ראשי » בריאות- כללי, כתבות-מרכזיות-ראשי, פסיכולוגיה ובריאות הנפש » מה באמת מצב בריאות הגוף והנפש בישראל?

מה באמת מצב בריאות הגוף והנפש בישראל?

הדוח הממשלתי הראשון למדדי איכות חיים : ירידה בתמותת תינוקות, עליה בתוחלת החיים והשמנת יתר
נתוני בריאות מתוך הדוח הממשלתי הראשון למדדי איכות חיים מתארים תמונה מקיפה באשר למצב הבריאותי של תושבי ישראל במגוון היבטים. בין הנתונים שהתפרסמו לאחרונה לרגל יום הבריאות העולמי החל בחודש עולה כי:

• בין השנים 2014-2000 חלה ירידה רציפה בשיעורים של תמותת התינוקות בישראל, אך הפער בשיעורים של תמותת תינוקות בין ערבים ליהודים נותר גבוה (יחס של 2.8-2.5 ל-1 בין ערבים ליהודים).
• עלייה בתוחלת החיים בישראל ובהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה (לשנת 2013). ישראל מדורגת שביעית מבין מדינות ה-OECD יחד עם איסלנד, עם תוחלת החיים של 82.1 שנים שגבוהה ב-1.6 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD (80.5 שנים).
• בשנת 2013 80% מהאוכלוסייה בני 20 ומעלה העריכו את מצב בריאותם כ”טוב מאוד” וכ”טוב”.
• יותר מרבע (27%) מתלמידי בתי ספר בישראל עד כיתה ט סבלו מהשמנת יתר או מעודף משקל בשנת 2012.
• בשנת 2013 34% מבני 20 ומעלה חשו מדוכאים לעתים קרובות או מדי פעם, ו-9% חשו דיכאון לעתים קרובות. 49% מהערבים חשו דיכאון לעתים קרובות או מדי פעם לעומת 30% מהיהודים שחשו כך.
על פי דיווח עצמי על עישון, נמצא כי ב-2013 16.2% מבני 21 ומעלה בישראל עישנו לפחות סיגריה אחת ביום. עם השנים ניתן לראות ירידה הדרגתית באחוז המעשנים בקרב שני המינים. אחוז המעשנים בישראל (16.2%) נמוך מהאחוז הממוצע במדינות ה-OECD (19.7%) ודומה לאחוז בפינלנד ובדנמרק.

דוח מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי 2014-2013, שהושק בכנסת ישראל בחודש מרץ 2016, עונה על השאלה “איך החיים באמת בישראל?”. הדוח מספק תמונה רחבה על מצב המשק, החברה והסביבה בארץ, בהתייחסות לכלל התחומים שתורמים לאיכות החיים. את מסקנות הדוח גיבשו יותר מ-200 מומחים ממשרדי הממשלה, מבנק ישראל ומהמוסד לביטוח לאומי, חוקרים ואקדמאים ובכירי המגזר הציבורי, בהנחיית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה הלאומית לכלכלה והמשרד להגנת הסביבה. כל זאת בליווי מקצועי של ה-OECD, ובשיתוף מקיף של הציבור הישראלי.
תחום הבריאות הוא אחד מ-11 תחומי איכות חיים נבחרים. התחום כולל מדדים אובייקטיביים ומדדים סובייקטיביים ומתייחס לסוגיות כגון בריאות הגוף והנפש, מצב מערכת הבריאות הציבורית, שיעורי תחלואה ותמותה ותוחלת חיים, והכל תוך השוואות בין-לאומיות. בשנה הקרובה יפותחו מדדים נוספים שיתייחסו, בין היתר, לתחלואה ממחלות נפוצות (כגון סרטן וסוכרת), למידת האמון במערכת הבריאות הציבורית, לתוחלת חיים בריאים ולשיעור העוסקים בפעילות גופנית.

תמותת תינוקות
• בשנת 2014 שיעור תמותת התינוקות (עד גיל שנה) ל-1,000 לידות חי היה 3.0; 2.2 בקרב יהודים ו-6.0 בקרב ערבים.
• שיעורי תמותת התינוקות נמצאים במגמת ירידה רציפה. בעשור האחרון ירד השיעור בקרב ערבים מ-8.1 ל-6.0 (26%) ובקרב יהודים ל-2.2 (29%).
• שיעורי תמותת התינוקות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים, ולמרות הירידה המשמעותית בתמותת תינוקות בשתי הקבוצות היחס בשנים האחרונות עלה מ-2 ל-1 בתחילת שנות 2000 ליחס של 2.5-2.8 ל-1 בין ערבים ליהודים.
• במחוז הדרום השיעור הממוצע של תמותת תינוקות לשנים 2013-2011 (5.6) גבוה הרבה יותר מבשאר המחוזות. במחוזות תל אביב והמרכז ובאזור יהודה והשומרון השיעורים נמוכים (2.3, 2.5, 2.5, בהתאמה).
• בהשוואה בין-לאומית של שיעור תמותת התינוקות לשנת 2013 ישראל ממוקמת במקום ה-13 ביחס למדינות ה-OECD יחד עם אוסטרייה ובשיעור דומה לקוראה הדרומית ולגרמניה.

