טיפולים טבעיים לשיפור מצבם של אוטיסטים

טיפולים טבעיים לשם שיפור מצבם של אוטיסטים

מתוך דיווחים של הורים לילדים אוטיסטים ושל רופאים, מסתבר שמתן תוספי מזון, בודדים או רבים, עוזר לשיפור מצבם של הילדים. בדיקות מעבדה מלמדות שלילדים אוטיסטים יש בדרך כלל רמות תת-אופטימאליות במספר ניכר של ויטמינים, מינרלים, חומצות אמיניות וחומצות שומן הכרחיות. תיקון של מחסורים כאלו, על-ידי שיפור התזונה ועל-ידי מתן תוספי מזון, הביא לשיפור ניכר במצבם של ילדים אלו. נתון זה הוכח גם במספר מחקרים.

הוכחות בדבר מחסורים תזונתיים
מחסורים תזונתיים שונים שכיחים בקרב מרבית תושבי תבל. מחסורים כאלו שכיחים בארצות מצוקה, אבל גם במדינות העולם הראשון. שם, סיבת המחסורים היא בחירה לא נכונה של מזונות. מתוך מחקרים שנעשו בארה”ב, מסתבר של-45% מכלל האוכלוסייה יש מחסור בויטמין C (1-2), ל-80% הייתה רמה נמוכה מדי של מגנזיום (3) ול-90% רמה נמוכה של כרום בדם (4).

תוספי מזון, מינרלים וויטמינים. צילום: מערכת אתר הדוקטור- בריאות ורפואה.
תוספי מזון, מינרלים וויטמינים. צילום: מערכת אתר הדוקטור- בריאות ורפואה.

דר’ ברנרד ריימלנד M.D מצא כי מחלת האוטיזם מתבטאת בדרך כלל לא רק בהפרעות קוגניטיביות ועצביות, אלא גם בבעיות עיכול. בנוסף, אוטיסטים נוטים גם להגביל את מבחר המזונות שהם אוכלים. כתוצאה מכך, הם סובלים ממחסורים תזונתיים רבים, יותר מאלו של כלל האוכלוסייה.

כיום הצטבר ידע רב לגבי הצרכים הייחודיים של ילדים אוטיסטים. כבר לפני 30 שנה מחקר מצא אצלם בעיות של תת-ספיגה של מזון (5). לאחרונה נערכו איתם מספר מחקרים. מחקר אחד כזה, שנערך עם 400 אנשים אוטיסטים, מצא ש-48% מהם סובלים מבעיות במערכת העיכול – או שלשולים או עצירות. כל אחת מהפרעות אלו פוגעת בעיכול המזון וספיגת רכיבי תזונה ממנו. אצל ילדים אוטיסטים נמצאה שכיחות רבה של דלקות כרוניות בצינור העיכול וגם הפרעות מבניות שם (7,8). כך, יש הפרעה בקליטת רכיבי התזונה, מה שפוגע בכל מערכות הגוף ובכלל זה במטבוליזם. ויטמיני קבוצת B במיוחד דרושים לשם חילוף חומרים תקין. מרבית הילדים האוטיסטים מאוד בררנים לגבי מזונות שאהובים עליהם, ובחירותיהם אינן בהכרח בחירות של מזונות בריאות. כך, עולה עוד יותר הסיכון למחסורים תזונתיים אצלם.

מתן של שמן כבד דגים, העשיר בויטמיני A ו-D, נמצא משפר מאוד את קשר העין של האוטיסטים עם אחרים ואת התנהגותם. ויטמין A הוא האחראי על שיפור הראיה. מתן קרוטנואידים פועל אף הוא כמו ויטמין A. ויטמין D מוכר היום כגורם מפתח להתפתחות המוח בתקופת ההריון וההנקה ומחסור בו הוא אחת הסיבות לעצם התפתחות ילד אוטיסט. זאת ועוד, מחקר שפורסם באוגוסט שנת 2000 עם 20 ילדים אוטיסטים מצא שאצל יותר ממחציתם היו מחסורים בויטמינים A, B5, B3, B1 וביוטין, ומחסורים במינרלים סלניום, אבץ ומגנזיום. אצל יותר ממחציתם היו מחסורים בחומצות אמיניות הכרחיות ובחומצות השומן EPA ו- DGLA. מחקר אחר (10) מצא אצל מרביתם רמות גבוהות של נחושת בדם יחסית לרמות האבץ. כאשר נותנים לילדים כאלו נוסחאות מולטי, יש להקפיד שיהיו אלו נוסחאות ללא נחושת ואלו די נדירות. מחסור באבץ פוגע במערכת החיסונית ובחושי הטעם והריח. כך, הסובלים ממחסור כזה לא נהנים מאוכל, אוכלים פחות והמחסור באבץ עוד יותר מעמיק אצלם. מחסור באבץ ניתן לתיקון, בדרך כלל, רק עם תוספים שלו.

