“להשקיע יותר משאבים בחקר נגיפים”

נגיף הקורונה Covid19 ממשיך להתפשט ולגבות חיי אדם בישראל ובעולם.. בישראל אלפי אנשים נדבקו ועשרות קיפחו את חייהם ואילו ברחבי העולם, מתקרב מספר הנדבקים בוירוס למיליון איש, כשברקע עשרות אלפי מתים. בראיון בלעדי לאתר הדוקטור שערכנו עם עם ד״ר אלה סקלן, מומחית בחקר נגיפי רנ”א מהמחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, היא השיבה לשאלות על נגיף הקורונה COVID 19.

מהם מאפייני האינטראקציות של נגיפים עם הגוף המאכסן ? 

“כל הנגיפים מעצם הגדרתם זקוקים לתא מאכסן בכדי להתרבות.”מסבירה ד”ר סקלן “הגנום שלהם קטן יחסית לחיידקים ומקודד רק למספר קטן של חלבונים (יחידות פונקציונליות) ולכן הם חסרי אברונים וזקוקים לתא המאכסן בכדי להתרבות.”

נגיף הקורונה Covid19. אילוסטרציה: Pixabay Orlando PIRO4D
נגיף הקורונה Covid19. אילוסטרציה: Pixabay Orlando PIRO4D

מהם המנגנונים שמאפשרים לנגיף הקורונה להיות כל כך מדבק ?

לדברי ד”ר סקלן נושא המנגנונים “לא ברור לגמרי. נקודה אחת היא העובדה שאף אחד מאיתנו לא נדבק בנגיף זה בעבר ולכן אף אחד מאיתנו לא מחוסן כנגדו. לאור עובדה זאת כמעט כל מי שייחשף לנגיף ידבק. יש עוד תיאוריות- למשל נראה כי הקישור של הנגיף לקולטנים על גבי התא המאכסן הוא יותר חזק מנגיף ה SARS הקודם למשל, כך שאולי זה משפר את יכולת ההדבקה שלו.”

מהם הסוגיות החשובות ביותר שכדאי לדעת לגבי הנגיף, מנקודת מבטך המקצועית ?

ד”ר סקלן משיבה כי הנושאים החשובים ביותר שעלינו לדעת לגבי הקורונה הם אלה:

  • חשוב להכיר את אופן ההדבקה שלו, איך להתגונן מפניו וההשלכות של המחלה. חשוב שנבין איך התהליכים קורים בכדי שננהג נכון בתקופה זו שבה יש לכל אחד לא רק אחריות אישית אלא גם ציבורית.
  • ההדבקה היא טיפתית -בטיפות מאדם חולה שנמצא בטווח קרוב. אבל הנגיף נמצא כיציב גם על משטחים.
  • היגיינה -שטיפת ידיים, מסיכות – במיוחד אם אתה חולה או נמצא בקרבת אנשים אחרים. שמירת מרחק, בידוד -במיוחד של אוכלוסיות בסיכון.
  • אחד מכל חמישה אנשים- כלומר 20% מהנדבקים יפתחו מחלה קשה. במבוגרים מגיל שישים ומעלה יש אחוזי תמותה גבוהים יחסית. צעירים לרוב אבל לא בהכרח מפתחים מחלה קלה. לכן יש סכנה שצעירים שלא יודעים שהם חולים ידביקו אנשים מבוגרים. זה קשה אבל צריך לשמור על האוכלוסייה בסיכון.

מה ידוע כיום על הנגיף, התפשטותו, ההשפעה שלו על גוף המאכסן ?

“הנגיף מתרבה בתאים של מערכת הנשימה לאחר קישור לקולטן שנמצא על גבי התא.” מסבירה ד”ר סקלן “הנגיף חודר לתא ומשכפל שם את החומר הגנטי שלו. תהליך זה גורם לתגובה דלקתית שפוגעת בתאי הריאה וגורמת במקרים חמורים לדלקת ריאות ולכשל נשימתי”.

כיצד עלינו לנהוג כדי להתמודד מבחינה מחקרית , ברמת ההתמודדות הלאומית והבינלאומית, כדי לדעת להתמודד עם נגיף הקורונה ובכלל כרפואה מונעת ?

ד”ר סקלן משיבה כי עלינו “להשקיע יותר משאבים בחקר נגיפים. נגיף ה SARS הקודם למשל כמעט ולא נחקר מאז העלמותו עקב חוסר משאבים וחוסר עניין כלכלי של חברות התרופות. אילו היו מבוצעים מחקרים כאלו הם היו יכולים לקדם אותנו מאוד היום, ביחס לנגיף הנוכחי.”

ד״ר אלה סקלן המחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, מתמחה בחקר נגיפי רנ״א.