ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, לימודי בריאות ורפואה » מקבלי תארים אקדמיים בישראל

מקבלי תארים אקדמיים בישראל

השכלה גבוהה בישראל – נתונים נבחרים על מקבלי תארים אקדמיים: עליה במספר מקבלי התואר.

 

מנתונים שפרסמה הל”מס לגבי מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע”ז (2016/17) לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית עולים נתונים מרתקים אודות השכלת הישראלים ומאפייניה:

• בשנת תשע”ז (2016/17), 77.1 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 41.6 אלף מהאוניברסיטאות, 25.8 אלף מהמכללות האקדמיות ו-9.7 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).
• בשנת תשע”ז חלה עלייה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (1.4%). במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.5% ו-3.7%, בהתאמה), וכן במספר מקבלי תואר שלישי (3.1%).
• תחומי הלימוד הנפוצים בתשע”ז היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות בקרב מקבלי תואר שלישי.
• 76.7% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.
• הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (60.7% ו-63.2%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (53.1%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות מחצי) בכל התארים.
• אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.0% בתשע”ו (2015/16) ל-11.9% בתשע”ז, ובקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.3% ל-9.9%, בהתאמה. בקרב מקבלי תואר שלישי הייתה יציבות – 4.1% בתשע”ו ו-4.0% בתשע”ז (64 אנשים).
• בשנת תשע”ז 2.7 אלף (5.3%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) ו-2.2% ממוסמכי תואר שני.
בסוף שנת תשע”ז (2016/17) הוענקו תארים אקדמיים ל-77.1 אלף מסיימי לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך). 41.6 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (53.9%), 25.8 אלף – מהמכללות האקדמיות (33.5% – 16.6% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-16.9% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-9.7 אלף – מהמכללות האקדמיות לחינוך (12.6%).
בתוך כמעט 30 שנה, מספרם של מקבלי התארים גדל פי 5.1 בהשוואה למספרם בשנת תש”ן (1989/90). בתקופה זו, גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל סוגי המוסדות. במכללות האקדמיות גדל מספרם פי 64.5 ובמכללות האקדמיות לחינוך – פי 14.8, ואילו באוניברסיטאות גדל מספר מקבלי התארים פי 2.8 בלבד.
גם במהלך 7 השנים האחרונות (תש”ע-תשע”ז, 2016/17-2009/10) גדל המספר הכללי של מקבלי התארים באופן משמעותי (26.6%), בייחוד במכללות האקדמיות לחינוך (81.3%). בשנים אלה חלה עלייה משמעותית במספר מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (עלייה של 20.6%). ואולם, מספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך גדל באופן משמעותי יותר (פי שניים ופי שמונה, בהתאמה). באותן שנים העליות במספר מקבלי תואר ראשון היו מתונות יותר אם כי עדיין משמעותיות (באוניברסיטאות – עלייה של 9.0% ובמכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך – עליות של 26.5% ושל 38.3%, בהתאמה).
לימודי תואר שלישי התקיימו באוניברסיטאות בלבד ובשנים תש”ע-תשע”ז גדל מספרם ב-5.5%.
מספר מקבלי תואר ראשון בשנת תשע”ז עלה ב-0.5% בהשוואה לשנה הקודמת, מספר מקבלי תואר שני עלה ב-3.7%, ומספר מקבלי תואר שלישי עלה ב-3.1%. בסך הכל עלה מספר מקבלי התארים ב-1.4% בהשוואה לשנה הקודמת.
בשנת תשע”ז (2016/17), שני שלישים (66.2%) מכלל מקבלי התארים קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-30.4% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 40.4% קיבלו תארים מתקדמים (36.5% – תואר שני ו-3.9% – תואר שלישי). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר מסגרות הלימוד, אחוז מקבלי תואר שני היה נמוך יותר (21.2% במכללות האקדמיות ו-28.7% במכללות האקדמיות לחינוך).

מקבלי תואר ראשון
בשנת תשע”ז (2016/17) חלה עלייה של 0.5% במספר מקבלי תואר ראשון בהשוואה לשנה הקודמת. 51.1 אלף אנשים קיבלו תואר ראשון בתשע”ז, מתוכם 23.8 אלף מהאוניברסיטאות (46.6%), 20.3 אלף מהמכללות האקדמיות (39.8% – 22.6% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-17.2% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-6.9 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (13.6%). בשנים הקודמות חלקם היחסי של בוגרי האוניברסיטאות מקרב כלל הבוגרים היה גבוה יותר – 90.8% בתש”ן (1989/90), 63.8% בתש”ס (1999/00) ו-50.9% בתש”ע (2009/10).

