כיוון חדש לאבחון ולטיפול בסכיזופרניה

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב קושר בין ליקוי במנגנון מרכזי בתאי המוח למחלת הסכיזופרניה

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מצא קשר בין מנגנון האוטופגיה (Autophagy, “עיכול עצמי”), האחראי על בליעה, פירוק וסילוק חומרים מזיקים בתוך התא החי, לבין מחלת הסכיזופרניה – ומציע כיוון חדש לאבחון ולטיפול במחלה.

“לתא החי מנגנוני הגנה מפני נזק ומוות, אחד מהתהליכים המרכזיים בתא החי הינו תהליך האוטופגיה (“אכילה עצמית”)”, מסבירה פרופ’ אילנה גוזס מובילת המחקר, “תהליך האוטופגיה מוביל לפירוק חלבונים, שומנים וחומרים אחרים שאינם בשימוש ואינם יעילים. מנגנון הפירוק לחומרי גלם חשובים שומר ומעלה את חיוניות התא. מחקרים רבים מראים כי ירידה בתפקוד תהליך האוטופגיה מורידה משמעותית את חיוניות התא ואת יכולתו להתמודד עם מצבי לחץ”. “תקלה במנגנון האוטופגיה תגרום להצטברות חומרים מזיקים בתא. נמצא קשר ישיר בין מוות תאי לתפקוד לקוי של מנגנון זה.

“מחקרים רבים מצביעים על קשר בין תהליכי הזדקנות, ובין מחלות ניווניות כגון מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון ומחלת ה-ALS, ואף מחלת הסרטן, לתפקוד לקוי של תהליך האוטופגיה. המחקר שלנו הינו הראשון שמצביע על קשר ברור בין ביטוי חלבונים בעלי תפקיד מרכזי בתהליך האוטופגיה לבין מחלת הסכיזופרניה. התרופות הניתנות כיום לחולי סכיזופרניה מתמקדות בעיקר בשינויים בהולכה העצבית. המחקר שלנו מציע מטרות חדשות לפיתוח תרופתי לסכיזופרניה שעשוי להיות יעיל יותר מהטיפול הקיים.”

המחקר, שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry מקבוצת Nature, נערך על ידי פרופ’ אילנה גוזס, הדוקטורנטים אביה מרנלנדר-וגנר, אנה מלשקביץ וזאב שמר מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ’ גלילה אגם ופרופ’ יוסף לוין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרופ’ בריאן דין, מנהל בנק המוח בוויקטוריה, אוסטרליה.

במחקר החדש, שנערך בנתיחה שלאחר המוות על 24 מוחות – 12 מוחות בריאים ו-12 מוחות של חולי סכיזופרניה – נמצא כי החלבון beclin 1, שהינו בעל תפקיד מרכזי בתהליך האוטופגיה, מתבטא בחסר אצל חולי הסכיזופרניה. יצוין כי הירידה בביטוי, כ-40% פחות מאשר בקבוצת הביקורת, נמדדה בהיפוקמפוס, אזור חשוב במוח האחראי על תהליכי למידה וזיכרון. הירידה בביטוי היתה ייחודית לתאי המוח ולא נמצאה בתאי הדם.
“שינויים ביוכימיים אלה במוח פותחים פתח לגישות חדשות להבנה וטיפול במחלה”, אומרת פרופ’ גוזס. “בדקנו גם תאי דם מחולים חיים, אבל לא מצאנו שינוי בביטוי של beclin 1 בכדוריות הלבנות שלהם. מדובר, אם כן, בחסר ייחודי למוח”.
beclin 1 אינו החלבון היחידי שמשתנה במוח החולה שסובל מסכיזופרניה. בעבר גילתה מעבדתה של פרופ’ גוזס חלבון חיוני ליצירת המוח, והעניקה לו את השם Activity-dependent neuroprotective protein (ADNP). בהמשך הראתה פרופ’ גוזס שלחלבון ADNP יש אח תאום בשם ADNP2, שהיחס ביניהם שונה בהיפוקמפוס של חולי סכיזופרניה. אך בניגוד לביטוי של beclin 1, הביטוי ADNP ו-ADNP2 כן עולה בכדוריות הדם הלבנות של חולי סכיזופרניה, ויכול אולי להוות סמן למחלה.

כשפרופ’ גוזס וצוותה בחנו חלבונים שנקשרים ל-ADNP הם מצאו קישור לחלבון נוסף שהינו בעל תפקיד במנגנון האוטופגיה: חלבון בשם Light Chain 3, או LC3. “מכאן שגם השינוי ב-beclin 1 וגם השינוי ב-ADNP קשורים לדה-רגולציה של תהליך האוטופגיה במוח חולה הסכיזופרניה”, מסבירה פרופ’ גוזס. “השינוי בביטוי החלבונים ADNP ו-ADNP2 ניכר גם בכדוריות הדם הלבנות – ובעיקר בתחילת המחלה, ואולי תאי הדם מנסים להגן על המוח מפני המחלה בעזרתADNP . מבחינה מדעית, זיהינו מנגנון ביולוגי חדש לסכיזופרניה, שפותח פתח הן לשיטות אבחון חדשות והן לפיתוח תרופות חדשניות”.


דילוג לתוכן