חסימת המנגנון הדלקתי מעכבת סרטן השד

גישה טיפולית נגד סרטן השד: לחסום מסלולים דלקתיים שמסייעים לגידול הסרטני והגרורות

מחלת הסרטן מרמה את גופנו ומנתבת את משאביו לצרכיה. מדענים בהובלת פרופ’ נטע ארז, מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב גילו מנגנון שבאמצעותו מגייסים תאי סרטן השד את המערכות התקינות בגוף, כך שיתמכו בהתפתחות הגידול, ואף יסייעו ליצירת גרורות. “במחקר שלנו התמקדנו בתאי רקמת חיבור המכונים פיברובלסטים (תאי סיב). במצב תקין יש לפיברובלסטים תפקיד מרכזי בריפוי פצעים ונזקים לרקמות, אך מחקרים מהשנים האחרונות העלו כי הם קשורים גם לתהליכים דלקתיים תומכי-סרטן. אנחנו ביקשנו למצוא את המנגנון ולברר כיצד בדיוק מתגייסים הפיברובלסטים לסייע לסרטן.”

סרטן השד הינו סוג הסרטן שהינו שכיח ביותר בקרב נשים והוא מחלה מסוג ממאיר הגורמת לעיתים קרובות לשחרור תאים היוצרים גרורות באיברים שונים בגוף. בשלביו הראשונים של הסרטן, מתאפיין הסרטן בגושים שאינם גורמים לכאב בשד. כיום המלחמה בסרטן בכלל ובסרטן השד בפרט נעשית באמצעים מניעתיים וביניהם הגברת המודעות לנזקי העישון, נזקי הקרינה של השמש, חשיפה לזיהום אוויר ועוד וגם באמצעות גילוי מוקדם באמצעות תכניות סינון שהוכח שמצמצם את התמותה מסרטן השד וכמאפשר לשנות את מהלך המחלה. בישראל הוקמה תוכנית זו בשנות ה-90 ‘על ידי משרד הבריאות וביוזמת האגודה למלחמה בסרטן בהתבסס על  ראיות מניסויים קליניים ובהתבסס על קווים מנחים של גופים מקצועיים. התכנית מקיפה נשים בגילאי 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, שעבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים, ונשים בנות 40 ומעלה בסיכון מוגבר למחלה מסיבות מגוונות שלגביהן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. אחד מהפרמטרים ליעילותה של תכנית סינון הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם. יחד עם זאת, מתקיים מחקר ענף בתחום הסרטן המבקש לסייע במלחמה בו.

 מסלול דלקתי שקורא לתאי מערכת החיסון להגיע למקום 

במחקר בנושא חסימת המסלולים הדלקתיים שבוצע על ידי הדוקטורנטים ד”ר נור ארשייד וד”ר יורי שרון  נעזרו בעכברים במודל לסרטן השד. ראשית הם נטלו תאים פיברובלסטיים מנקבות בשלושה מצבים – בריאות ללא סרטן, עם גידול התחלתי ועם גידול מתקדם ששולח גרורות לריאות – ובדקו נוכחות חלבונים שונים ברקמות. “בפיברובלסטים שנלקחו מהעכברות החולות, וכן מכ-80 נשים עם סרטן השד, גילינו להפתעתנו ביטוי יתר של חלבונים המעידים על מסלול דלקתי שנקרא ‘אינפלמסום’,” אומרת פרופ’ ארז. “מסלול זה מוכר לנו היטב מתאי מערכת החיסון: הוא מאפשר להם לזהות נזק רקמתי, ולהזעיק למקום תאים נוספים של מערכת החיסון, על מנת לייצר דלקת שתילחם בנזק. אך עד היום מעולם לא נצפה מסלול האינפלמסום בפיברובלסטים (תאי הסיב).”

