ילדים, דימויי גוף והצפייה בטלוויזיה

השמנת ילדים : הקשר בין אוכל לטלויזיה 

כנראה שאווירת החג הממשמשת ובאה העלתה את הנושא למודעות שלי אבל הוא מטריד אותי גם לא בסביבת החגים. לאחרונה אנחנו עדים לתופעה מדאיגה של ילדים שמנים באופן לא טבעי שאינו תואם את גילם ומשקלם הרצוי. מה מקור התופעה וכיצד היא קשורה לתקשורת ?

מזון מהיר. ג'אנק פוד. מקור: ויקיפדיה.ברישיון PD. עיבוד לצילום מאת Mode7
מזון מהיר. ג’אנק פוד. מקור: ויקיפדיה.ברישיון PD. עיבוד לצילום מאת Mode7

מצד אחד, התקשורת מעודדת רזון ואידיאל יופי ומוקיעות דמויות שמנות. התקשורת מהווה סוכן חיברות מרכזי עבור ילדינו והם לומדים ממנה דברים רבים. בין היתר הם לומדים כיצד עליהם להראות, למי הם רוצים להדמות ומה מקובל ומה פחות מקובל בחברה. המראה החיצוני הינו בעל משמעות דרמטית בחברה המערבית ויש לו משקל כבד בשיפוט האחרים.

על המרקע אנחנו נחשפים רבות לדמויות דקיקות ורזות המייצגות אידיאל יופי המקובל באזורינו. בנוסף, הדמויות נראות מושלמות עד כאב באופן כמעט לא טבעי. דמויות אלה מהוות מודלים לנערות צעירות רבות הצופות בהן ומאמינות שניתן להראות כך במציאות. לצערנו נערות רבות אינן מבינות שהתמונות עוברות עריכה ועיבוד וגם הדוגמניות עצמן אינן נראות ככה באמת.

התוצאה של תהליך עקבי בו תמונות אלה שוטפות את המסכים באופן מתמיד משפיע על הדימוי העצמי של הנערות הצופות המשוות את עצמן לאידיאל המוצג על המרקע. הן מתעסקות במראה שלהן, מנסות לאכול פחות ומתעניינות בשיפור ובשיפוץ עצמי לאורך שנות הנעורים. הבעיה העיקרית היא שהן תופסות את המראה החיצוני כחשוב ולא הפנים האמיתי וכן ההשוואה למודלים בלתי אפשריים יוצרת תחושת חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך העלולות להשפיע על תפיסתן העצמית בהמשך השנים.

מצידו השני של המתרס, דווקא הצפייה בטלוויזיה גורמת לפעמים לפעולה הפוכה של השמנה. הצפייה מעודדת בהייה ופעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו (ובעיקר את ילדינו) צופים בטלוויזיה ואוכלים במקביל. מצב זה גורם להשמנה כי הילד הצופה אינו מתרכז באכילה ובתחושת השובע אלא בנצפה על המרקע ובמצבים קיצוניים אף יכול לגרום להתניה של השילוב בין אכילה לצפייה בהמשך. לכך מתווספות סיבות נוספות להשמנה הקשורות להמצאות מרובה של הילדים בבית לבדם הגוררת אכילה של אוכל לא בריא ללא השגחת ההורים, קנייה של ג’אנק פוד במרכזי הקניות ועוד.

כך הורים רבים מוצאים עצמם מודאגים מעניין המשקל של ילדיהם (לכאן או לכאן) ואינם יודעים כיצד ניתן לעזור לילדים לבנות את עצמם ואת גופם באופן תקין ורצוי בעיקר בגיל ההתבגרות. אז כיצד ניתן להתמודד עם השפעת התקשורת על תפיסת הגוף של הילדים ובני הנוער? ראשית יש להסביר לילדים את הפער שבין הדימוי הטלוויזיוני לבין המציאות שכן לא כל מה שאנחנו רואים הוא אמיתי ולא כל מה שנוצץ הוא זהב (במיוחד במשקל נמוך). עלינו להסביר להם שיש חשיבות רבה בבניית גופם ועליהם לאכול בריא בהתאם לצורך ולא בהתאם למראה. עלינו להסביר להם שמה שחשוב זה לא הקנקן אלא מה שיש בתוכו (וזו אינה קלישאה אלא אמירה מאוד חשובה) ולכן איננו שופטים אדם לפי המראה שלו אלא לפי מי שהוא!.

לצד זאת, עלינו להקפיד על אכילת ארוחות סביב שולחן ולא מול המסך. המלצה זו תורמת גם לחיבור המשפחתי וליכולת של בני המשפחה להיפגש ולדבר ולא לזרוק מילים מול הצפייה בטלוויזיה. עלינו לשים לב לא להוות לילדים מודלים רעים באכילה מול הטלוויזיה או באמירות שונות הקשורות למראה שלנו בנוכחותם. כדאי להמליץ לילדים לעשות פעילות גופנית אהובה (בזמן זה ניתן דווקא לצפות במסך בזמן שרצים על המכשיר או לשמוע מוסיקה בזמן הריצה בפארק) ואז נוכל להרוויח שתי ציפורים ביד. לסיום, עלינו לעזור להם להבין שיש רצף ולרוב כדאי למקם את עצמנו במקום טוב באמצע כדי שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו, להראות טוב ולא לזכות ללעג מצד הסביבה במצבי קיצון.
חג שמח וצפייה בריאה!!!

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ’ פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.