סידן נמצא אף הוא במחסור אצל חלק מהילדים האוטיסטים. בבדיקות איסוף שתן של 24 שעות, אצל 22% מן הילדים שנבדקו נמצאו רמות נמוכות של סידן. יש לכך שתי אפשרויות: או שאין די סידן במזונם, או שספיגתו אצלם לא טובה. גם את תוסף המזון הזה יש לתת לילדים האוטיסטים (11). בעיה נמצאה גם עם רמות הגופרית אצלם. מחקר שנעשה באוניברסיטת ברמינגהם מצא שהם מפרישים כפליים יותר גופרית לעומת ילדים בריאים ורמת הגופרית אצלם בדם הייתה 1/5 לעומת הנורמה (12). חוסר גופרית מפריע להתפתחות המוח, למערכת החיסונית ולאפשרות לסלק מן הגוף מתכות כבדות כמו עופרת וכספית. נגרמות גם דלקות מעיים. ויטמין 12B חסר אף הוא. אצל ילדים אוטיסטים נמצאו רמות גבוהות של מתילמלוניק אסיד בשתן, מה שמורה על חוסר ויטמין 12B פונקציונאלי בגוף. חוסר B12 פוגע בכל תא בגוף.

התועלת שבמתן תוספי מזון
דר’ ברנרד ריימלנד, ,M.D מהמכון לחקר אוטיזם בארה”ב, תשאל אלפי הורים כדי לברר איזה מהטיפולים שהם נתנו לילדיהם האוטיסטים עזר (14). נמצא שהורים רבים דיווחו על שיפור בסימפטומים של ילדיהם ועל שיפור בבריאותם בעקבות הוספת ויטמינים ומינרלים מסוימים. תועלת כזו נמצאה בכ-50% מהזמן ורק לעיתים נדירות היו להם אפקטים שליליים קלים. תועלת זו נמצאה הרבה יותר משמעותית יחסית לזו שהושגה עם מתן תרופות פסיכיאטריות.
18 מחקרים נערכו לגבי התועלת של ויטמין 6B ושל מגנזיום, מהם 11 מחקרים עם סמיות כפולה ומבוקרי פלסבו. צירוף כזה נמצא מאוד עוזר כבר לפני יותר מ- 35 שנים וכל המחקרים שנעשו מאז אישרו זאת (15). תוסף בשם פירידוקסל-5-פוספאט, המטבוליט הראשון שנוצר מ-6B בגוף עוד יותר יעיל מאחר ואצל ילדים אוטיסטים יש הפרעות במטבוליזם של ויטמין 6B. תמיד יש לתת אותו ביחד עם מגנזיום.

בניסויים קליניים, רמות גבוהות של ויטמין C נמצאו מקלות את חומרת הסימפטומים אצל אוטיסטים (17). הוא מגן בפני נזקי רדיקלים חופשיים וגם מעלה רמות של גלוטטיון בגוף, חומר שעוזר לסילוק מתכות כבדות מהגוף. מתן מולטיויטמינרלים עזר לילדים אוטיסטים במידה רבה (18). השיפור בנושאים כמו שפת דיבור, מגע עין והתנהגות השתפרו במידה רבה (18). רמות ויטמין C בכדוריות הדם האדומות של ילדים אוטיסטים היו בכ-40% נמוכות יותר מאלו של ילדים בריאים. מתן תוספים שלו העלה את רמתו בכדוריות האדומות כמעט עד לנורמה.
יש אפשרות לערוך בדיקות מקיפות לגבי רמות הויטמינים והמינרלים בדם, אבל במרבית המקרים, הורים העדיפו לתת תוספים ולצפות אם חל שיפור במצב הילדים שלהם.

