מחקר ישראלי: יצירתיות מורכבת גם מתכונה מולדת

מחקר חדש: יצירתיות ניתנת לשיפור אך מורכבת גם מתכונה מולדת

האם ניתן להפוך ליצירתיים יותר באמצעות למידה ותרגול ? חוקרים רבים תוהים לפשרה של התכונה המכונה יצירתיות ולמקורה- ממה היא מורכבת וכיצד ניתן לשפר אותה. ממצאי מחקר חדש מספקים תובנות חדשות לגבי היצירתיות ומצביעים על כך שמרכיבים ביצירתיות ניתנים לשיפור עם למידה בעוד שמרכיב אחד לא בר שיפור. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה על ידי פרופ’ רוזה לייקין, עם ראיסה גוברמן וענת לבן-וינברג, מהמגמה לחינוך מחוננים אשר באוניברסיטת חיפה והוצגו בכנס הרביעי לחינוך מצוינות בישראל שנערך אוניברסיטת חיפה.

האדם החושב. פסלו של אוגוסט רודן. מקור: ויקיפדיה. ברשיון חופשי מאת : Hans Andersen
האדם החושב. פסלו של אוגוסט רודן. מקור: ויקיפדיה. ברשיון חופשי מאת : Hans Andersen

לפי החוקרות במחקר זה, אחת משלושת תכונות היצירתיות- המקוריות, אינה נלמדת בניגוד לתכונות אחרות שניתן לשפרן, במהלך הלימודים.

בראיון לפורטל הדוקטור, ציינה הפרופסור רוזה לייקין כרקע למחקר שערכה עם עמיתותיה, כי חוקרים בתחום מחוננות מסבירים על קיומים של קשרים שונים בין יצירתיות לבין מחוננות: כך לדוגמה לפי מחקריו של שטרנברג (Sternberg, 1999, 2005), יצירתיות היא סוג מיוחד של מחוננות. חוקרים גורסים כי מחוננות ויצירתיות הן שתי תכונות שאינן תלויות אחת בשנייה, אף שקיים קשר מסוים ביניהן. מחקרים מסוימים (Renzulli, 1978, 1986) מצביעים לדוגמה על כך שיצירתיות היא תנאי הכרחי למחוננות. חוקרים מסוימים טוענים שיצירתיות מאפיינת מתמטיקאים מקצועיים המחוננים ברמה גבוהה מאוד ((Subotnik, Pillmeier and Jarvin, 2009; Sriraman, 2005; Liljedahl & Sriraman, 2006). אחרים ממשיגים את היצירתיות כתכונה דינאמית אותה ניתן לפתח בכל ילד/ה בתנאי שניתנות לו/לה הזדמנויות לימודיות מתאימות (Sheffield, 2009 Yerushalmy, 2009; Hershkoivits, Peled & Littler, 2009). יחד עם זאת, לדברי הפרופ’ לייקין, יצירתיות במתמטיקה היא תכונה שלא נחקרה מספיק באופן אמפירי. לכן בחינת הקשר בין יצירתיות לבין מחוננות הצריכה בדיקה מחקרית.
מהמחקר שערכו הפרופ’ לייקין ועמיתותיה לבחינה זו, עולה כי בעוד שניתן לשפר שני מאפיינים של יצירתיות שנחקרה בתחום המתמטיקה – שטף רעיונות וגמישות, התכונה השלישית- מקוריות, לא ניתנת לשיפור.
התכונה המכונה “שטף רעיונות” – היא היכולת שלנו להגות מספר רב של פתרונות לבעיה והתכונה המכונה “גמישות מחשבתית” היא יכולת שלנו למצוא פתרונות שונים מכיוונים שונים לבעיה מסוימת. שתי התכונות הללו השתפרו באופן מובהק בזמן המחקר, שנערך בקרב מורים למתמטיקה ותלמידי תיכון.
לעומת זאת, החוקרות לא גילו בקרב הנבדקים שינוי במידת המקוריות – שהיא התכונה השלישית המאפיינת יצירתיות. תכונת המקוריות מוגדרת כתכונה המאפיינת מי שניחן בדרך מחשבה מקורית וייחודית לפתרון בעיות.
ל

דברי הפרופסור לייקין, אשר הובילה את המחקר, השערת החוקרות, עקב הממצאים, הינה שהתכונה המכונה מקוריות שהיא אחת מתכונות היצירתיות, היא תכונה שנולדים איתה והיכולת שלנו לשפר אותה מוגבלת עד מאד.
בשני המחקרים שערכו החוקרות הן ביקשו לבדוק האם שלוש התכונות של יצירתיות- שטף רעיונות, גמישות מחשבתית ומקוריות, משתפרות במהלך לימודים. לצורך כך פיתחו החוקרות מודל מחקרי המכונה MSTs – ראשי תיבות של המילים multiple solution tasks. מודל זה בודק את יכולתו של נבחן בשלושת התכונות הללו בהקשר לסדרת שאלות מתמטיות.

