מה משפיע על תפיסת אמינות חיסונים ?

כיצד תופסים אנשים שהינם מתנגדי חיסונים את המידע שהם תופסים ואיך תופסים אנשים המהססים ומתלבטים לגבי חיסונים את האמינות של המידע ? מה משפיע על הערכת האמינות של הציבור לגבי מידע אודות חיסונים ?  מחקר חדש שנערך בטכניון שופך אור לגבי תפיסת האמינות של החיסונים.

על פי המדענים הססני החיסונים מעריכים יותר את אמינות המידע על פי רמת הפירוט שלו. העדפה למידע שנכתב על ידי מומחים בתחום הבריאות על פני טקסטים שכתבו הורים

תפיסת אמינות חיסונים

באיזה אופן מחליטים משתמשי מדיה חברתית האם להאמין למידע ברשת האינטרנט ? המחקר החדש שנערך בטכניון התמקד בשאלה זו בהקשר של חיסונים. המחקר , מגלה הבדלים משמעותיים בין מערכות השיקולים של “הססני חיסונים” ל”לא הססנים” מבחינת האמינות שהם מייחסים למידע המופיע ברשת. הוא מבוסס על חקר פלטפורמות של שאלות ותשובות (Q&A) ועל התייחסותם של 694 משתתפים ל-600 תשובות לשאלות בנושא חיסונים שהופיעו ב-Yahoo! Answers.

חיסונים. צילום: Pixabay Arek Socha
חיסונים. צילום: Pixabay Arek Socha

האם אתם מאמינים למידע על חיסונים?

מה משפיע על הערכתכם את אמינות החיסון ? חוקרי הטכניון גילו הבדל משמעותי בין “הססני חיסונים” ל”לא הססנים” מבחינת משקלי הגורמים שלפיהם הם מעריכים אמינות המידע בנושא. קבוצת ה”לא הססנים”, שאינם חשדנים כלפי חיסונים, על פי התוצאות, יסמכו במידה רבה יותר על מידע שמעודד חיסונים ופחות על מידע המרתיע מפני חיסון. מעניין לציין שהעדפה הזו נמצאה גם בקרב חברי קבוצת ה”הססנים”, אך במידה נמוכה בהרבה. קבוצת ה”הססנים” נוטה במידה רבה יותר להעריך את אמינות המידע על פי רמת הפירוט שלו – אם פריט המידע ארוך ומפורט, הוא נתפס כאמין יותר. העדפה זו קיימת גם בקרב חברי קבוצת ה”לא הססנים”, אך במידה פחותה.

יתרה מזאת, במחקר שראה אור בכתב העת בנושא חיסונים וחיסון Vaccine מצאו המדענים בשתי הקבוצות העדפה דומה לטקסטים שכתבו (לפחות לכאורה) מומחים בתחום הבריאות בהשוואה לטקסטים שכתבו הורים, והעדפה דומה לטקסטים שכתבו הורים על פני טקסטים של אנשים שאינם מומחים ואינם הורים. לדוגמה, הטקסט הבא יזכה אצל כולם לאמינות גבוהה יחסית: “כאחות אני יכולה לומר בביטחון מלא שאי אפשר להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) מהחיסון נגד הנגיף”.

את המחקר הובילו הדוקטור אביב שרון המחבר הראשי, והפרופסור אילת ברעם צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד”ר אלעד יום-טוב מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. עקב ממצאי המחקר ממליץ ד”ר שרון לרשויות המופקדות על בריאות הציבור “לעבוד עם מומחים בתחומים הרלוונטיים, עם ארגוני חברה אזרחית ועם בעלי עניין אחרים כדי לקדם הבנה הדדית של הסוגיות העומדות בבסיס ההססנות כלפי חיסונים. העיסוק בסוגייה זו ידרוש שותפויות שלא ראינו עד כה. העיקרון הזה תופס הן בזמני שגרה והן בעת משבר, כמו ההתפרצות שאנחנו חווים בימים אלה.”

“ארגון הבריאות העולמי מדרג את ההססנות כלפי חיסונים – חוסר רצון או סירוב לחסן למרות זמינותם של חיסונים – כאחד מ-10 האיומים הגדולים על בריאות האנושות. לכן קיים בקהילייה המדעית חשש שמידע שגוי בנושא חיסונים עלול להגביר את אותה הססנות. זו הייתה המוטיבציה למחקר הנוכחי.”