תוספים מועילים נוספים
DMG, דימטיל גליצין, הוא נגזרת של החומצה האמינית גליצין. הוא מוכר כבר שנים רבות כעוזר לשלל הפרעות נוירולוגיות כמו הפרעות דיבור, כחיזוק לעמידות במצבי לחץ, נגד עוויתות וכמחזק של המערכת החיסונית. ניסויים שנערכו עם מתן שלו ברוסיה ובקוריאה נתנו תוצאות חיוביות אצל 80% מן הילדים עם הפרעות נוירולוגיות שטופלו בדרך זו. עזרתו רבה יותר כאשר הוא ניתן ביחד עם ויטמין 6B ומגנזיום. DMG חשוב ביותר לחילוף החומרים של חומצה פולית ויש הפרעות בחילוף החומרים שלה בגלל חוסר ב-DMG . מתן שלו עשוי לעזור.
מלטונין נוצר בבלוטת האצטרובל והוא אחראי על שינה טובה ועל השעון הביולוגי. אצל אוטיסטים יש מחסור בו (19). המציאות היא כזו שליותר ממחצית הילדים האוטיסטים יש הפרעות שינה. מתן מלטונין, חצי שעה לפני שהולכים לישון, פותר בעיות כאלו (20-22). אבל, האפקט שלו הולך ודועך עם הזמן.
פרוביוטיקה מאוד חשובה. חיידקי מעיים חיוביים אלו מרסנים את המיקרואורגניזמים המזיקים כמו קנדידה ואחרים ובכך עוזרים לבריאות. הם חשובים לשיפור העיכול וניצולת המזון וגם ליצירה של ויטמיני B ו-K. בייחוד הם עוזרים לייצור ביוטין.
אוקטקוזונול, המופק מנבט חיטה הוא חומר שמחזק את עמידות הגוף, מוריד רמות כולסטרול מופרזות ומשפר יכולת עצבית-שרירית. הוא נמצא מפחית תסמינים אוטיסטיים אם כי לא ברורה הדרך לפעילותו זו. אין איתו די ניסיון. בעבר נמצא שמתן שלו הצליח, במספר מקרים, לעורר ולהחזיר לחיים פגועי מוח שהיו בתרדמת חודשים רבים.
לציטין, המכיל פוספטידיל כולין, מצוי במזונות עשירים בשומן. הוא משפר את הזיכרון ופעולות מוח נוספות. הוא הכרחי להתפתחות המוח אם כי לא נמצא שהוא עוזר לחולי אלצהיימר. הוא עוזר במקרי אפילפסיה ופועל כנגד MBP, חומר אוטואימוני שהורס מיאלין. כולין המצוי בו עוזר לשיפור הזיכרון ולערנות נפשית כמו גם ליצירת ממברנות לתאים וליצירת הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין. לציטין מכיל גם אינוזיטול שעוזר במקרים של נזק עצבי ודרוש ליצירת סרוטונין ואצטילכולין. מחקרים קליניים הראו שמתן אינוזיטול עוזר לטיפול בכפייתיות, דפרסיה והתקפי חרדה. לא ידועה תועלת שלו לאוטיסטים (23,24).

פרופיל החומצות האמיניות אצל ילדים אוטיסטים
במחקר בו נבדקו 36 ילדים אוטיסטים, 10 מהם אכלו מזונות ללא גלוטן וקזאין (המצוי במוצרי חלב) והאחרים אכלו מזונות כאלו. אצל אותם ילדים שאכלו תפריט מוגבל יותר נמצאה רמה נמוכה של חלבון בדם יחסית לזו שהייתה אצל אותם ילדים שלא אכלו תפריט מוגבל. היו אצלם גם מחסורים במספר חומצות אמיניות הכרחיות (25-26). מחקר זה מראה שיש להקפיד יותר על מתן מזונות מכילי חלבון מלא לאותם ילדים שלא אוכלים דגנים מכילי גלוטן ומוצרי חלב. מזונות עשירים בחלבון מלא הם סויה, גרעיני דלעת, וכוסמת. קיטניות, שקדים ואגוזים, בצירופים מתאימים, יכולים לשפר את אספקת החלבון לילדים אלו.

