מחקר: ניתן לווסת צפיפות בבי”ח בשעת חירום

מחקר חדש קובע: ניתן לווסת צפיפות חולים באופן יעיל  בשעת חירום
מדינת ישראל סובלת מריבוי אירועים על רקע לאומני וביניהם אירועי טרור, מתקפות טילים מבצעים ומלחמות הגורמות לעיתים לנפגעים בקרב האזרחים בעורף היוצרים בשעת חירום מצוקה וצפיפות בבתי החולים אשר גורמים לטיפול רפואי פחות טוב עקב העומס בבית החולים. מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מאונ’ בן גוריון בנגב בחן את השלכות השליטה והניטור של הפניית נפגעים למחלקות רפואה דחופה- חדרי מיון, בבתי חולים שונים, והצביע על יכולת שליטה יעילה בניתוב הנפגעים באופן שצמצם את הצפיפות בבתי החולים.

אירוע רב נפגעים-פיגועי 11 בספטמבר. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש חופשי. באדיבות הצי האמריקאי. צילום: PH2 BOB HOULIHAN, USN
אירוע רב נפגעים-פיגועי 11 בספטמבר. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש חופשי. באדיבות הצי האמריקאי. צילום: PH2 BOB HOULIHAN, USN
ממצאי המחקר שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מן האוניברסיטה העברית בירושלים וממשרד הבריאות העלו כי שליטה בויסות הנפגעים וניתובם לבתי החולים המתאימים הינו רכיב מפתח יעיל בצמצום הצפיפות בבתי החולים- בעיה משמעותית במיוחד בעיתות חירום..
במחקר אשר פורסם בכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית Health Policy and Planning, , חקרו ד”ר ברוריה עדיני ממחלקת רפואת החירום באונ’ בן גוריון והחוקרים פרופסור  רוברט כהן, דוקטור דניאל לאור והפרופסור אבי ישראלי ממשרד הבריאות והאוניברסיטה העברית את הלקחים שנלמדו לאחר מלחמת לבנון השנייה שהתרחשה ב- 2006 בדבר ויסות הנפגעים ל-3 בתי חולים באזור שהיה תחת מתקפות טילים במשך כחודש, ולאור הממצאים העלו פתרונות לוויסות וניהול יעיל של הנפגעים.
בתהליך מסגרת ניטור ויסות הנפגעים, הנחה משרד הבריאות את מד”א , את קופות החולים וגורמים נוספים להעביר נפגעים קשים כתוצאה מהמתקפות למרכז הטראומה האזורי ואת הנפגעים באורח קל או אנשים שסובלים מבעיות רפואיות שלא בעקבות התקפות הטילים להעביר כמו למשל חולים ויולדות, לשני בתי חולים אחרים בעיר.
לאחר ניתוח הממצאים, העלו החוקרים כי ויסות זה של הנפגעים באופן שונה בתקופת המתקפה, הובילו להפחתת הצפיפות בבתי החולים ולויסות יעיל יותר של הנפגעים עוד הגיעו החוקרים למסקנות באשר לגורמי המפתח שסייעו לרשויות הבריאות לנתב כוון את ויסותם של  הנפגעים:
1) התערבות מתמדת וניטור שוטף שנערכו ע”י משרד הבריאות;
2) מערכת שירותי רפואת חירום ריכוזית.
החוקרים מציינים כי תנאים אלה אמנם לא מאפיינים את התהליכים והמבנה במדינות רבות אולם בכל זאת הממצאים ברי יישום שכן ניתן להחיל ולעבוד בהתאם לתהליך קבלת ההחלטות באשר לויסות הנפגעים כפי שנערך בישראל.
יתרה מזאת, החוקרים מציינים כי מאחר ורוב הפונים למיון באים בכוחות עצמם ולא מועברים על ידי מד”א באמבולנס, הרי שאילו משרד הבריאות יודיע לציבור לגבי הייעוד השונה של בתי החולים, כפי שיוחלט על מנת לנתב טוב יותר את הנפגעים ולהפחית את הצפיפות, הרי שניתן יהיה להגיע ליעילות רבה יותר שתשפר את הטיפול הרפואי ולהציל חיים.