אפשר לבחור עוברים שיתפתחו לילדים חכמים או גבוהים יותר בהשבחה גנטית ? 

האם אפשר לבחור עוברים שיתפתחו לילדים חכמים או גבוהים יותר בהשבחה גנטית ? 

ההנדסה הגנטית שובה את הדמיון בהקשר של המניפולציות שניתן לעשות על הגנום האנושי על מנת לסייע בטיפול במחלות אך גם להשביח את תכונות העובר בהקשרים פחות קליניים. הרבה נכתב על האתיקה של הליך ברירה גנטית שמיועד לברור עוברים באופן גנטי כך שיוולדו לילדים חכמים, גבוהים ובריאים יותר. תחום זה נוגע גם בהקשר הקליני טיפולי אך גם בהקשר הלא רפואי ולכן נדון בהרחבה בציבור שמחוץ לקהיליה המדעית. כך, הורים נשאים של מוטציות גורמות מחלה נמצאים בסיכון גבוה להביא לעולם ילדים חולים במחלות גנטיות קשות. בדיקה גנטית של עוברים (Preimplantation genetic diagnosis, או PGD) היא טכנולוגיה לא חדשה אשר עוזרת לזוגות נשאים ללדת ילדים בריאים.

הטכנולוגיה מסייעת להורים בהפריה חוץ גופית (IVF) בכדי ליצור כמה עוברים. בהליך זה, נלקח תא בודד מכל עובר ונבחנת נשאות המחלה בו, ורק עוברים בריאים מושרשים (“מוחזרים”) לרחמה של האשה. הטכנולוגיה המסורתית לבדיקה גנטית של עוברים מבוססת על סקירת מוטציה אחת או מוטציות בודדות. ואולם לאחרונה טכנולוגיות חדשות מסייעות לקרוא את הגנום המלא- רצף הדנ”א השלם של העובר או את רובו. לצד זה, ראו אור בעת האחרונה מחקרים גדולים שמצאו קשר בין אלפי מוטציות לבין תכונות כמו גובה או רמת משכל, דבר אשר אמור לאפשר יכולת ניבוי של תכונה של אדם לפי רצף הדנ”א שלו.

הריון. מקור: ויקיפדיה ברישיון. מאת Petercantfail
מניפולציות גנטיות להשבחת העובר בהריון. מקור: ויקיפדיה ברישיון. מאת Petercantfail

אפשרות ניבוי זו בהתבסס על  “ציון” גנטי”, אפילו אם איננו ציון מדויק מעוררת דיונים ועניין רב ובין היתר עולה האפשרות לחשב “ציון” גנטי עבור תכונות כמו גובה, משקל, או מנת משכל עבור אותם עוברים שנוצרו בהפרייה חוץ גופית- IVF, ולבחור את העובר בעל הציון הטוב ביותר – למשל, הגבוה ביותר או החכם ביותר. בחירה מעין זו כאמור מעוררת מחלוקות אתיות רבות ולכן הינה דבר אסור במרבית המדינות בעולם ובהן גם ישראל, אך לא בארצות הברית. יחד עם זה השיטה עשויה לסייע באיכות החיים והבריאות של צאצאי הדורות הבאים . כך או כך, מכיוון שהטכנולוגיה המאפשרת בחירת עוברים עבור תכונות היא חדשה, אין כלל מידע על האם השיטה תעבוד. במידה וזוג ירצה ליצור עוברים ב- IVF ולבחור את העובר בעל הציון הגנטי הגבוה ביותר עבור תכונה כגון מנת משכל, כמה “חכם” יותר יהיה הצאצא?

מחקר חדש בהובלת ד”ר שי כרמי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בחן את האפקטיביות של ברירת עוברים למטרות “השבחה” גנטית בהתבסס על האמצעים שעומדים לרשות המדע. “במחקר שלנו, הערכנו את התועלת הצפויה מבחירת עוברים על ידי שימוש במספר שיטות.” בשלב ראשון מבאר הדוקטור כרמי “הרצנו סימולציות על בסיס מידע גנטי של כמה מאות פרטים (מתוך מחקרים גנטיים קודמים), ובהן זיווגנו שני פרטים ויצרנו במחשב גנומים של העוברים הצפויים להם. בדקנו את הציון הגנטי של כל עובר לגובה או מנת משכל, ולקחנו את העובר בעל הציון הגבוה ביותר. בדקנו מה ההפרש הצפוי בגובה או מנת משכל בין העובר בעל הציון הגבוה ביותר לבין עובר ממוצע. לאחר מכן וידאנו את התוצאות בעזרת מודל מתמטי החוזה את ההפרש מתוך עקרונות סטטיסטיים של תורשה של תכונות”.

