מכון ויצמן: שיטה לשיפור החלמה משבץ ופגיעות מוחיות

חוקרי מכון ויצמן: פתרון חדשני לשיפור ההחלמה לאחר שבץ ופגיעות מוחיות

שבץ מוחי. מקור: ויקיפדיה. ברישיון CC3-by sa צילום: Bobjgalindo
שבץ מוחי. מקור: ויקיפדיה. ברישיון CC3-by sa צילום: Bobjgalindo

פגיעות ראש ושבץ מסבות נזקים נכבדים לסובלים מהן במגוון מישורים תפקודיים. בגופו של אדם שעבר שבץ או פגיעת ראש נוצר באופן מוגבר גלוטמט– חומר שהורס תאי המוח אשר באים איתו במגע. כיום, טיפולים תרופתיים רבים המנסים למנוע את הנזקים מעודף הגלוטמט אינם יעילים שמרבית מכיוון שהרכיבים הפעילים בהם אינן עוברים את המחסום דם-מוח. לעומת זאת תרופות שעוברות את מחסום הדום למוח לא פועלות כמתוכנן. שיטה ייחודית שפותחה על-ידי מדעני מכון ויצמן למדע עשויה , להציע בעתיד אמצעי למניעת הנזק הנוצר בשל עודפי הגלוטמט.

החוקר פרופ’ ויוויאן טייכברג מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע הצביע לראשונה לפני כשמונה שנים, על דרך לעקיפת הבעיה ע”י שיטה המבוססת על מנגנון טבעי בגוף לוויסות רמות הגלוטמט. גלוטמט הוא נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) בעל אורך חיים קצר. תפקידו להעביר מסרים בין תאי עצב, וברמתו הנורמלית הוא כמעט ולא נמצא בנוזלי המוח.

לאחר שאדם חווה פגיעה בראש או אירוע מוחי רמות הגלוטמט במוח עולות בשיעור רב וגורמות לעירור יתר של תאי העצב אשר מוצפים בגלוטמט, ולהשמדתם. חרף העובדה שרוב הגלוטמט נוצר ונצרך במוח, הוא מצוי בבכל הגוף, ובמיוחד בדם.

השיטה הייחודית שאותה הציע פרופ’ טייכברג, בשנת 1995, עומדת בניגוד לטיפולים הקיימים המיועדים לטפל בעודפי הגלוטמט באמצעות החדרת תרופות למוח . בבסיסה עומד הרעיון להעזר במערכת הנימית שמרשתת את כל המוח ומופעלת ע”י משאבות זעירות בצידי הנימים, המופעלות על ידי השוואת ריכוזים, על מנת לנקז את הגלוטמט מהמח אל הדם. לאור זאת, אחת הדרכים להאיץ את ההעברה של הגלוטמט מהמוח אל הדם היא עשויה להיות הגדלת הפרשי הריכוזים באמצעות הפחתת רמות הגלוטמט בדם. יצירת פער זה עשויה לעודד את ניזוק הגלוטמט מהמוח.

לשיטתו של פרופ’ טייכברג ניתן לגייס אנזים מסוים המצוי באופן טבעי בדם לטובת הפתרון. הפעלת האנזים, הקרוי GOT, גורמת לו “לצוד” את הגלוטמט בדם. מאז עלה בידיו של הפרופ’ טייכברג להוכיח באמצעות ניסויים שביצע בחולדות שהמנגנון אותו הציע באמת מצליח בהורדת רמות הגלוטמט בדם בשיעור ניכר.

לאחר מספר שנים נוספות הצליחו פרופ’ טייכברג ועמיתיו להוכיח שחולדות אשר סובלות מפגיעות ראש, שבהן האנזים GOT הופעל, נמנע הנזק ההרסני לתאי המוח. למרות ממצאים אלו, טרם ניתן לקבוע בוודאות שההגנה על תאי המוח היא אכן תוצאה ישירה ובלעדית של הירידה שנרשמה ברמות הגלוטמט בדם ובאזור הפגוע במוח. חברת היישום של מכון וייצמן למדע “ידע מחקר ופיתוח” הוציאה פטנט על השיטה.

שני מחקרים חדשים תומכים בגישת הפרופ’ טייכברג: מחקר ראשון שנעשה במעבדה וניסוי קליני בחולים – מוכיחים שהפעלת האנזים GOT בדם אכן תורמת להגנת תאי המוח. בניסוי הראשון, שביצעו פרנסיסקו קמפוס ועמיתיו במעבדה של פרופ’ חוזה קסטייו באוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד, המדענים השתמשו בספקטרוסקופיה באמצעות תהודה מגנטית, והראו שאכן הפעלת האנזים GOT בדם של חולדות הסובלות מפגיעות מוח דמויות-שבץ, מפחיתה את רמות הגלוטמט בדם ובאזור הפגוע במוח, וכן גורמת לצמצום משמעותי של מוות תאי מוח ושל הבצקת – המופיעה בדרך כלל במקרי שבץ. נוסף לכך, במחקר השני שנערך בקרב מאות חולי שבץ בעת אשפוזם, בשני בתי חולים, בחן צוות נוירולוגים את שיעורו של ה גלוטמט ושל רמתו של האנזים GOT והעלה שרמתם של חומרים אלה היא המנבא המשמעותי ביותר לגבי מצבו העתידי של החולה- עד כמה יחלים בפרק זמן של 3 חודשים, ומה הוא שיעור הנזק המוחי שממנו הוא יסבול. שני המחקרים הללו רומזים שטיפול באמצעות הפעלת GOT אכן עשויה להועיל בשיפור סיכויי החלמתם של חולים שחוו פגיעות מוחיות ושבץ ואף ואפילו להביא להאצת תהליך זה.

יצוין כי מעבר לאפשרות הגלומה בשיטה זו לטיפול בפגיעות ראש ובשבץ, קיים סיכוי שטיפולים אשר מבוססים על הפחתת רמות הגלוטמט יקלו גם על סימפטומים של מחלות אחרות המתאפיינות בעודף גלוטמט וביניהם מחלות כגון מחלת האפילפסיה, טרשת נפוצה, גלוקומה, מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון , גידולי מוח מסוימים ו-ALS.


דילוג לתוכן