חשיבות שמני חד בלתי רוויים

שמנים חד בלתי רוויים נמצאו אף הם כרכיב תזונה חיוני
ידוע שירקות ונבטים טריים ולא מבושלים חיוניים לשם השגת בריאות שופעת וכהגנה מפני מחלות כרוניות. רק מעטים יודעים מהו התפקיד של שמנים בשחרור רכיבי תזונה חיוניים מתוך הירקות. יש עדיין “מומחי תזונה” שממליצים שלא להוסיף שום שמן לסלט ובמקומו הם ממליצים על שימוש ברטבים מכילי סוכר לשיפור הטעם. לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת פורדו פרסמו בעיתון המקצועי Molecular Nutrition and Food Research מחקר בנושא. שם התברר שהסוג והאיכות של רוטב הסלט קובעים עד כמה יהיו בזמינות הקרוטנואידים מסיסי השומן המצויים בירקות ונבטים ובהם לוטאין, ליקופן, זיאקסנטין וביטא קרוטן.

מבנה העין האנושי. מקור: ויקיפדיה. איור באדיבות NIH National Eye Institute
מבנה העין האנושי. מקור: ויקיפדיה. איור באדיבות NIH National Eye Institute

קרוטנואידים אלו קשורים להפחתת סיכון ללקות במספר מחלות קשות ובהן סרטן, מחלות לב ומחלת עיניים הקשורה לניוון מקולרי גילי.
שמנים חד בלתי רוויים, ובכללם שמן זית, עוזרים למקסם את ספיגת רכיבי התזונה בגוף.

במחקר זה שותפו 29 אנשים להם נתנו, עם הסלטים, רטבי סלט שהכילו חמאה כשמן רווי, שמן קנולה, שרובו מורכב מחומצות שומן חד בלתי-רוויות ושמן תירס שרובו רב בלתי רווי. נבדק גם שמן זית.
נמצא שהספיגה של הקרוטנואידים הייתה תלוית מינון – ככל שכמות השמנים בסלט הייתה גבוהה יותר, כך הקרוטנואידים נספגו יותר. גם הגדלת כמות החמאה השפיעה כך, אבל פחות. יוצא מכלל זה היה שמן הזית – כאשר הוא ניתן בכמות של 3 גרם או 20 גרם, שתי המנות הביאו לניצול גבוה של הקרוטנואידים שבירקות. מסקנה אחת ממחקר זה היא ששמן זית לא רק מספק קלוריות, יש לו תפקיד נוסף, שיפור בניצולת הקרוטנואידים שבירק ובפרי. במקום להשתמש ברטבים קנויים, עדיף להוסיף לסלט שמן זית, מיץ לימון ותבלינים, לא תערובת תעשייתית שתועלתה פחותה בכל מקרה, אפילו אם אין בה חומרי שימור מזיקים.

מקורות

http://dx.doi.org/10.1002/mnfr.201100687
http://www.sciencedaily.com/releases/2012/06/120619230234.htm
http://www.lef.org
Monounsaturated fats are essential to unlock nutrients from vegetables
Friday, July 06, 2012 by: John Phillip http://www.naturalnews.com/036391_monounsaturated_fats_nutrients_vegetables.html#ixzz1zofzUeXv

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466


דילוג לתוכן