ירידה משמעותית בכמות המועמדים לאוניברסיטאות בשנים האחרונות

ירידה בהיקף הלומדים באוניברסיטאות: נתונים חדשים נחשפים לגבי המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בשנת הלימודים תשע”ו (2015/16)

מה היקפי הנרשמים והלומדים במוסדות להשכלה גבוה בישראל ? מידע חדש שמפרסמת הלמ”ס שופך אור על הסטטיסטיקה של מועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות באופן המאפשר להעריך את הביקוש להשכלה גבוהה. מן הנתונים עולה כי:
• בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות (31.0 אלף מועמדים בשנת תשע”ו – 2015/16), לעומת עלייה במספר המועמדים למכללות האקדמיות (45.1 אלף מועמדים בשנה זו).

• בין השנים תשע”ה (2014/15) לתשע”ו הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו באוניברסיטאות (מ-22.3% ל-25.0%, בהתאמה) וירידה במכללות האקדמיות )מ-20.8% ל-15.1%, בהתאמה).

• היצע המקצועות שאותם ניתן ללמוד באוניברסיטאות כפול מאשר במכללות, אך ההיצע של מספר המקומות לסטודנטים בלימודי משפטים, כמו גם בעסקים ובמדעי הניהול גבוה יותר במכללות האקדמיות.

• מקצועות הלימוד שבהם ההיצע באוניברסיטאות היה נמוך בהרבה מהביקוש (של המועמדים) היו: רפואת חירום, רפואה כללית ורפואת שיניים. במכללות האקדמיות מקצועות הלימוד שבהם ההיצע היה נמוך בהרבה מהביקוש היו: עיצוב אופנה, ריפוי בעיסוק והפרעות בתקשורת. הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, ההיצע היה נמוך מהביקוש בארכיטקטורה ובינוי ערים וכן בהנדסת בניין.

• בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היה פער משמעותי בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה (617 לעומת 517 נקודות, בהתאמה – פער של 100 נקודות בממוצע), במיוחד בביולוגיה (פער של 157 נקודות בממוצע).

• המקצועות הסלקטיביים ביותר (מקצועות שבהם נדרשים ציוני פסיכומטרי גבוהים במיוחד כדי להתקבל בעדיפות ראשונה) באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (725), התכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (710), מדעי המוח (694), פיזיקה (682), הנדסה ביו-רפואית (679), רפואת שיניים (675), מדעי המחשב (670), הנדסת חשמל (667), פסיכולוגיה (663), הפרעות בתקשורת (663), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (662), משפטים (660), מדעי הרפואה (656), הנדסת מזון וביוטכנולוגיה (653) והנדסת חומרים (649). במכללות האקדמיות המקצועות הסלקטיביים ביותר היו: הפרעות בתקשורת (618), פיזיותרפיה (613), הנדסת פלסטיקה (600) עיצוב תעשייתי (598) ותקשורת חזותית (592).

• 54.7% מהמועמדים לאוניברסיטאות היו נשים. שיעורן בקרב מועמדי המכללות האקדמיות עמד על 57.6%.

• המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך עיוני ומחקרי, חינוך מיוחד, תולדות האמנות, עיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, עיצוב תכשיטים צורפות, עיצוב פנים, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק והנדסת פרמצבטיקה תרופות. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסת אלקטרוניקה.

• ישנה עלייה משמעותית מאוד בשיעור המועמדים הערביים במכללות האקדמיות (מ-15.3% בתשע”ה ל-19.9% בתשע”ו) ועלייה קלה בשיעור המועמדים הערביים באוניברסיטאות מ-19.4% ל-19.8%. אך שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של הערבים נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (49.4% לעומת 70.3%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (64.5% בהשוואה ל-72.6, בהתאמה).

• מקצועות המבוקשים יחסית יותר בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) הנם: לשון עברית, ספרות עברית, שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, חינוך עיוני ומחקרי, תרבות ואמנות וכן מדעי הרפואה המעבדתית.