מודל לשיפור בטיחות כימותרפיה

חוקרי מכון ויצמן פיתחו מודל שיסייע לנבא ולהזהיר מטיפול שיוביל לזיהומים לאחר כימותרפיה ובכלל

טיפול כימותרפי כנגד מחלת הסרטן הוא טיפול בעל חשיבות רבה בריפוי, אולם הוא כרוך בתופעות לוואי ובסיכונים שונים וביניהם סיבוכים כמו זיהומים ואף כאלה המסכנים את חיי המטופלים. עד כה , הקריטריון העיקרי להערכת סיכון לזיהומים זה היה מספר תאי הדם הלבנים- אם בבדיקות דם מספר ירד מתחת לרף מסוים, הסיכון לזיהום נחשב גבוה ולכן נשקל מתן טיפול כימותרפי. מודל חדש שפותח על ידי מדענים ישראלים מעלה כי לצורך הערכת הסיכון לזיהום חיוני לקבוע לא רק את כמותם של תאי הדם הלבנים של החולה, אלא גם את איכות התאים, אשר משתנה מאדם לאדם. מודל זה המציע להתקדם לעבר רפואה מותאמת אישית, עשוי לסייע לרופאים לאבחן את מצב החולה לפני התפתחות זיהומים שעד כה לא היו מוסברים ויסייעו לרופאים לנקוט באמצעי זהירות מוגברים בהתאם לתוצאות המודל ולחסוך מחולים בסיכון נמוך לדוגמה טיפולי מנע מיותרים.

תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן. מקור: ויקיפדיה. באדיבות המכון הלאומי האמריקאי לסרטן. U.S National Cancer Institute
תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן. מקור: ויקיפדיה. באדיבות המכון הלאומי האמריקאי לסרטן. U.S National Cancer Institute

המודל החדש המוצג על ידי החוקרים מתאר איך מערכת החיסון פועלת בתנאי נוטרופניה. נוטרטפניה היא מצב רפואי המתאפיין ברמה נמוכה של תאי דם לבנים ובמיוחד נויטרופילים. מצב זה אופייני לחולים בסרטן שעברו טיפול כימותרפי או השתלת מוח עצם, אך מצב זה עלול להיות גם תוצר של פגם מולד שמעלה את הסבירות להתפתחות זיהומים חמורים בעת כשל של מערכת החיסון לפגוע בחיידקים.

המודל מוכיח שבמצב של נוטרופניה לא ניתן להסביר את יחסי הכוחות בין תאי החיסון לבין החיידקים באמצעות היחס הפשוט בין מספר התאים למספר החיידקים, או בעזרת קביעת ערך סף מינימלי לכמות תאי החיסון. זאת בשל כך שכאשר ספירת הנויטרופילים נמוכה, מערכת החיסון של החולה נכנסת למצב איזון עדין שעלול להיות מופר בעקבות שינויים זעירים בריכוז החיידקים או במספר הנויטרופילים או בגלל גורמים כמו מידת היעילות של הנויטרופילים, או מידת חדירות הרקמות לחיידקים שעלולה להתגבר בשל כימותרפיה.

המודל מציע הסבר לתופעות רפואיות לא מוסברות הקשורות להתפתחות זיהומים במקרים שלא הובנו עד כה ומבאר איךפרמטרים קליניים, כמו איכות ירודה של הנויטרופילים, יכלו להוביל דווקא למות החולה למרות העדיפות המספרית של הנויטרופילים שלו לדוגמה.

המחקר ראה אור בכתב-העת המדעי Journal of Clinical Investigation. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים אינטר-דיסיפלינרי : ראש הקבוצה, המתמטיקאית פרופ’ ורד רום-קדר, דוקטור רועי מלכה, המתמחה בהנדסת חשמל במכון ויצמן, וחוקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, ומנהלת המעבדה לתפקוד לויקוציטים וראש הקתדרה לאימונולוגית ילדים בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב,רונית גבריאלי, שביצעה את הניסויים, הפרופסור פרופ’ ברוך וולך, ראש המעבדה והוגה המחקר, הד”ר אליעזר שוחט, מתמטיקאי חוקר בתחום התרופות ואונקולוג בכיר.

הפרופסור וולך מדגיש כי ממחקרם עולה כי על מנת להשיג תוצאות מיטביות בכימותרפיה או בטיפול בחולים עם זיהומים חוזרים, “רצוי לבדוק גם את איכות הנויטרופילים של החולים ואת ריכוז החיידקים בהם. בדיקות כאלה תסייענה בהפחתת תחלואה ומוות, וכמו כן בהפחתת הוצאות אישפוז ומתן תרופות יקרות.” זאת מעבר לתועלת הנלווית שתאפשר להפחית את השימוש בתרופות אנטיביוטיות ולסייע לתוכנית הלאומית שהוכרזה בישראל לשימוש מושכל בתרופות אנטיביוטיות וכחלק ממגמה בינלאומית למנוע את התפתחותם של זני חיידקים העמידים לתרופות.