פיתוח: חיסון אנזימטי נגד קרוהן, דלקת פרקים שגרונית וטרשת נפוצה

חוקרים ישראלים הצליחו ליצור חיסון המעורר נוגדנים לפעול נגד אנזימים מעוררי מחלות אוטואימוניות כמו קרוהן, טרשת נפוצה , גרורות סרטן ודלקת פרקים שגרונית

המדענים הישראלים המצויים בחזית המחקר בתחום הרפואי ממשיכים להפתיע: מדעני מכון וייצמן ברחובות הגו חיסון המבוסס על שיטה ייחודית שמעוררת את הגוף לייצר נוגדנים כנגד הגורמים בגוף שמעודדים מחלות אוטו-אימוניות בהן מערכת החיסון של גופנו תוקפת את גופנו ומזיקה לו וביניהן מחלת קרוהן, טרשת נפוצה, ודלקת פרקים שגרונית.  

חיסון. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. באדיבות US CDC. צילום: James Gathany
חיסון. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. באדיבות US CDC. צילום: James Gathany

בגופנו ממלאת קבוצת האנזימים MMP תפקיד נחוץ בתהליכים ביולוגיים חשובים וביניהם ניידות תאים, התרבותם וריפוי פצעיםיחד עם זאת כאשר אנזימים מקבוצה זו וביניהם  MMP 9, חורגים מפעילות סדירה ומשתבשים הם עוזרים לפריצת מחלות אוטו-אימוניות ואף להיווצרות גרורות במחלת הסרטן. לכן, מדענים מחפשים אפיקים באמצעותם יחסמו באופן ספציפי רק את האנזימים הללו על מנת לסייע במלחמה כנגד מחלות כמו מחלת קרוהן טרשת נפוצה, ודלקת פרקים שגרונית.
טיפולים שונים התמקדו בחסימת החלבונים בעזרת תרופות שפגעו באנזימים עצמם אך הללו לא הועילו ולוו בתופעות נלוות שליליות. לעומתם, החוקרים ממכון ויצמן ביקשו להשתמש בפתרון עקיף שמשתמש בדרך הטבעית לויסות חלבוני MMP באופן שעושה שימוש במנגנוני הגוף שפועלים כנגד אותם אינזימים מעוררי מחלות אוטואימוניות. כך, החוקרים ניסו להפעיל את החלבונים המעכבים, TIMP, שמתחברים כמו מפתח למנעול וחוסמים את אנזים ה-MMP באמצעות הפעלת המערכת החיסונית. הפתרון שמצאו החוקרים היה ליצור באמצעות מעין חיסון, נוגדנים של הגוף שיפעלו נגד אותם אנזימים מזיקים.

החוקרים עשו שימוש בחיסון שהתבסס על הצורך של הנוגדנים לחסום את האנזימים באמצעות חסימה של רכיב אבץ המצוי באנזימי MMP9. תוצאות הניסוי שערכו הוכיחו כי הזרקת החומר הביאה ליצירת נוגדנים בדם של העכברים כנגד האנזימים, ושהנוגדנים פעלו באופן דומה למעכבים הטבעיים – חלבוני TIMP הקושרים את רכיב האבץ ופוגעים באנזים זה ובאנזים נוסף באופן ספציפי.

בהמשך הניסוי הצליחו החוקרים לטפל לא רק באנזים הפתוגני MMP9 בגוף העכבר, אלא גם לעצור את האנזים במבנה האופייני של פעילותו בגוף של בני אדם.

בניסוי המשכי של החוקרים דימו החוקרים בעכברים את מחלת קרוה והוכיחו כי באמצעות החיסון ויצירת הנוגדנים שבעקבותיו נמנעו מן העכברים תסמיני מחלת קרוהן.
הפרופסור שגיא מציינת כי ניתן להעזר בשיטה על מנת להביא לפיתוח טיפולים פורצי דרך במחלות רבות שבהן חלבונים דומים נוטלים תפקיד פעיל אותו ניתן לנטרל באמצעות החיסון. חברת יישום הפיתוחים של מכון וייצמן “ידע מחקר ופיתוח” הגישה בקשה לפטנט על החיסון והנוגדנים הנוצרים בעקבותיו.

המחקר שראה אור לאחרונה בכתב העת היוקרתי Medicine Nature נערך בראשות הפרופסור אירית שגיא מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע ברחובות, וחברי קבוצת המחקר שלה ד”ר נטע סלע-פסוול בשיתוף הפרופסור אברהם שנצר מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ובהשתתפותם של הדוקטור חיים רוזנברג, רענן מרגלית, הדוקטור רינה ארד-ילין, ד”ר אורלי דים, והד”ר ציפי שוהם ממכון וייצמן.


דילוג לתוכן