ראשי » בריאות האישה, חדשות חמות, כתבות-מרכזיות-ראשי » מיהו המין החזק? הבדל במערכת החיסון של הגבר והאישה

מיהו המין החזק? הבדל במערכת החיסון של הגבר והאישה

מיהו המין החזק? מחקר חדש חושף את ההבדלים בין מערכת החיסון של זכרים ונקבות

תוצאות מחקר חדש מרמזות שמערכת החיסון הנקבית מאפשרת לנקבות להתגונן בעוצמה ומהירות רבה יותר נגד מזהמים, אך הדבר מגביר את הסיכוי לתגובת יתר שמובילה לתהליכים אוטואימוניים כמו מחלת הסרטן.

החוקרים סבורים שהממצאים עשויים להסביר מדוע נשים חולות פחות מגברים אך נוטות יותר לפתח מחלות אוטואימוניות. גברים מנוגה ונשים ממאדים. נשים וגברים נבדלים זה מזה בתכונות  גנטיות, פיזיולוגיות וחברתיות רבות. למרות שמרבית מערכות הגוף אצל גברים ונשים חוץ ממערכת הרבייה, פועלות באופן דומה בזכרים ובנקבות, מחקר חדש מגלה מה ההבדלים במערכת החיסון.

ישראלים. צילום: מערכת פורטל הדוקטור- בריאות ורפואה

המין החזק – גברים או נשים?. צילום: מערכת פורטל הדוקטור- בריאות ורפואה

​המדענים בהובלת הדוקטור טל שי מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציגו מחקר על ההבדלים בין מערכת החיסון של זכרים ונקבות, באמצעות נתוני ביטוי גנים מ-11 סוגים שונים של תאי מערכת החיסון מעכברים זכרים ונקבות. תוצאות המחקר מרמזות שהפעילות של מערכת החיסון הנקבית מאפשרת לנקבות להתגונן במהירות ובעוצמה רבה יותר נגד גורמים מזהמים, אך פעילות מקדימה זו גם מגדילה את הסיכוי לתגובת יתר אשר עשויה להוביל לתהליכים אוטואימוניים כמו מחלת הזאבת או מחלת הסרטן לדוגמה.

ככלל, גברים נוטים לחלות במחלות זיהומיות בתדירות גבוהה יותר ובאופן חמור יותר, בהשוואה לנשים וככלל, התגובה החיסונית של נשים חזקה יותר, הן מתאוששות טוב יותר מפציעות וחיות יותר שנים בהשוואה לגברים. אבל לצד זה, אחוז  הנשים שחולות במחלות אוטואימוניות גבוה משמעותית משיעור הגברים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא מחלת הזאבת (Systemic lupus erythematous) בה 9 מתוך 10 חולים הן נשים. מחלות אוטואימוניות הן מחלות בהן כשל במערכת החיסונית מוביל את תאי מערכת החיסון שלנו לתקוף תאים במערכות גוף שונות. קיימים סוגים שונים של מחלות אוטואימוניות בעלות מנגנונים מורכבים שאת רובם עדיין לא הצליחו לפענח.

קבוצת המחקר של דוקטור טל שי הינה חברה בקבוצת הגנום האימונולוגי (ImmGen), שיתוף פעולה בין אימונולוגים וביולוגים חישוביים, אשר מיועד למפות את מערכת החיסון בעכברים. לפני מספר שנים הבינו חברי הקבוצה שכל המדידות נערכו על עכברים ממין זכר. בשיתוף פעולה עם פרופ’ כריסטוף בנואה (Christophe Benoist) מבית הספר לרפואה של הרווארד, קיבלה הדוקטור שי מענק מחקר משותף לקרן הישראלית למדע ולמכון ברואד, שמטרתו לחקור את ההבדלים במערכת החיסון בין זכרים לנקבות.

תלמידת המחקר שני גל-עוז ניתחה את הנתונים של ביטוי גנים עבור אלפי גנים באמצעות טכנולוגיית ריצוף רנ”א RNA שנבחנו באופן חישובי באמצעות תכנות ושימוש בכלים סטטיסטיים. בעוד שכל התאים בגוף מכילים את אותו מידע גנטי (דנא – DNA), כל תא בזמן נתון משתמש בגנים ספציפיים המקודדים ב-DNA לפי תפקידו, מיקומו והמצב בו הוא נמצא. לכן, מדידת רמות ביטוי הגנים מאפשרת הסקת מסקנות לגבי התאים, תפקודם והתהליכים המתרחשים בהם בעת המדידה.

להפתית החוקרים מבין  11 סוגי התאים שנבדקו, החוקרים מצאו הבדלים משמעותיים בין נקבות לזכרים רק בסוג תא אחד הנקרא מאקרופאג’ים. מאקרופאג’ים הם תאים בולעניים שהינם חלק מהמערכת החיסונית שאנו נולדים איתה והם מיועדים להגן על הגוף כנגד גורמים מזהמים פתוגנים. אחד הממצאים המשמעותיים ביותר של החוקרים במחקרם זה הוא ביטוי גבוה יותר של גנים הקשורים בתגובה לאינטרפרון בנקבות בהשוואה לזכרים. ממצא זה מצביע על פעילות חיסונית כלשהי בתאים אלה, רק בנקבות. תוצאה זו העלתה עניין רב כיוון שמצד אחד, אינטרפרון הינו שליח של מערכת החיסון, ובעל תפקיד משמעותי בקו ההגנה הראשוני של מערכת החיסון נגד זיהומים מבחוץ, ומהצד השני, מחקרים רבים הראו את הקשר והחשיבות של אינטרפרון בתיווך תהליכים אוטואימוניים כדוגמת מחלת הזאבת. כמו כן החוקרים מצאו שגם הזכרים וגם הנקבות מהם נלקחו התאים היו בריאים וללא כל גירוי חיסוני. לכן תהו החוקרים למה המאקרופאג’ים היו פעילים חיסונית רק בנקבות?

בהמשך העבודה, הצביעו המדענים על תוצאות נוספות אשר מעלות את האפשרות שקיימת בקרה מסוימת הגורמת לפעילות במערכת החיסון הנקבית, המגיעה מכרומוזום X, אשר קיים בשני עותקים אצל נקבות ובעותק אחד בלבד אצל זכרים.

מתוצאות המחקר בדבר ההבדלים בין אופי התגובה של המערכת החיסונית של גברים ונשים ניתן ללמוד שהפעילות של מערכת החיסון הנקבית, מבעוד מועד לפני החשיפה לגירוי חיסוני, מאפשרת לנקבות להתגונן מהר יותר ובעוצמה חזקה יותר כנגד גורמים מזהמים. פעילות מקדימה זו גם מגדילה את הסיכוי לתגובת יתר אשר עשויה להוביל לתהליכים אוטואימוניים. הממצאים ראו אור בכתב העת Nature Communications.

החוקרים סבורים כי ישנה משמעות לממצאים כיוון ש​למידת המנגנונים החיסוניים, תהליכי הבקרה וההבדלים הקיימים בין זכרים ונקבות במערכת החיסון, תאפשר לדייק את המניעה, האבחון והטיפול במחלות שונות, תוך התאמה אישית והתייחסות למין החולה.