על מנת לאשש את הממצא המפתיע חשפו המדענים פיברובלסטים משד בריא למגוון חומרים המאותתים על נזק רקמתי, ביניהם נוזל שנלקח מגידול סרטני. בכל המקרים הגיבו הפיברובלסטים וביטאו חלבונים המעידים על מסלול אינפלמסום. בדיקה נוספת הראתה יצירת אינפלמסום בפיברובלסטים גם בתגובה לפצע בעור.

“הבנו שגילינו פעולה חדשה של פיברובלסטים, שלא הייתה מוכרת עד כה: הם יודעים לגלות נזק רקמתי, ויוצרים מסלול דלקתי שקורא לתאי מערכת החיסון להגיע למקום בהמוניהם,” אומרת פרופ’ ארז. “במקרה של סרטן השד, סביבת הגידול מתאפיינת במוות תאי נרחב, ובנזק משמעותי לרקמות התשתית. הפיברובלסטים קולטים את האותות המולקולריים המגיעים מהרקמות הפגועות, ומייצרים סביבן תהליך דלקתי. כעת ביקשנו לבדוק אם וכיצד משרתת הדלקת דווקא את הסרטן, או במילים אחרות: האם מדובר במנגנון שבאמצעותו ‘מרמה’ הגידול הסרטני את התאים התקינים ומגייס אותם לטובתו?”

לחסום את צינורות ההזנה אל הסרטן

לצורך בדיקה של התהליך, המדענים מאונ’ תל אביב חזרו למודל העכברי לסרטן השד, ובעזרת הנדסה גנטית חסמו את ייצור חלבוני המסלול הדלקתי בפיברובלסטים. הממצאים של המדענים היו ברורים: חסימת המנגנון הדלקתי הובילה לעיכוב בהתפתחות הגידול, ובמקרים של סרטן גרורתי אף פחת מספר הגרורות. “מכאן אפשר להסיק שהמנגנון הדלקתי אכן תומך בהתפתחות הסרטן, ויותר מכך, שהוא מסייע בשלט רחוק להתפתחות גרורות באיברים אחרים,” אומרת פרופ’ ארז.

כיצד הדבר מתרחש? לדברי פרופסור ארז, בתהליך אחד, הגידול עצמו משתמש בגורמי גדילה שמגיעים למקום על מנת לסייע באיחוי הרקמה הפגועה; ושנית, המנגנון הדלקתי הופך את כלי הדם לחדירים יותר כדי לאפשר לתאים רבים ככל האפשר של מערכת החיסון להגיע במהירות למקום הפגוע (זו הסיבה לנפיחות ולאדמימות שכולנו מזהים כדלקת); תאי הסרטן מנצלים את כלי הדם החדירים כדי לחדור בקלות לזרם הדם, לנדוד ולהתיישב באיברים אחרים.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications גילו המדענים מנגנון שהם מתארים כ”מנגנון בלתי מוכר בפיברובלסטים בכלל ובפיברובלסטים של השד בפרט: בדומה לתאי מערכת החיסון, גם הם מסוגלים לגלות נזק רקמתי ולהפעיל מסלול דלקתי שמגייס תאים של מערכת החיסון למקום הפגוע. עוד מצאנו שתגובה תקינה זו מגויסת על ידי הגידול הסרטני בשד, כדי לתמוך בהתפתחותו, ולשלוח גרורות לאיברים אחרים (במחקר זה התמקדנו בריאות, ובמחקר המשך אנו בוחנים את השפעת המנגנון שגילינו על התפתחות גרורות בעצמות”

“אנו מאמינים כי המנגנון שגילינו מהווה בסיס לגישה חדשה לטיפול בסרטן השד” מסכמת פרופ’ ארז. “תרופות עתידיות שיחסמו את המסלול הדלקתי בפיברובלסטים יוכלו להקטין את הגידול ואף למנוע גרורות. טיפול מסוג זה עשוי להינתן לנשים לאחר ניתוח להסרת הגידול בשד, במטרה למנוע חזרה גרורתית של המחלה. כמו כן אנו סבורים שהשיטה עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של גידולים סרטניים.”