מבוגרים: התעמלות והרזייה לשימור תפקוד תנועתי

כיצד ניתן להמנע מירידה בתפקוד המוטורי בעת ההזדקנות ?

מה הקשר בין עודף משקל, סוכרתיות, פעילות גופנית ומידת התנועתיות ויכולתם התפקודית של מבוגרים ? ממצאי מחקר חדש מעלים כי אנשים הסובלים מעודף משקל או מסוכרת, שנעזרו בתוכנית התערבות הכוללת פעילות גופנית וירידה במשקל, הצליחו מנת לשפר את בריאותם והפחיתו את הסיכון שלהם לאבד את כושר התפקוד והתנועה בגיל מבוגר. זאת בהשוואה לנבדקים שעברו הדרכה תאורטית בלבד אודות דרכים לשיפור מצבם הבריאותי. 

התעמלות בגיל מבוגר. ג.קרטר בריצה. מקור: ויקיפדיה.
התעמלות בגיל מבוגר. ג.קרטר בריצה. מקור: ויקיפדיה.

במחקרם חוקרים בחנו כיצד השפיעו שתי תוכניות ההתערבויות בתנאים השונים על מידת התנועתיות של המבוגרים באמצעות מבחן תפקודי של פעילויות קשות ומתונות כמו ריצה, הרמת משקלים כבדים : למשל דחיפת שואב אבק, משחק גולף, עלייה במדרגות, התכופפות, כריעת ברף, צעידה לאורך במסלול של מעל קילומטר וחצי וכן בחינה של צעידה בהליכון. הבחינה של מצבם של הנבדקים נערכה לפני תחילת הפעילויות, לאחר שנה ולאחר ארבע שנים.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine על ידי חוקרים ממכון פנינגטון למחקר ביו-רפואי כחלק ממחקר רחב המכונה AHEAD שממומן על ידי ארגון הבריאות הלאומי האמריקאי NIH

החוקרים מצאו כי לאחר 4 שנים הסיכון הממוצע המשוקלל של נבדקים שעברו את תכנית הפעילות הגופנית והירידה במשקל היה נמוך ב48% בהשוואה לסיכון של חברי הקבוצה השנייה (שקיבלה הדרכה בלבד ושימשה כבקרה).

בנוסף, החוקרים מצאו כי רק 20.6 אחוז מהנבדקים שעברו את תוכנית הפעילות הגופנית והירידה במשקל דיווחו על מוגבלות תנועתית חמורה, בהשוואה ל26.2% בקרב חברי הקבוצה שקיבלה הדרכה בלבד. פער ניכר נמצא גם בין כמות הנבדקים שדיווחו על רמת תנועתיות טובה בין שתי הקבוצות (31.9% לעומת 38.5% בקבוצה שביצעה פעילות וירידה במשקל).

לסיכום, החוקרים סבורים כי תוכניות מעין אלה מדגישות את חשיבות הפעילות הגופנית והירידה במשקל במיוחד בקרב הסובלים מעודף משקל וסוכרת, כאמצעי לשיפור איכות החיים, הבריאות והתפקוד ויכולת התנועה של מבוגרים.


דילוג לתוכן