ראשי » חברות תרופות, כתבות-מרכזיות-ראשי, מוסדות וארגונים רפואיים » כיצד יוצרים חיסון נגד אבולה ?

כיצד יוצרים חיסון נגד אבולה ?

כיצד יוצרים חיסון נגד אבולה ? איך חיסונים ניסיוניים נגד אבולה פועלים ? ממצאי מחקר בדרך לסייע ליצירת חיסון נגד נגיף האבולה
ממצאי מדעני מכון ויצמן למדע עשויים לאפשר חיסון של יותר אנשים המצויים בסכנת הידבקות בנגיף האבולה. 

לפני חודשים ספורים הודיע ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בין-לאומי בשל התפרצות מחלת האבולה בקונגו. עד לאחרונה ניצבו הרופאים באפריקה בחוסר אונים למול התפרצויות קטלניות של הנגיף אולם מאז שנת 2016 פותחו חיסונים שעשויים לשנות את התמונה. מעל מאה אלף איש כבר קיבלו חיסונים נגד מחלת האבולה האלימה, אבל החיסונים עדיין מוגדרים ניסיוניים, כמות החיסונים הזמינים נמוכה, ויעילות החיסונית לטווח הארוך לא ידועה. בעת האחרונה, מדעני מכון ויצמן איחדו כוחות עם צוות מדענים מגרמניה, על מנת לחשוף מה קורה למערכת החיסונית לאחר מתן החיסון.

דוקטור רון דיסקין מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע ברחובות מציין כי “קשה מאוד לייצר חיסונים נגד אבולה, המופקים בשיטות גנטיות רקומביננטיות באמצעות הצמדת חלבון אבולה לנגיף בלתי-מזיק. לכן, אין די בכמות החיסונים המיוצרת כיום כדי לחסן את כלל האוכלוסייה, והחיסון ניתן רק לאנשים הנמצאים במגע הדוק ביותר עם חולי אבולה. אם נבין את התגובה החיסונית באופן טוב יותר, נוכל לא רק לשפר את החיסון עצמו – אלא אף להבין אם המינון הניתן כיום הוא מיטבי, ואם החיסון יעיל נגד זנים שונים של הנגיף”.

המחלה הנגרמת מוירוס האבולה המכנה גם קדחת אבולה דימומית היא נדירה יחסית אולם גובה קורבנות בשיעורי מוות משמעותיים. מאז הוכרה לראשונה בשנות השבעים ועד 2013 גבתה המחלה את מותם של כ-1600 איש. המחלה התפרצה בעיקר באפריקה ובשנת 2014 אובחנו ביבשת אפריקה מעל 10,000 נדבקים ומעל 4900 חולים שנפטרו מהמחלה- שיעור תמותה של כ-49%. התפרצות נגיף האבולה שהסתיימה ב2016 הובילה למוות של מעל 11,300 חולים מתוך מעל 28,000 אנשים שנדבקו באבולה.

המדענים שחתרו לחשוף כיצד פועלים חיסונים נגד נגיף האבולה שופכים בממצאיהם אור על התהליכים ובכך עשויים לסייע רבות במחקר ופיתוח חיסונים. דוקטור פלוריאן קליין מאוניברסיטת קלן וקבוצת המחקר שלו ניסו לאתר סימנים לתגובה החיסונית בדגימות דם של 6 נבדקים שקיבלו את החיסון שנה ויותר קודם לכן. המדענים חקרו את תאי B שיוצרים נוגדנים המהווים את “הזיכרון החיסוני” שלנו, ואיתרו מספר נוגדנים מרובה אשר נקשרים לחלבונים של נגיפי אבולה. דוקטור דיסקין וצוות המחקר שלו – הכולל את דוקטור נדב אלעד מהמחלקה לתשתיות למחקר כימי ודוקטור הדס כהן-דבשי מקבוצת המחקר של דוקטור דיסקין – התמקדו בשניים מהנוגדנים הללו, שנחשדו כבעלי מעורבות עמוקה בתגובה החיסונית ארוכת הטווח שמונעת הדבקה בנגיף האבולה.

מטרת המדענים הייתה להבין כיצד והיכן נקשרים נוגדנים אלה לחלבון שנמצא על-גבי הקרום החיצוני של הנגיף (חלבון שעליו מתבסס החיסון), ולבחון איך בדיוק היקשרות זו מנטרלת את הנגיף בצורה יעילה כל כך. לצורך זה, נעזרו המדענים במערכת חדשה: מיקרוסקופ אלקטרונים עוצמתי ומתקדם, שהותקן באחרונה במכון ויצמן למדע, המאפשר לזהות את המבנה התלת-ממדי – עד לרמת האטומים הבודדים – של נוגדן הקשור לאתר המטרה שלו. “עד לאחרונה, מחקר שכזה בביולוגיה מבנית היה כרוך בתהליך מסובך של יצירת גבישים וביצוע קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן – תהליך הנמשך בדרך כלל כמה חודשים ויותר”, מסביר דוקטור דיסקין. “כעת אנו יכולים לדלג על יצירת הגבישים ולפענח מבנה של חלבון בתוך שבועות ספורים”.

אף שרבים מהנוגדנים שהופקו על ידי תאי B נקשרו לחלבונים של הנגיף – חלקם כנראה ביעילות גבוהה יותר מאחרים – המדענים הראו ששני הנוגדנים שבהם התמקדו אכן יעילים במיוחד בעצירת הנגיף. דוקטור דיסקין ועמיתיו חשפו את המבנה של נוגדנים אלה ומיפו את הנקודות המדויקות שבהן נקשרו לחלבון הנגיפי. לדברי דיסקין הנוגדנים שהמדענים חקרו  נקשרים ביעילות גבוהה יותר לחלבון הנגיפי בהשוואה להיקשרות נוגדנים אחרים שנבחנים כיום כטיפול אפשרי באבולה.
ממצא אחר בעל חשיבות אשר עלה במחקר הוא שבדם של נבדקים אשר קיבלו מינון נמוך יותר של החיסון נמצאה כמות נוגדנים יעילים הדומה לזו שבדמם של נבדקים שקיבלו מינון גבוה יותר. עובדה זו עשויה להוביל לבחינה מחודשת של הפרוטוקולים לטיפול, ואולי לאפשר בעתיד הגנה לאנשים רבים יותר על-ידי הזרקה של מנות חיסון קטנות יותר.

ממצאי המחקר שראו אור בכתב-העת המדעי Nature Medicine, עשויים לעזור בגיבוש אסטרטגיות טובות יותר להתמודדות עם המחלה ולמניעתה.

למדענים אין בשלב זה די מידע כדי לקבוע אם החיסונים אכן יעילים נגד זנים שונים של אבולה, הנפוצים באזורים שונים של אפריקה, אך הם מקווים כי מחקר נוסף יספק את המידע הזה, ואף יאפשר לשפר את החיסון כך שיוכל להילחם בתפוצת המחלה בכל רחבי היבשת.