מחקר אחר בדק את פרופיל החומצות האמיניות אצל ילדים אוטיסטים, אצל הוריהם ואצל אחיהם ואחיותיהם. נמצא שאצל הנבדקים יש הפרעות משפחתיות במטבוליזם של חומצות אמיניות. היו להם רמות גבוהות מן הנורמה של החומצות האמיניות חומצה גלוטמית, פנילאלנין, אספרגין, טירוזין, אלנין וליזין, ורמה נמוכה של גלוטמין. בנושא זה דרושים מחקרים נוספים – כלל לא ברור עד כמה ניתן לתקן מצבים משפחתיים כאלו, אבל המציאות היא שבתוך משפחות כאלו, רק חלקם אוטיסטים, האחרים לא.

צמחי מרפא
מספר צמחים מוכרים כעוזרים במצבים של הפרעות נפשיות. קמומיל הוא צמח שמשרה רוגע, ג’ינקו בילובה משפר את זרימת הדם למוח ומשפר זיכרון, ליקוריץ הינו בעל פעולה דומה והוא עוזר במצבים של צרידות, פרחי פסיפלורה עוזרים במצבים של דיכאון, חרדה ועוויתות. סרספרילה עוזרת להורמונים ולמערכת העצבים. הצמח סקולקפ עוזר נגד עוויתות, נדודי שינה וחרדה. פרע – היפריקום עוזר למקרי דיכאון וחרדה. במקרים מסוימים הוא מגביר רגישות לאור שמש.

בחירת התוספים
1) צעד ראשון הוא לתת לילד מזון בריאות עשיר, אורגני ועם מגוון רב של ירקות ופירות.
2) לחפש תוספים שאינם מכילים בנוסחה שלהם נחושת, ושיש בהם כמויות גדולות של ויטמיני B לסוגיהם.
3) אין לתת נוסחאות המכילות ויטמין A סינטטי (פלמיטאט), אלא רק נוסחה המכילה רטינול או קרוטנואידים.
4) לגבי כל רכיבי התזונה כמעט, הרמות של RDA אינן מספיקות, יש לתת את אותן

נוסחאות המיוצרות בדרך כלל ע”י חברות יצרניות ויטמינים כתוספי מזון ולא את אלו המיוצרים ע”י חברות התרופות. באלו האחרונים, כמויות הויטמינים זעומות ביותר. לתשומת לב ראויה העובדה שאם נוטלים B קומפלקס או נוסחת מולטי המכילה מנת ויטמיני B גדולה השתן נעשה צהוב. זאת עקב הפרשת העודף של ויטמין B2, אין התופעה מלמדת על צהבת או על מחלה אחרת כלשהי.

חימצון מוגבר ויכולת מתילציה נמוכה אצל הסובלים מאוטיזם
מטבוליזם אנורמאלי של מטיונין והומוציסטאין קשור למחלות נוירולוגיות שונות – מסתבר שהוא קשור גם לאוטיזם. על מנת לברר מצב זה אצל ילדים אוטיסטים, נבדקו אצלם ריכוזים בפלזמה של מטבוליטים של מטיונין וציסטאין בהשוואה לקבוצת בקורת של ילדים בריאים. בהשוואה לילדים בריאים, אצל ילדים אוטיסטים הייתה רמה בסיסית נמוכה יותר של מטיונין, של S-אדנוזין מטיונין, של הומוציסטאין, ציסטלינין וציסטין ושל כלל הגלוטטיון בגוף. רמות גבוהות במיוחד היו של SAH, ושל אדנוזיל וגלוטטיון מחומצן. הפרופיל המטבולי של הילדים האוטיסטים תאם את רמת ההפרעות ביכולת למתיליישן אצלם. היו אצלם סמנים לתהליכי חימצון מוגברים ותהליכי חיזור לקויים. ניסויי התערבות לנרמל חוסר איזון מטבולי זה היו יעילים. מסקנת מחקר זה הייתה שרגישות מופרזת לסטרס חימצוני ויכולת מופחתת למתילציה תורמים להתפתחות תופעות קליניות אצל אוטיסטים.

