מוביליות בין-דורית של השכלה וחרדים מקבלי תארים

אקדמאים בישראל : כמה סטודנטים סיימו לימודים לתואר ראשון, שני או שלישי השנה ? מה שיעור הבוגרים באוכלוסייה החרדית והערבית ?

לאחרונה פרסם הלמ”ס נתונים נבחרים על מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע”ה (2014/15) לרגל סיום שנת הלימודים
תוך התמקדות במוביליות בין-דורית של השכלה וחרדים מקבלי תארים. מן הנתונים עולה כי :

• בשנת תשע”ה (2014/15), 73.5 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.9 אלף מהאוניברסיטאות, 24.6 אלף מהמכללות האקדמיות ו-8.1 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

• בשנת תשע”ה (2014/15) חלה ירידה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (ירידה של 2.0%). לראשונה מזה 20 שנה, חלה ירידה במספר מקבלי תואר ראשון ושני. מספרם קטן בתשע”ה ב-2.2% וב-2.3% (בהתאמה) בהשוואה לשנה הקודמת, ואילו מספר מקבלי תואר שלישי היה גדול יותר מאשר בשנה הקודמת (4.6%).

• בין השנים תש”ן-תשע”ה (2014/15-1989/90) חלה ירידה בשיעור מקבלי תואר במדעי הרוח מבין מקבלי תואר ראשון, ועלייה בשיעורם בקרב מקבלי תואר שני ותואר שלישי.

• 73.6% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.

• תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בתשע”ה היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה בקרב מקבלי תואר שלישי.

• מוביליות בין-דורית של השכלה – מבין מקבלי תואר ראשון, ל-43.5% מבוגרי אוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד בעלי תואר אקדמי, לעומת 20.3% בלבד בקרב בוגרי האוניברסיטה הפתוחה.

• הנשים היוו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (59.8% ו-61.2%, בהתאמה) וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי (49.7%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היוו הנשים מיעוט בכל התארים.

• בקרב מקבלי התארים, שיעוריהם היחסיים של הערבים היו: 10.2% ממקבלי תואר ראשון, 9.2% ממקבלי תואר שני ו-4.4% ממקבלי תואר שלישי. שיעורים אלה היו גבוהים יותר מאשר בשנה הקודמת (9.7%, 8.7% ו-3.2%, בהתאמה).

• בשנת תשע”ה 1.9 אלף (4.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים, 1.5% ממוסמכי תואר שני ו-0.5% ממקבלי תואר שלישי. בתוך 5 שנים, גדל מספרם של הבוגרים החרדים פי 3.4, אך בקיזוז נשים חרדיות בוגרות סמינרים (מכללות לא אקדמיות לחינוך) שלמדו במכללות לחינוך לימודי השלמה בלבד לתואר אקדמי בהוראה, גדל מספר הבוגרים פי 2.4 בלבד, ולמעשה מספרם אף ירד ב-5% בשנת תשע”ה לעומת השנה הקודמת.