרים אחרים במחקרי המשך להבנת תרומת השינה לזיכרון,” מסכם פרופ’ ניר. אלה מוסיפה: “בנוסף מצאנו שהשיטה מעצימה את התגבשות הזיכרון באחד מצדי המוח, ולכן היא עשויה לשמש בסיס לפיתוח טיפולים בקליניקה. טיפול כזה עשוי לסייע למטופלים עם פגיעה מוחית בעקבות תאונה או שבץ, וגם לנפגעי פוסט טראומה – אצלם יש פעילות יתר של צידו הימני, הרגשי, של המוח בעת היזכרות בחוויה הטראומטית; חיזוק הצד השמאלי, האחראי לביטוי המילולי של הטראומה, עשוי לייצר איזון ולסייע להם בהתמודדות.”