מה הקשר בין זהות, יחסים והמסכים ?

כיצד המסכים תורמים/פוגעים בגיבוש זהותם המגדרית? מה תפקיד ההורים כלפי המתבגרים בתהליך זה?  מה הקשר בין זהות, יחסים והמסכים ?

כולנו מודעים לעובדה שילדינו המתבגרים עוברים משבר זהות בתהליך המעבר מילדים לבוגרים. כולנו יודעים שתהליך זה כרוך בשינויים פיזיולוגיים, רגשיים, נפשיים וחברתיים ובאים לידי ביטוי במראה, לבוש, מצבי רוח, יחסים והתנהגויות חדשות עם המשפחה והחברים הסובבים. עם זאת, עלינו להבין שתהליך זה מועצם כיום בשל החשיפה המרובה למסכים על ידי המתבגרים.

המסכים בכלל והרשתות החברתיות בפרט גורמות למתבגרים לתהות על זהותם מנקודות מבט חדשות ושונות מאלה שהיו בזמנים שלנו. יצירת הפרופיל האישי שהיא הבסיס לכל ההתנהלות ברשת מחייבת את המתבגר לשאול את עצמו: מי אני? מה אני? מי הייתי רוצה להיות ואיך אני רוצה להראות? מהי הזהות המינית שלי? מהם המודלים שלי ועוד..בניית הפרופיל האישי מכתיבה הגדרה של חברים למול זרים, מרחב ציבורי מול מרחב פרטי או חשיפה מול אינטימיות. המסכים גורמים להם להראות ולהיות נוכחים באופן שבו הם רואים את עצמם או היו רוצים לראות.

לצערנו הרשת גם מאפשרת להם לבנות דמויות וזהויות חדשות השונות בתכלית ממי שהם באמת. כלומר, הפלטפורמה נותנת לגיטימציה ליצור את עצמם מחדש מבחינת מראה, לבוש או התנהגות ולהציג את עצמם כמישהו אחר הנתפס כאמיתי ומציאותי בעיני האחרים. מציאות זו מפרה את היכולת להאמין באופן אוטומאטי למה שאנחנו רואים בשל היכולת לפברק, לייפות או לשקר. מציאות זו מהווה כלי לניצול ושימוש פוגעני ברשת על ידי גורמים שליליים, סוטים ונוכלים העומדים מאחורי דמות תמימה וחיובית ועלולים להעביר מסרים בעייתים לילדינו התמימים.

הפרופיל ברשת מתכתב עם הדמות האמיתית שבאמצעותה מתנהל המתבגר במציאות האמיתית בחיי היומיום ועל למצוא את הדרכים לגשר על הפערים ביניהן. עליו להחליט באיזה אופן הוא משקף את דמותו ה’אמיתית’ ברשת או לחילופין כמה הוא משנה את הדמות בהתאם לרצונו. בדומה, דמותו האמיתית והוירטואלית מתקשרת עם אחרים ברשת (מוכרים וזרים כאחד) המתייחסים לדמותו, מגיבים לתמונות שלו, מבקרים את עמדותיו ומקיימים יחסים עימו.
מהאמור לעיל עולה הקושי הגדול של הורים להבין את המציאות שבה מתנהלים ילדיהם ולעזור להם להתמודד עמה ללא כלים ומיומנויות לעשות זאת. ההורים משתהים מול התנהלות ילדיהם ברשת (ובעיקר המתבגרים) המבלים שעות במרחב הוירטואלי ומגדירים את עצמם במושגים הזרים להוריהם, שלא מצויים במגרש זה. לצד זאת, ההורים אינם מעלים על דעתם מה מידת ההשפעה של המסכים על תפיסת הזהות של המתבגר ועל מקומו ויחסיו עם קבוצת השווים שלו. פערים אלה מובילים לעימותים ואי הסכמות בין הורים וילדים ומותירים את ההורים מחוץ למשחק החשוב והמהותי בגורל עיצוב זהות ילדיהם.

לפיכך, עלינו כהורים להשתתף במשחק הוירטואלי וליצור דיאלוג פתוח עם הילדים באשר לאופן תפיסת העצמי שלהם במציאות החברתית ושיקופה במציאות הוירטואלית בחייהם כבוגרים. עלינו לעזור להם להבחין בין מציאות לבין דמיון, בין אמת לשקר ובין חבר וזר בכדי שיוכלו להגדיר את עצמם באופן ההולם את אישיותם ומקומם בחברה. זאת תוך ניצול המסכים לחיזוק הדימוי העצמי וההערכה שלהם כמתבגרים כבסיס להכנה להשתלבותם בעולם כבוגרים.

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן היא מרצה וחוקרת תקשורת המתמחה ביחסים סביב המסכים. במסגרת זו היא מעבירה הרצאות וסדנאות להורים וצוות חינוך במטרה להתנהל באופן מיטבי במציאות התקשורתית כיום.

למעוניינים: ד”ר שלי גפן מעבירה השתלמויות קיץ להורים, מנחי קבוצות הורים, מטפלים באמנויות ואנשי מקצוע העובדים עם הורים