מחקר: מוזיקה מרגשת כמו אוכל טעים או סקס

מחקר חדש מגלה כי האזנה למוזיקה מהנה כמו סקס או אוכל טוב

הנאה מיצירה מוזיקלית הקולעת לטעמו של המאזין נדמית כעונג רגשי צרוף הדומה לחוויות מיניות או קולינריות ייחודיות. מחקר חדש מגלה כי מוזיקה שהינה גירוי לא מוחשי, מעוררת במוח תחושת הנאה, השתוקקות ואופוריה, בדומה לתגמולים מוחשיים כמו אכילת מזון טוב או הנאה מיחסי מין, גירויים שקשורים למערכת הדופמין במוח- המערך הדופמינרגי באיזור הסטריאטום במוח.

נגינת מוזיקה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Smatprt
נגינת מוזיקה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Smatprt

רוב מכריע של בני אדם נהנים ממוזיקה. החוקרים ביקשו לבחון מה  עושה את המוזיקה לפעילות פנאי כה נפוצה ומהנה ? לשם כך הם בחרו החוקרים מתוך מדגם של 217 נבדקים 8 נבדקים שדיווחו על עונג רב משמיעת נעימות מוזיקליות מסוימות שאהבו.

במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מק’גיל בקנדה, ופורסם בכתב העת היוקרתי NATURE NEUROSCIENCE, בחנו הללו את טיב הפעילות המתרחשת במוחם של הנבדקים, לפני ובעת שהאזינו למוסיקה המהנה, באמצעות סריקת PET positron-  emission tomography. בשילוב עם בחינת מדדים פסיכו-פיזיולוגיים של מערכת העצבים האוטונומית.

ממצאי המחקר העלו כי ההאזנה למוזיקה גרמה לשחרור מוגבר של החומר דופאמין בסטריאטום שבמוח, בדומה להפרשת דופאמין שמתרחשת במוח בעת קיום יחסי מין או בעת הנאה מאוכל. הנאה מגורם אבסטרקטי כמו מוזיקה נמצאה כדומה לתגובה הרגשית לתגמול הקשור לפעילויות מוחשיות כאמור כמו סקס או אכילה. דופמין (דופאמין Dopamine) הוא מוליך עצבי במוח מקבוצת המונו אמינים. מקובל לשייך עלייה מתונה בכמויות הדופמין במוח לשיפור במצב הרוח.

על מנת לבחון את התזמון של הפרשת הדופאמין, בחנו החוקרים באמצעות בדיקת תהודה מגנטית MRI magnetic resonance imaging את תגובת הנבדקים לגירוי המוזיקלי וגילו כי קיימת הפרדה תפקודית : גרעין הקאודאט  Caudate nucleus המצוי בגרעיני הבסיס הבזאליים במוח נמצא כמנגנון שהיה מעורב בתהליך, במיוחד ברכיב של הציפייה לגירוי המוזיקלי המענג. לעומת זאת גרעין האקומבנס במוח הקדמי היה מעורב יותר בתהליכים שהתרחשו בעת שהנבדקים חוו את שיא הריגוש בעקבות האזנתם למוזיקה

החוקרים מציינים, לסיכום המחקר, כי הממצאים מצביעים על כך שחוויה של עונג אינטנסיבי, המתעוררת באדם, בעקבות האזנה למוזיקה, עשויה להוביל לשחרור של דופאמין על ידי מנגנון הסטריאטום. ובפרט, מצביעים החוקרים על כך שהממצאים מוכיחים שגם הציפייה לגירוי של תגמול לא מוחשי, כמו מוזיקה, עשויה לגרום שחרור של דופאמין, בנתיב עצבי אנטומי, שהוא ייחודי ושונה מהנתיב העצבי האנטומי שמופעל בעת שאדם חווה את שיא הריגוש בעקבות שמיעת המוזיקה הנעימה.

ממצאים אלה, המסייעים להבין טוב יותר את משמעותה הפסיכו-פיזיולוגית של המוזיקה, מסייעים לדעת החוקרים להסביר מדוע מהווה המוזיקה רכיב בעל ערך משמעותי בחברות שונות בעולם.

 


דילוג לתוכן