ירידה בלימודי מדעי הרוח. תחומים פופולריים מחשבים והנדסה
לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים: עלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה במיוחד בתחומי הניהול והעסקים ובמקצועות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב
נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כי אחרי שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל ובמספר הסטודנטים החדשים בפרט בפרט, הייתה שנת תשע"ט 2019-2018 שנה בה חלה עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה גם במכללות האקדמיות וגם באוניברסיטאות אולם לא במכללות האקדמיות לחינוך שהמשיכו את מגמת הירידה במספר הלומדים בהן.
בשנת הלימודים 2018-2019 היו בישראל כשישים מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית כ315,000 סטודנטים. מן הנתונים עולה כי חלה עלייה במספר הסטודנטים החדשים בכל תחומי הלימוד כמעט אך בפרט חלה עליה משמעותית יותר בתחומים של לימודי עסקים ומדעי הניהול וכן לימודים של תארי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. כאמור, בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.
בהשוואה בין לאומית עולה כי בהשוואתה של ישראל לעומת קבוצת המדינות OECD ניכר כי בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. עם זאת בהשוואת מספר התלמידים במקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת Information Communication and technology חלה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו. מתוך כל מי שלמד לתואר ראשון בשנת 2017, ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל נמוך לעומת ממוצע מדינות הOECD- (9.4% לעומת 12.5%, בהתאמה).
אחרי שנתיים של ירידה במספרם, עלה מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ב-3.4 אחוזים (1,750 תלמידים)ביחס לשנת הלימודים הקודמת. מגמרת ההתחזקות ניכרת באופן המשמעותי יותר במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות – עליה של 13.8% ואילו באוניברסיטאות חלה עליה של 2.4% ובמכללות האקדמיות המתוקצבות עלייה של 2.1%. לימודי החינוך המצויים בירידה מבחינת כמות התלמידים החדשים, ניכרת בירידה במכללות האקדמיות לחינוך בשיעור של 4.5%.
לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (2.6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2.0%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.
בבחינה כללית ניכר כי באוניברסיטאות ירד מספר הלומדים הכללי ב-0.3%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-0.8% וב-0.4%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.6%. עיקר הירידה שהורגשה היתה בכמות הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%) לעומת עליות במספר הלומדים במיוחד בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%).
בתשע"ט כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-31.1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%).
נשים היו רוב (59.5%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.
בשנת הלימודים האחרונה, 24% מהלומדים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי – על 35.8%. חלקם של הסטודנטים מןיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.
שילוב אוכלוסית המגזר הערבי והחרדי
מן הנתונים עולה כי כמות הלומדים מבין אוכלוסי המגזר הערבי עלתה וכי בעשור האחרון עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה.
בשנת תשע"ט למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 12,000 אלף סטודנטים חרדים יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי. הללו למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (33.6%), ופחות משליש (30.2%) מסך הסטודנטים החרדים היו גברים.
