יותר קשישים מגיעים למיון

בתוך 5 שנים, עליה של 21% במספר הפניות למיון רמב”ם בקרב בני 80 ומעלה

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי הגברים בארץ חיים 80.2 שנים בממוצע, והנשים 84 שנים. התפתחות הרפואה, הטכנולוגיות והטיפולים הקיימים כיום תורמים משמעותית לנתונים הללו, אולם למרות שהיום חיים יותר, צריך לקחת בחשבון שיותר ויותר קשישים מבלים זמן רב יותר בבתי החולים.

מנתוני הקריה הרפואית רמב”ם עולה כי בחמש השנים האחרונות נרשמה עליה של 21% במספר הפניות ליחידת המלר”ד (חדר המיון) בקרב בני 80 ומעלה. אם בשנת 2010 הגיעו למיון ביה”ח כ-5,867 קשישים בני 80+, הרי שבמהלך 2015 קפץ הנתון הזה ועד כה פנו למיון רמב”ם כ-7,090.
לצד העלייה בפניות למיון ביה”ח של קבוצת הגיל הזו, ישנה עליה של 18% במספר האשפוזים הרפואיים בחמש השנים האחרונות ועלייה של 17% במספר הביקורים למרפאות השונות בביה”ח.

מבדיקה שנעשתה מול כלל האוכלוסייה, נראה שמדובר בפערים של ממש. במספר הפניות למיון בקרב האוכלוסייה הכללית חלה עליה של 14% בחמש השנים האחרונות (כאמור, לעומת עלייה של 21% בקרב בני ה-80 ומעלה). במספר האשפוזים הרפואיים בקרב האוכלוסייה הכללית נמדדה עליה של 10% באותו פרק זמן (לעומת 18% בקרב הקשישים) ואילו מספר הביקורים במרפאה בקרב כלל הציבור עלה בחמש השנים האחרונות ב-9% בלבד, לעומת 17% בקרב בני גיל הזהב.

לדבריו של פרופ’ צבי דוולצקי, מנהל השירות הגריאטרי ברמב”ם, הנתונים מדברים בעד עצמם: “אנו עדים להזדקנות האוכלוסייה ולכך שיותר ויותר אנשים מאריכים חיים”, הוא מסביר, “אך הדבר אומר שיותר קשישים גם סובלים ממחלות ובעיות שונות המגיעות עם הגיל. אנו עדים היום לשינויים בתפיסה הרפואית והטיפולית בקשיש ופוגשים את בני גיל הזהב במקומות שבהם לא פגשנו קודם לכן, הכל בזכות התפתחות הרפואה, טכנולוגיות חדשות ושיטות טיפול מתקדמות שמאפשרות להם אריכות ואיכות חיים”.

“80 זה ה-60 החדש”
אם כן, בישראל של 2015 חיים יותר זקנים, אבל לאו דווקא מהסוג שאנו רגילים לראות. הקשישים של היום מסרבים לתת לגיל להגביל אותם והם מקיימים חיים בריאים ומלאים בפעילויות מגוונות ומעשירות. אם בשחייה או פילאטיס, בפייסבוק ובאינסטגרם עם הנכדים או בספורט אתגרי, נראה שהיום יותר מתמיד, זה לא הגיל אלא התרגיל.

בבתי החולים בהחלט ניתן לראות ביטוי למגמה הזו. אם בעבר המפגש עם החולה הקשיש היה בעיקרו במסגרת המחלקות הפנימיות, הרי שהיום פלח המטופלים הקשישים במחלקות אורתופדיה, ניתוחי לב, עיניים ואפילו ביחידה לתפקוד מיני, הולך וגדל. יותר ויותר בני 80 ומעלה מבקשים לנצל את האפשרויות הקיימות כיום בתחום הרפואה ולחיות חיי איכות בתפקוד מלא.

“אנחנו מדברים היום בעיקר על גיל ביולוגי לעומת גיל כרונולוגי”, אומר פרופ’ דוולצקי, “הכוונה היא לבחון את המטופלים שלנו לא לפי הגיל הכתוב בתעודת הזהות שלהם אלא לפי רמת התפקוד שלהם. פעמים רבות אנו מגלים שמדובר בנתון גמיש, שמאפשר לנו ללכת עם המטופלים לכיוונים טיפוליים חדשים ולהצליח בהם מכיוון שמדובר באנשים המתנהגים באופן צעיר מכפי גילם. בעולם שבו אנחנו מתחילים לחקור ולהיערך לטיפול רחב יותר של אוכלוסיית בני ה-100, נראה ששמונים זה ה-60 החדש”.

השנה הוקדש חודש הקשיש הבינלאומי להגברת המודעות לנושא האזרח הוותיק בקרב האוכלוסייה הצעירה.