*  האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס“. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

מקורות

  1. Ampl, J.S., C.S. Johnston, and C.A.Taylor. “N Hanes III data indicate that American subgroups have a high risk of vitamin C deficiency.” Journal of the American Dietetics Association 2000:100:A59
  2. Johnston, C.S., and L.L. Thompson. “Vitamin C status of an outpatient population.” Journal of the American College of Nutrition 1998:17:366
  3. Murray, Michael T. Encyclopedia of Nutritional Supplements. Prima Health, 1996
  4. Anderson, R. Biological Trace Element Research 1992: 32:19-24.
  5. Cowen, M.A., M.S. Goodwin, and T.C. Goodwin. “Malabsorption and cerbral dysfunction: a multivariate and comparative study of autistic children.” J. HAutism Child Schizophrenia 1971, 1(1):48-62
  6. Melmed, R., and C. Schneider. Presentation at Medical Basis of Autism Conference. Phoenix, Ariz., April 2000 (organized by R. Melmed)
  7. Anthony, A., M. Berelowitz, S. Davies, S.M. Montgomery, S.H. Murch, J.J. O’Leary, M. Thomson, A.J. Wakefield, and J.A. Walker-Smith. “Enterocolitis in children with developmental disorders.” Am J Gastroenterology Sept 2000: 95(9):2285-95
  8. Drachenberg, C., K. Horvath, J.C. Papadimitriou, A. Rabsztyn, and J.T. Tildon. “Gastrointestinal abnormalities in children with autistic disorder.” J Pediatrics Nov 1999: 135(5):559-63
  9. Vogelaar, A. “Studying the effects of essential nutrients and environmental factors on autistic behavior.” Presentation at Defeat Autism Now! Think Tank, August 2000, Phoenix, Ariz.
  10. Walsh, W. Applied Nutrition 1997: 48:110-118, and W. Walsh, presentation at Defeat Autism Now! Conference, October 2001, San Diego, CA.
  11. Landgrebe, A.R., and M.A. Landgreme. “Celiac autism: calcium studies and their relationship to celiac disease in autistic patients.” The Autistic Syndromes. Amsterdam: North Holland; New York; Elsevier Publishing, pp. 197-205
  12. Alberti A, Pirrone P, Elia M, Waring RH, Romano C. “Sulphation deficit in ‘low-functioning’ autistic children: a pilot study.” Biological Psychiatry Aug. 1999: 1;46(3):420-4
  13. (what author, what article? Searching for it) Lancet, 1998: 351:637-641
  14. Rimland, B. “Parent ratings of behavioral effects of drugs and nutrients.” Autism Research Institute Publication 34E, July 1994
  15. Rimland, B. “Studies of high dosage B6 in autistic children and adults.” Autism Research Institute Publication (which one? Does not have a publication number)
  16. Megson, M.N. “Is Autism a G-alpha protein defect reversible with natural vitamin A?” Medical Hypothesis June 2000: 54(6):979-83
  17. acid as supplemental therapy for autism.” Prog Neuropsychopharmacology Biological Psychiatry Sept. 1993: 17(5):765-74
  18. Adams, J.B., L. Dinelli, R. Fabes, C. Holloway, C. Johnston, R. Melmed, and C. Schneider. “Effect of a multi-vitamin/mineral supplement on children with autism.” in preparation.
  19. James SJ, et al. Metabolic biomarkers of increased oxidative stress and impaired methylation capacity in children with autism. Am J Clin Nutr 2004;80(6):1611-1617.
  20. Waring R. Biochemical parameters in autistic subgroups. October 1995 presentation to 4th Consensus Conference on Biological Basis and Clinical Perspectives in Autism, Troina, Sicily, based on ongoing studies at the University of Birmingham (UK) Biochemistry Department.
  21. Sinaiko RJ. The Biochemistry of Attentional/Behavioral Problems,” Presentation to the 1996 Feingold Association Conference.
  22. (http://www.feingold.org/sinaiko.shtml).
  23. Chamberlain RS, Herman BH. A novel biochemical model linking dysfunction in the brain. Melatonin, Proopiomelanonofortin Peptides and Serotonin in autism. Biol Psychiatry 1990;28:773-793.
  24. Fux M, et al. Inositol treatment of obsessive-compulsive disorder. Am J Psychiatry 1996 ; 153:1219:122.
  25. Levine J. Controlled trials of inositol in psychiatry, Eur Neuropsychpharmacology 1997, 7 May:147-155.
  26. Arnold GL, et al. Plasma amino acids profiles in children with autism: potential risk of nutritional deficiencies. J Autism Dev Disord 2003 Aug;33(4):449-54.
  27. Aldred S, et al. Plasma amino acid levels in children with autism and their families. J Autism Develop Dis 33(1)

דילוג לתוכן