יציאה מעבדות לחירות תקשורתית

יציאה משעבוד לחירות  

יציאה מעבדות תקשורתית לחירות : כולנו מרגישים שהתקשורת השתלטה לנו על הבית ועל הילדים. אנחנו כבר לא מחליטים מתי אוכלים, מתי לומדים, מתי מדברים ואיך מתנהלים בביתנו החיים השגרתיים. רובנו עסוקים במירוץ יומיומי בין עבודה, בית, מטלות וגידול ילדים ולא עוצרים לחשוב מה אנחנו עושים ואיך ילדינו גדלים. חג הפסח בעיקר מאופיין בניקיונות אינסופיים ובאכילת מצות וסיפור ההגדה. הפעם אני רוצה לבקשכם לנצל את החג למחשבה, לעצירה בצד הדרך ולגיבוש החלטה כיצד אתם רוצים להתנהל במשפחה.

התקשורת הפכה לבן בית ברוב הבתים וכולנו (כן, גם ההורים) מנהלים את חייהם לצד המסכים. אנחנו מתקשרים עם הסביבה דרך הפלאפון והמיילים, אנחנו מתבדרים באמצעות הצפייה בטלוויזיה והמשחק במחשב, אנחנו נעזרים ברשת בכדי להתעדכן בחדשות ועוד. התקשורת נועדה בכדי לאפשר לנו להעביר מסרים ולבצע פעולות אנושיות באופן מהיר יותר ויעיל יותר. עם זאת, תופעת הלוואי המרכזית של כניסתה היא חוסר התקשורת שלנו עם האחרים ואף עם הילדים!

רוב התקשורת כיום נעשית באמצעות המסכים ולא באופן ישיר: אנחנו קובעים פגישות דרך המייל, מזמינים ליום הולדת דרך הוואטס אפ, מקבלים מסרון מהילד שהוא רעב בחדר השני ורואים בני משפחה שמתגוררים בחו”ל דרך הסקייפ. התקשורת שלנו עם העולם מתווכת, מנוכרת ומרוחקת. התקשורת הזו מפרידה את בני המשפחה בבית, גם כשכולם נמצאים תחת קורת גג אחת!.

אז בבוא האביב והפסח עלינו לטובה, זו הזדמנות פז לעשות סדר בתקשורת בבית ולא בבגדים! עלינו לעשות חשבון נפש עם עצמנו ולחשוב מה מקום המסכים בחיינו ובחיי הילדים, כמה שעות ביום ילדינו ‘מבלים’ מול המסכים ועל חשבון מה. מתי בפעם האחרונה היינו באמת ביחד? מתי שיחקנו במשחק קופסא או ניהלנו שיחה? מתי אכלנו ארוחת ערב משפחתית בלי הפלאפונים והטלוויזיה ברקע? מתי שאלנו את ילדינו שאלות וגם קיבלנו תשובות? (לפני הקושיות של החג). זה הזמן להחליט כיצד אנחנו רוצים שהבית שלנו יתנהל ולעשות מעשה. עלינו להחליט על דבר אחד שיקרה ממחר בבוקר!

אז לפני שאתם פושטים על הארונות, כדאי אולי לקחת את בני המשפחה לשיחה רצינית וישירה: לשאול את הילדים על השימושים שלהם בתקשורת, על הזמנים ועל התכנים. להציג עמדה הורית ברורה לגבי תפיסתנו כלפי התקשורת ומקומה במשפחה ולקבוע ביחד כללי התנהגות מקובלים: מה מותר ומה אסור, מה נכון ולא נכון וכיצד ננהל את התקשורת בביתנו וביחסינו באופן רצוי וראוי. עלינו להחליט על מינון סביר לשימוש במסכים בחיי היומיום לצד הבניית פעילויות חלופיות ביחד ובנפרד במסגרת המשפחה וכמובן עלינו לקבוע קווים אדומים סביב המסכים, כדי שנוכל לנהל את חיי המשפחה באופן ישיר, ליצור יחסים אמיתיים ולא מתווכים ולהישאר המבוגרים האחראים.

נ.ב חופש הוא זמן בעייתי לקבוע גבולות אבל ניתן להחליט ליישם את הכללים לאחר חופשת החג.
חג שמח!!!

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ’ פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.


דילוג לתוכן