תחומי לימוד
בשנת תשע”ז (2016/17), רוב בוגרי תואר ראשון למדו מדעי החברה ומדעי הרוח (26.4% ו-25.1%, בהתאמה), 12.5% בתחום ההנדסה והאדריכלות ו-12.2% בתחום העסקים ומדעי הניהול. מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות למדו בכל תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (37.0%) והנדסה ואדריכלות (15.4%). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות, למדו ברוב תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (24.6%) כמו גם הנדסה ואדריכלות (%23.3), מדעי הרוח (%17.6) ועסקים ומדעי הניהול (15.8%). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, למדו בעיקר עסקים ומדעי הניהול (33.5%), משפטים (%30.6) ומדעי החברה (%20.6). במכללות האקדמיות לחינוך, כל הבוגרים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).
באופן כללי, בהשוואה לשנה הקודמת (תשע”ו – 2015/16), לא היו שינויים משמעותיים בהרכב תחומי הלימוד של מקבלי תואר ראשון.

משך הלימודים
76.7% מכלל מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות בשנת תשע”ז (2016/17) סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים. באוניברסיטאות, יותר מ-75% מהבוגרים סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים בכל תחומי הלימוד מלבד מדעי הרוח (69.2%) והנדסה ואדריכלות (60.4%). במכללות האקדמיות, יותר מ-75% מהבוגרים סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים בכל תחומי הלימוד מלבד משפטים (72.1%) והנדסה ואדריכלות (57.6%).

מקבלי תואר שני
בשנת תשע”ז (2016/17) חלה עלייה של 3.7% במספר מקבלי תואר שני בהשוואה לשנה הקודמת. 23.4 אלף אנשים קיבלו תואר שני בשנה זו, מתוכם 15.2 אלף מהאוניברסיטאות (64.8%), 5.5 אלף מהמכללות האקדמיות (23.3% – 5.2% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-18.1% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-2.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (11.9%). עד תחילת שנות ה-2000 הוענק תואר שני באוניברסיטאות בלבד. בתוך 7 שנים (משנת תש”ע – 2009/10) ירד אחוז מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות ב-15.7 נקודות האחוז (מ-80.5% בשנת תש”ע ל-64.8% בשנת תשע”ז).

תחומי לימוד
בשנת תשע”ז (2016/17), רוב מקבלי התואר השני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (29.6% ו-23.5%, בהתאמה). 18.6% סיימו את לימודיהם במדעי החברה. באוניברסיטאות 22.5% למדו מדעי החברה, 20.4% למדו עסקים ומדעי הניהול ו-19.0% למדו מדעי הרוח. לעומת זאת, במכללות האקדמיות אחוז מקבלי התארים במדעי החברה היה נמוך יותר (17.1%), ואחוז מקבלי התארים במדעי הרוח (26.1%) ובעסקים ומדעי הניהול (44.3%) היה גבוה יותר.
בין השנים תשע”ו (2015/16) לתשע”ז הייתה ירידה בשיעור המוסמכים בתחום עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני במכללות האקדמיות מ-52.5% ל-44.3%, ובייחוד במכללות הלא מתוקצבות (מ-58.4% ל-46.3%).

מקבלי תואר שלישי
בשנת תשע”ז (2016/17) חלה עלייה של 3.0% במספר מקבלי תואר שלישי בהשוואה לשנה הקודמת. בשנת תשע”ז היו 1.6 אלף מקבלי תואר שלישי. לשם השוואה, בשנת תש”ן (1989/90) היו 450 מקבלי תואר שלישי. תואר שלישי הוענק באוניברסיטאות בלבד.

תחומי לימוד
בקרב מקבלי תואר שלישי בשנת תשע”ז (2016/17), הרכב תחומי הלימוד היה שונה מזה שבקרב מקבלי תואר ראשון ותואר שני. תחומי הלימוד הנפוצים בקרב מקבלי תואר שלישי היו: מדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות (46.7%), מדעי הרוח (21.6%), מדעי החברה (13.2%) והנדסה ואדריכלות (11.9%).