במחקרן הראשון בחנו החוקרות סטודנטים להוראת מתמטיקה, שנבחנו ע”י מודל ה-MSTs בתחילה ובסוף שנת הלימודים. החוקרות חילקו את הכיתה לסטודנטים עם הישגים נמוכים ועם הישגים גבוהים . זאת על מנת לבחון האם תכונות של יצירתיות קשורות לרמת ההישגים. ממצאי המחקר העלו שהסטודנטים בעלי ההישגים הגבוהים וגם בעלי ההישגים הנמוכים שיפרו באופן מובהק את כמות התשובות הנכונות, את שטף הרעיונות ואת הגמישות החשיבתית. עם זאת, הממצאים לא הצביעו על שיפור שעברו הסטודנטים בשתי הקבוצות בתכונה המכונה מקוריות. (זאת בהשוואה לירידה קלה, ולא מובהקת, בתכונת המקוריות).

במחקרן השני נבחנו תלמידי תיכון במסגרת שיעורי גיאומטריה במבחני מודל ה-MSTs, לפי קבוצות עם הישגים גבוהים וסטנדרטיים ובאופן דומה ניכר שיפור של הנבדקים בשתי הקבוצות בכמותן של התשובות הנכונות, שטף הרעיונות והגמישות המחשבתית. (זאת בהשוואה לירידה קלה, ולא מובהקת, בתכונת המקוריות).

ממצאי המחקר הצביעו על ממצא מעניין נוסף הנוגע לקשר המנבא שבין שלוש התכונות לבין המושג יצירתיות באופן כללי: הקשר החזק ביותר היה בין הציון הספציפי של תכונת המקוריות לבין הציון הכללי של תכונת היצירתיות בכללה. לכן הנחתן של החוקרות, אשר עדיין מצריכה בדיקות מחקריות נוספות, הינה שתכונת המקוריות היא היא המאפיין הייחודי של יצירתיות. לדעת הפרופסור לייקין קיימות דרכים שונות לאיתור אנשים מחוננים בתחום המתמטיקה ולאור ממצאי מחקרן, הן מציעות “לאתר את הילדים המחוננים מתמטית על פי רמת המקוריות של הרעיונות והפתרונות שלהן”.

בראיון הדגישה הפרופסור לייקין ש”הממצאים כי ניתן לפתח גמישות מחשבתית ושטף מחשבתי הם ממצאים חשובים מאוד.” לדעת הפרופסור לייקין “גמישות מחשבתית, מהווה בסיס למקוריות (כלומר ללא גמישות קשה להיות מקורי). גמישות חשובה בתחומים רבים כולל סיטואציות יום-יומיות רבות כמו פתרון בעיות חברתיות ועוד. באופן טבעי, בהתאם להגדרה בה אנחנו משתמשים, קיימות קורלציות בין גמישות ליצירתיות ובין שטף לבין יצירתיות, אך קורלציות אלה יותר נמוכות מאשר בין תכונת המקוריות לבין יצירתיות. אנו מניחים כי בדיקת מקוריות תאפשר לזהות “מחונני על”. יחד עם זאת, בדיקת גמישות ושטף עשויה לאפשר זיהוי של יכולות מתמטיות- תכונות חשובות לא פחות.”

באשר להשלכות של המחקר, הסבירה פרופ’ לייקין כי ממצאים אלה מוכיחים שפתרון בעיות בדרכים שונות הוא כלי דידקטי יעיל לפיתוח יצירתיות, גם בקרב תלמידים בעלי הישגים גבוהים וגם בקרב תלמידים בעלי הישגים נמוכים וכי הללו מראים כי זיהוי רמות מחוננות גבוהה יכולה להתבסס על קריטריון המקוריות.

מקורות מידע בנושא יצירתיות

Leikin, R. & Lev, M. (2007). Multiple solution tasks as a magnifying glass for observation of mathematical creativity. In J-H Woo, H-C Lew, K-S Park & D-Y Seo (Eds.) Proceedings of the 31st International Conference for the Psychology of Mathematics Education. (vol. 3, pp. 161-168). Korea: The Korea Society of Educational Studies in Mathematics.

Levav-Waynberg, A. & Leikin R. (2009). Multiple solutions to a problem: A tool for assessment of mathematical thinking in geometry. The Sixth Conference of the European Society for Research in Mathematics Education – CERME-6.

Leikin, R., Levav-Waynberg, A. & Guberman, R. (2011). Employing Multiple Solution Tasks for the development of mathematical creativity: Two studies. Proceedings of the The Seventh Conference of the European Society for Research in Mathematics Education – CERME-7.

Leikin, R. (2009). Exploring mathematical creativity using multiple solution tasks. In R. Leikin, A. Berman & B. Koichu (Eds.), Creativity in mathematics and the education of gifted students. (Ch. 9, pp. 129-145). Rotterdam, the Netherlands: Sense Publisher