גילוי מנגנון חדש יאפשר לטפל בדלקות

חוקרים ישראלים פענחו מנגנון פעילות שמאפשר לגופנו לטפל בדלקות ביעילות

במכונות המולקולריות אשר מגינות על הגוף שלנו מפני זיהומים אין בוכנות ושסתומים, אך נראה שלפחות חלקן פועלות על-פי אותו עיקרון המפעיל מנוע קיטור :  מדעני מכון ויצמן למדע פענחו מנגנון השולט בתהליכי הדלקתיות בגופנו, שפעילותו דומה לשסתום מנוע קיטור: כשפעילות דלקת בתא, אשר מגנה מוירוסים, הגיעה לשיא, פועל מעין “שסתום” מולקולרי, ל”שיחרור לחץ”, ומוודא שהמנגנון יוחזר למצב ההתחלה, באופן שהוא מוכן שוב לפעולה. ממצא מחקרי שופך אור חדש על התהליכים המתרחשים במחלות דלקתיות כדוגמת דלקת פרקים שיגרונית או דלקת במעי הגס, וכן לסייע בפיתוח טיפולים למחלות הללו.

דלקת. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Nephron
דלקת. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Nephron

במחקרם, החוקרים גילו, שרכיב המפתח של “שסתום” זה הוא- אנזים קספאז-8. פעילות “שסתום הוצאת הקיטור” הזה פועל באופן הבא: בעת שנגיף מתקיף את התא,  אנזים קספאז-8 מצטרף לצבר מולקולרי גדול, אשר נוצר על מנת לשחרר אות דלקתי. אולם כאשר האות הדלקתי משוחרר, מאבד צבר מולקולרי זה באופן זמני את יכולת פעולתו בדומה לשסתום שנפצח ומשחרר לחץ תוך שהוא משיב את הפעילות לנקודת ההתחלה. באופן דומה אות זה מעורר את האנזים להרוס חלבון הקרוי  RIP. חלבון זה מיועד להגביר את האות. התהליך מתרחש בסמוך לאחר ש-RIP1 הגיע לפעולת הגברה מרבית. באופן זה, המחזור הדלקתי נגמר וחוזר למצב התחלתי מוכן למחזור דלקתי נוסף במידה והתא עדיין מותקף על-ידי וירוסים.

טרם ממצאי מחקר זה ידעו חוקרים כי אנזים קספאז-8, שנתגלה לפני חמש עשר שנים על-ידי מוביל קבוצת החוקרים, הפרופסור דוד ולך מהמחלקה לכימיה ביולוגית, בעל יכולת מניעה של דלקת רק בדרך אחת: גרימת הרס עצמי של תאים פגומים – בתהליך אפופטיזה- אפופטיזיס. ממצאי מחקר זה, אשר נערך במעבדתו של הפרופסור דוד ולך על-ידי הדוקטור אנדרי קובלנקו, ד”ר אקהיל ראגפוט, ד”ר טאה-בונג קאנג, ד”ר ג’יאנגפנג דו, ד”ר ג’ין-צ’ול קים, ד”ר קונסטנטין בוגדנוב וסונג-הון ייאנג, והתפרסמו בכתב העת Immunity, הצביעו על תפקוד נוסף וישיר שבו אנזים זה מונע דלקתיות באופן ישיר.

לממצאי המחקר חשיבות יישומית משום שהללו שופכים אור על תהליכי מניעת דלקתיות כלליים באופן שממנו ניתן ללמוד על כל סוגי הדלקות ולא רק על דלקות הנגרמות מוירוסים.

לדעת החוקרים ייתכן ולעיתים שיבושים בפעילות האנזים, מעוררים פעילות יתר של החלבון מגביר האותות RIP1, וכך גורמים לכך שהתגובה הדלקתית לא נפסקת כנדרש, ומובילה לדלקתיות מתמשכת.

החוקרים סבורים כי ממצאים אלה יכולים לסייע לפתח טיפולים למחלות דלקתיות מגוונות ונפוצות כמו למשל דלקות מעי או דלקת פרקים שיגרונית. בהתבסס על  טיפול שיחסום את חלבון ה-RIP1, וכך יבלום את הדלקת באופן מדויק.