טיפול לתסמונת מצוקה נשימתית ומוות מקורונה

תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ARDS היא תסמונת נשימתית המאפיינת את החולים בנגיף הקורונה המובילה למותם. התסמונת קשורה לפגיעה בנוזל המצפה את נאדיות הריאה. מחקר חדש עשוי להוביל לפריצת דרך טיפולית בגורם הראשי למקרי המוות של חולי הקורונה. מדענים ישראלים בוחנים טיפול לתסמונת מצוקה נשימתית חריפה מקורונה (ARDS), סיבת המוות העיקרית מנגיף הקורונה החדש.

מדובר בשיטה ייחודית אשר פותחה בטכניון. השיטה צפויה לשפר משמעותית את יעילותן של תרופות קיימות בטיפול במחלות ריאה. הפיתוח עשוי להציל את חייהם של חולים הסובלים מתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) – גורם התמותה העיקרי בקרב חולי קורונה

הסוף למוות מקורונה ? בקרוב ניסויים קלינים

מדענים בהובלת פרופסור ג’וזואה שניטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון בוחן את היעילותו בטיפול חדשני לתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS). כאמור, תסמונת ARDS הינה סיבת המוות העיקרית מנגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2. המדענים מקדמים את המחקר בדבקות על מנת להגיע לשלב ניסויים קליניים בחודשים הקרובים. זאת לנוכח העדר טיפול למחלה, והעובדה שחולים בה מקבלים טיפול תומך בלבד הכולל הנשמה מלאכותית.

טיפול בפגיעה בריאות. אילוסטרציה: Pixabay Gerd Altmann
טיפול בפגיעה בריאות. אילוסטרציה: Pixabay Gerd Altmann

המדענים מציינים כי אחת התופעות העיקריות ב-ARDS היא פגיעה בסורפקטנט (surfactant), נוזל המצפה את נאדיות הריאה – שקיקי אוויר שבתוכם נספג החמצן בדם. תפקידו העיקרי של הסורפקטנט הוא לאפשר לריאות להתנפח. הוא מפחית את מתח הפנים בנאדיות וכך מצמם את הכוח שהריאות נדרשות להפעיל כדי לאפשר לאדם לנשום.

מחקרים שונים ובהם למשל  מחקר עדכני משנת 2000 מצביעים על כך שוירוס קוביד  Covid 19 פוגע בתאי האפיתל המפרישים את הסורפקטנט בריאות, ולכן מעריך פרופ’ שניטמן כי הפגיעה בייצור הסורפקטנט עלולה להיות חמורה במיוחד בחולי קורונה הסובלים מ-ARDS.

פטנט טכנולוגי לפיזור תרופתי

תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ARDS הינה מצב המצוי גם אצל פגים שריאותיהם עדיין לא  מייצרות סורפקטנט. בפגים אלה מטפלים בהצלחה בעזרת  הזלפה של סורפקטנט נוזלי חיצוני לתוך הריאות. ברם, שיטה זו לא יעילה במבוגרים. סיבה אפשרית לכשלון הטיפול במבוגרים היא שבשל גודל ריאותיהם, חלק ניכר מהסורפקטנט מצטבר ב”בריכות” בתחתית הריאות בהשפעת כוח הכבידה. התוצאה היא שרקמות מסוימות מוצפות בסורפקטנט ואחרות אינן מקבלות סורפקטנט כלל.

על רקע בעיה זו, פותחה טכנולוגיה טיפולית זו LIFT – Liquid Foam Therapy. הטכניקה פותחה על ידי הפרופסור שניטמן וד”ר יאן אוסטרובסקי והוגשה לרישום כפטנט. טכנולוגיה זו נועדה לשפר משמעותית את פיזור הסורפקטנט החיצוני בריאות, וזאת באמצעות הטמעת התרופה בתוך קצף או לחלופין הקצפה של התרופה עצמה. צמיגותו של הקצף, והנפח שהוא תופס, מאפשרים לו להתפזר טוב יותר בין ענפי הריאות, להתפלג באופן אחיד ולחזור לצורתו הנוזלית לאחר ההגעה ליעד.

לאחר פיתוח מחקרי זה, עבר המשך העבודה על הטכנולוגיה לחברה פרטית  שנוסדה על ידי ד”ר אוסטרובסקי, גב’ אביטל פרנקל, ד”ר רמי פישלר ופרופ’ שניטמן. וזאת בעזרת היחידה העסקית של הטכניון. בשל משבר הקורונה החישה החברה את פיתוח הטכנולוגיה האמורה. אחרי שהסתיים ייצור אב טיפוס של המערכת נערכים היום ניסויים פרה-קליניים בחיות גדולות. בקרוב יחלו ניסויים דומים בסין כדי להביא את הטיפול בהקדם לשימוש קליני וכך לסייע לחולי הקורונה הקשים ביותר.

שיפור דרמטי במדדי תפקוד הריאה בחולי ARDS

המחקר אשר יוגש בקרוב לפרסום מדעי, בדק כאמור את יעילות ובטיחות הטכנולוגיה הייחודית בחולדות הסובלות ממצוקה נשימתית (מודל ARDS). כפי שקיוו המדענים, הטיפול אכן גרם לשיפור משמעותי  במדדים תפקודיים של הריאות לרבות עלייה ברמות החמצן בדם וירידה בלחצי ההנשמה הנדרשים. מאחר שריאותיהן של חולדות קטנות מכדי להדגים את פיזור התרופה המוקצפת בריאות, הקבוצה ביצעה ניסויי מעבדה בריאות של חזיר, שם הודגם פיזור יעיל של הקצף ברחבי הריאה (בהשוואה לשימוש בנוזל שלא הוקצף).

המדענים מסרו כי “בשל הצלחת הניסויים ממשיכה הקבוצה לפעול לסיום פיתוח המכשיר הרפואי השלם ולקידומם של ניסויים פרה-קליניים בחזירים.” אם ניסויים אלה יוכתרו בהצלחה, ימשיכו החוקרים לניסויים קליניים בבני אדם, במאמץ להנגיש את הטיפול בהקדם לטובת חולי הקורונה הקשים ביותר ולהפחית את שיעורי התמותה מהמחלה.


דילוג לתוכן