מצביעי ימין מרגישים פחות חרדה בקורונה

הצבעה בבחירות משפיעה על חרדה. אילוסטרציה: Element5 Digital - Pexels1550
הצבעה בבחירות משפיעה על חרדה. אילוסטרציה: Element5 Digital – Pexels1550

מדענים ישראלים הוכיחו כי קיים פער מובהק בתחושת הרווחה הנפשית במהלך משבר הקורונה בין מצביעי ימין ושמאל. המחקר שנערך בישראל ובמספר מקומות בעולם חקר את הקשר בין השתייכות פוליטית לבין הפחתת תחושת החרדה באקלים הבריאותי חברתי בתקופת מגפת הקורונה. במחקר נמצאו הבדלים מובהקים בתחושת הרווחה הנפשית במהלך משבר הקורונה בין מצביעי ימין ושמאל

תפיסות הלאום של מצביעי הימין – כמשאב להתמודדות עם המשבר

כיצד משפיעה ההשתייכות הפוליטית למחנה כלשהו שאינו נמצא בשלטון באותו מועד על תחושת הרווחה הפסיכולוגית ? מחקר ישראלי חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצא הבדלים מובהקים בתחושת הרווחה הנפשית במהלך משבר הקורונה בין מצביעי ימין ושמאל- בעוד מצביעי ימין חוו פחות חרדה וחשו רווחה יחסית גדולה יותר, רווחתם הנפשית של מצביעי שמאל הייתה נמוכה יותר. ממצאי המחקר יפורסמו בכתב העת Journal of Social and Clinical Psychology.

המדענים מציינים כי המחקר מראה כי “מצביעי הימין נשענו על תפיסות הלאום שלהם כמשאב להתמודדות עם משבר הקורונה. הם ביטאו “תחושת קוהרנטיות לאומית” חזקה- תפיסת הלאום כמשמעותי, מובן ומנוהל כראוי, ותחושה זו סיפקה להם חוסן במהלך המשבר. לעומת זאת, מצביעי שמאל הסתמכו רק על משאבים אישיים -ולא לאומיים -כמו תמיכה חברתית (משפחה, חברים וכו’) ו”תחושת קוהרנטיות אישית”. במשתנה של תחושת קוהרנטיות אישית לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.”

את הרווחה הנפשית והחרדה בחנו המדעניות שביצעו את המחקר, פרופ’ שפרה שגיא, ראשת מרכז מרטין ספרינגר לחקר סכסוכים​ וד”ר עדי מאנע מהמרכז האקדמי פרס. המחקר נערך בקרב מדגם של כ-396 ישראלים יהודים, בשיאו של המשבר. בחינתן התבצעה בתאריכים 23-25 במרץ 2020. מבין המשתתפים במחקר, היו  180 (45.5%) מצביעי ימין ו- 216 (54.5%) מצביעי שמאל. המשתתפים במחקר חולקו לפי הצבעותיהם בבחירות האחרונות לכנסת ישראל (מרץ 2019) לשתי קבוצות: ימין וימין קיצוני (ליכוד וימינה) לעומת שמאל ושמאל קיצוני (כחול-לבן, העבודה, גשר, הרשימה המשותפת).

תחושת קוהרנטיות לאומית ואישית ואמון בממשלה ובמוסדות המדינה

פרופסור שגיא מסבירה “בדקנו את מצב הרווחה הנפשית והחרדה בתקופה הכי דרמטית, בדיעבד, של הקורונה, כאשר התחיל הסגר. רצינו להבין מהם הגורמים שמקדמים התמודדות ותחושה טובה יותר או מפחיתים אותה במצבי משבר. גישת המחקר שלנו היא סלוטוגנית”.

השאלה הסלוטוגנית במחקר זה המתקיים במקביל למדינת ישראל, נערך המחקר גם בהולנד, ספרד, איטליה, ארה”ב והרשות הפלסטינית, בודקת מה תורם לכך שאנשים מצליחים להתמודד עם מצבי לחץ קשים ואינם מתמוטטים. על אף ההנחה הרווחת שלחץ מביא להתמוטטות, רוב בני האדם מתמודדים עם מצבי לחץ שונים בחייהם ונשארים בריאים בגופם ובנפשם.

תוצאות המחקר הראו כי ישנם כמה מספר משתנים המסבירים את השונות ברווחה הנפשית נוכח המשבר. מצביעי הימין שהשתתפו במדגם דיווחו על רמות חזקות יותר של רווחה נפשית, שהייתה קשורה בתחושת קוהרנטיות לאומית ואישית ואמון בממשלה ובמוסדות המדינה (רוה”מ, משרד הבריאות, משרד האוצר, רופאים). בקרב מצביעי השמאל הרווחה הנפשית נקשרה רק למשאבים אישיים.

“למרות שהמשבר הינו בריאותי, כלכלי וגלובלי באופיו, התוצאות מדגישות את תפקיד הסיטואציה הפוליטית והאמון הנמוך במערכת הפוליטית כגורם סיכון אפשרי לבריאות הנפש”, מסכמת הפרופסורית שגיא.

 


דילוג לתוכן