תוצאות המחקר העלו שהתועלת הצפויה מבחירת עוברים היא קטנה יחסית. בחירה של העובר בעל הציון הגבוה ביותר לגבי התכונה של גובה מבין חמישה עוברים (מספר אופייני לטיפולי הפרית מבחנה IVF) תגרור עלייה ממוצעת של כ- 2.5 ס”מ בלבד בגובה של העובר הנבחר ביחס לעובר ממוצע של אותה משפחה. בחירה של העובר בעל הציון הגבוה ביותר למנת משכל תוביל לעלייה ממוצעת של כ- 2.5 נקודות IQ בלבד ביחס לעובר ממוצע . אפילו במידה והניסוי יתקיים במספר רב יותר של עוברים, נקבל תוצאות דומות. בחירה של הטוב מבין 10 עוברים מובילה לעלייה ממוצעת של 3 ס”מ בגובה או 3 נקודות IQ בלבד. הגדלה נוספת של מספר העוברים, דבר כמעט לא מושג בהליך הפריה חוץ גופית, תעלה את התכונה בקצב איטי ביותר, כך שאין כמעט תועלת באפיק זה.

יחד עם זאת משום שיש הורים שלגביהם  2-3 ס”מ או נקודות IQ הינה משמעותית, נשאלת השאלה איזו מידה אפשר להבטיח שעלייה זו אכן תתרחש. “התשובה היא שהעלייה אינה מובטחת כלל.” מסביר דוקטור כרמי “יתכן שבמשפחה מסוימת, העובר הנבחר יגדל להיות גבוה ב-10 ס”מ ביחס לממוצע המשפחתי, אבל במשפחות אחרות, העובר לא רק שלא יהיה הגבוה ביותר, אלא אף יגדל להיות נמוך מהממוצע. התועלת בביצוע הבדיקה הגנטית תלויה בגורמים רבים שאינם בשליטת ההורים. תכונות כמו גובה או מנת משכל מושפעות גם מגורמים גנטיים רבים שאינם ידועים לנו וכן מגורמים סביבתיים אשר איננו יכולים לחזותם”.

בגלל שישנן בעיות אתיות במחקר על עוברים, הדוקטור כרמי ושותפיו השתמשו בנתונים של מחקר גנטי באוכלוסייה היהודית שהתפרסם לאחרונה וקבע את רצף הדנ”א ואת הגובה של משתתפים שהגיעו ממשפחות מרובות ילדים. המדענים בדקו את הגנום של האחים מאותה משפחה כאילו היו של עוברים, בחרו מתוכם את ה”עובר” המוצלח ביותר והשוו את התוצאות לגובה של האחים במציאות, כשהאחרים כבר בוגרים. ממצאי הניסוי העלו שהאח בעל הציון הגנטי הגבוה ביותר היה רק ברבע מהמקרים הגבוה ביותר. ביתר המקרים, האח בעל הציון הגבוה ביותר כלומר האח שהיה נבחר במידה והיה מדובר בעוברים לא היה הגבוה ביותר, ובחמש משפחות הוא היה אף נמוך מהממוצע. אי הודאות תהיה גדולה אף יותר עבור מנת משכל, מכיוון שזו ניתנת לניבוי בדיוק נמוך הרבה יותר ביחס לגובה.

לסיכום מציין הדוקטור כרמי כי “יש גורמים רבים נוספים שיובילו לאי ודאות או לעלייה קטנה הרבה יותר בתכונה מהמודל שהצענו. ראשית, מספר העוברים המתקבל במחזור IVF יכול להיות מאוד קטן, וחלק משמעותי מהעוברים כלל לא יובילו להריון ולידה. במקרים רבים אין יותר מעובר אחד, כך שלא ניתן לבחור כלל. שנית, יכולת הניבוי בפועל של הציונים הגנטיים צפויה להיות קטנה משמעותית מאשר מה שדווח עד כה בספרות. כמו כן, סביר להניח שהורים לא יעצרו בתכונה אחת. אם כבר בוצע ריצוף גנטי של כל העוברים, מדוע לא לבחור את העובר הטוב ביותר עבור גם עבור גובה וגם עבור מנת משכל או תכונות נוספות? אך מסתבר כי ככל שמוסיפים תכונות, כך התועלת עבור כל תכונה קטנה. למשל, אם בוחרים את העובר עם הציון המקסימלי עבור גובה ושלוש תכונות (בלתי תלויות) נוספות, העלייה הממוצעת בגובה של העובר הנבחר תהיה רק חצי מהעלייה במידה והיינו בוחרים רק גובה. יש גם לזכור כי כאשר הורים יבחרו עוברים על פי תכונה מסוימת, אין לדעת אלו תכונות לא רצויות או מחלות יבחרו במקביל.”