תוחלת חיים בלידה
• בין השנים 2014-2000 עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-3.6 שנים ובקרב הנשים ב-3.2 שנים (מ-76.7 ל-80.3 בגברים ומ-80.9 ל-84.1 בנשים).
• תוחלת החיים בקרב ערבים נמוכה לעומת תוחלת החיים בקרב יהודים, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. הפער בין גברים יהודים לערבים התרחב בשנים האחרונות והוא עומד על 4.3 שנים. הפער בין נשים יהודיות לערביות קטן יותר ועומד על 3.3.
• ההפרש בתוחלת החיים בין נשים לגברים בישראל הוא מהנמוכים ביותר במדינות ה-OECD ועמד בשנת 2014 על 3.8 שנים (בהשוואה לממוצעOECD ב-2013 – 5.3). הפער בין נשים יהודיות לגברים יהודים עומד על 3.4, והפער בין נשים ערביות לגברים ערבים גדול יותר ועומד על 4.3.
• בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה (לשנת 2013) ישראל מדורגת שביעית מבין מדינות ה-OECD יחד עם איסלנד, עם תוחלת החיים של 82.1 שנים שגבוהה ב-1.6 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD (80.5 שנים).
• בשנת 2013 תוחלת החיים של הגברים הישראלים הייתה מהגבוהות ביותר, השלישית מבין מדינות ה-OECD יחד עם איטליה (80.3 שנים). הנשים הישראליות מדורגות במקום נמוך יותר – במקום האחת-עשרה (83.9 שנים) יחד עם לוקסמבורג.

הערכה עצמית של בריאות
• בשנת 2013 80% מבני 20 ומעלה דיווחו כי מצב בריאותם “טוב מאוד” ו”טוב”. קרוב למחצית האוכלוסייה (46%) דיווחה כי מצב בריאותם “טוב מאוד”, ו-34% מהאוכלוסייה דיווחו על מצב בריאות “טוב”.
• אחוז המדווחים כי מצב בריאותם “טוב מאוד” ו”טוב” נמוך בקרב ערבים לעומת יהודים, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. 73% מהאוכלוסייה הערבית דיווחו שמצב בריאותם “טוב מאוד” ו”טוב” לעומת 82% בקרב האוכלוסייה היהודית.
• אחוז המדווחים על מצב בריאות “טוב מאוד” ו”טוב” יורד עם הגיל. בשנת 2013 כמעט 100% מבני 44-20 היו מרוצים ממצב בריאותם, ללא הבדל משמעותי בין נשים לגברים. לעומת זאת, כמעט מחצית מהאוכלוסייה בגיל 65 ומעלה (45%) מעריכה את הבריאות כ”טובה מאוד” ו”טובה”, אך אחוז הגברים גבוה בהרבה מאחוז הנשים (52% לעומת 40%, בהתאמה). נשים בנות 65 ומעלה מעריכות את בריאותן כטובה פחות מבריאות הגברים בגילים אלה.
• מ-2007 חלה עלייה מתמדת באחוז המדווחים שמצב בריאותם “טוב מאוד”, מ-42% ל-53% ב- 2012.
• בהשוואה בין-לאומית לשנת 2013 ישראל נמצאת במקום השמיני מבין מדינות ה-OECD שמציגות את המדד, עם 80% מהאוכלוסייה שדיווחה כי מצב הבריאות “טוב מאוד” ו”טוב”, השיעור דומה לזה שבשווייץ. דירוג זה שם את ישראל בפער חיובי גדול ממדינות ה-OECD, שעומדות על ממוצע של 69.2%.

עודף משקל בקרב ילדים
• בשנת 2012 יותר מרבע (27%) מתלמידי בתי ספר בישראל עד כיתה ט סבלו מהשמנת יתר או מעודף משקל (על פי מדידות שנעשו בשנת 2012 בכיתות א, ג, ה, ז, ט).
• באותה שנה 21% מתלמידי כיתות א ו-30% מתלמידי כיתות ז סבלו מעודף משקל ומהשמנת יתר. שיעורים דומים נצפו בשנים 2013-2011.
• שיעורי התלמידים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר עולים מכיתה א עד כיתה ה, מתייצבים בין כיתה ה לכיתה ז ויורדים בכיתה ט.
• שיעור הילדים עם השמנת יתר נותר ללא שינוי בשנים האחרונות ועמד בשנת 2014 על כ-9% בכיתות א ועל כ-13% בכיתות ז.
• דפוסי הגדילה של ילדים בדווים בדרום וילדים חרדים שונים משאר האוכלוסייה. בקרב שתי האוכלוסיות האלו, הן בכיתות א והן בכיתות ז, שיעורי הילדים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר נמוכים יותר באופן משמעותי מהשיעורים בקרב כלל אוכלוסיית הילדים בכיתות אלו. בשנת 2014 שיעור הילדים עם עודף משקל בכיתות א עמד רק על 14% בקרב ילדים חרדים ועל 11% בקרב ילדים בדווים. בכיתות ז השיעור עמד על 24% בקרב ילדים חרדים ועל 25% בקרב ילדים בדווים. לשם השוואה, הנתונים בקרב כלל האוכלוסייה היו 21% בקרב סך תלמידי כיתות א ו-30% בקרב סך תלמידי כיתות ז.
• שיעורי ההשמנה גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית בעיקר בקרב ילדים בכיתות ז. שיעור הילדים עם עודף משקל בכיתות ז בקרב ערבים (39%) גבוה בהרבה מהשיעור בכלל אוכלוסיית הילדים בכיתות ז (30%). השיעור בקרב הילדים הערבים בכיתות א (24%) גבוה במעט מהשיעור בקרב ילדי כיתות א בכלל האוכלוסייה (21%).
• העלייה בשיעור התלמידים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה בין כיתה א לכיתה ז בולטת ביותר באוכלוסייה הערבית. בין כיתה א לכיתה ז שיעור הילדים הערבים והבדווים בדרום עם עודף משקל עלה באופן משמעותי יותר מאשר ביתר אוכלוסיות התלמידים.