השכלת נשים
בשנת תשע”ז (2016/17) קיבלו 47.4 אלף נשים תואר אקדמי. מהן 31.0 אלף נשים קיבלו תואר ראשון, 14.8 אלף קיבלו תואר שני ו-0.9 אלף קיבלו תואר שלישי. הנשים היו רוב מבין מקבלי התארים (61.5%). רוב בוגרי תואר ראשון ומוסמכי תואר שני היו נשים (60.7% ו-63.2%, בהתאמה), ויותר ממחצית ממקבלי תואר שלישי (53.1%) היו נשים. אחוז הנשים במכללות האקדמיות לחינוך היה גבוה במיוחד (81.4% בתואר ראשון ו-84.4% בתואר שני). בתחומי לימוד רבים היו הנשים רוב ובמיוחד במקצועות עזר רפואיים (82.9% בתואר ראשון ו-86.8% בתואר שני) ובמדעי הרוח (75.0% בתואר ראשון, 77.4% בתואר שני ו-64.8% בתואר שלישי). לעומת זאת, היו תחומי לימוד שבהם היו הנשים במיעוט ובמיוחד הנדסה ואדריכלות (29.1% בתואר ראשון ו-24.5% בתואר שני).

גיל חציוני
בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע”ז (2016/17) הנשים היו צעירות יותר מהגברים. גילן החציוני היה 26.7 שנים לעומת 28.6 שנים אצל הגברים. הפער היה גדול במיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך (26.8 שנים אצל נשים לעומת 31.3 שנים אצל גברים). פער גילים נמצא גם בקרב מוסמכי תואר שני אם כי באופן מתון יותר (33.2 שנים אצל נשים לעומת 33.9 שנים אצל גברים). בקרב מוסמכי תואר שני, פער הגילים היה גדול במיוחד בקרב מוסמכי המכללות האקדמיות המתוקצבות (32.0 שנים אצל נשים לעומת 34.7 שנים אצל גברים). בקרב מקבלי תואר שלישי הנשים היו מבוגרות מעט יותר (36.8 בהשוואה ל-36.5 אצל הגברים).

 

השכלת אוכלוסי בני המגזר הערבי
אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.0% בתשע”ו (2015/16) ל-11.9% בתשע”ז, ובקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.3% ל-9.9%, בהתאמה. בקרב מקבלי תואר שלישי הייתה יציבות – 4.1% בתשע”ו ו-4.0% בתשע”ז (64 אנשים).
בשנת תשע”ז (2016/17) קיבלו 8.7 אלף ערבים תואר אקדמי. 6.1 אלף ערבים קיבלו תואר ראשון, 2.3 אלף קיבלו תואר שני ו-64 קיבלו תואר שלישי. תשיעית (11.3%) מבוגרי תואר ראשון בתשע”ז (2016/17) היו ערבים. אחוז הערבים במכללות האקדמיות היה הנמוך ביותר (9.6% בסך הכל ובמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות הוא היה אף נמוך יותר – 8.5%). במכללות האקדמיות לחינוך אחוז הערבים היה הגבוה ביותר (17.3%). תחומי הלימוד בתואר הראשון שבהם שיעורי הערבים היו גבוהים במיוחד היו מקצועות עזר רפואיים (27.7%) ורפואה (141 בוגרים שהם 21.2%), וכן מדעי הרוח (16.8%) – שבהם כלולים מקצועות החינוך וההכשרה להוראה. לעומת זאת, אחוזי הערבים היו נמוכים מאוד בתחומים: משפטים (5.9%) הנדסה ואדריכלות (6.0%) וכן מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות (7.0%).
9.9% ממקבלי תואר שני בתשע”ז (2016/17) היו ערבים. באוניברסיטאות עמד אחוז הערבים על 8.2% ובמכללות האקדמיות – על 10.5% (בסה”כ, ובמכללות האקדמיות המתוקצבות – 9.1%). כחמישית (18.2%) ממקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות לחינוך היו ערבים. האחוזים הגבוהים ביותר של הערבים היו בתחומים: מדעי הרוח (16.8%), רפואה (113 מוסמכים שהם 14.1%) ומקצועות עזר רפואיים (13.7%). לעומת זאת, אחוז הערבים היה נמוך מאוד בתחום עסקים ומדעי הניהול – 4.3%.
גיל חציוני
בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע”ז (2016/17) הערבים היו צעירים יותר מהיהודים והאחרים. גילם החציוני היה 24.7 שנים לעומת 27.7 שנים בקרב היהודים והאחרים. הפער היה גדול במיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך (24.5 לעומת 28.1 שנים, בהתאמה).
בקרב מוסמכי תואר שני הערבים היו צעירים מעט יותר מהיהודים והאחרים (33.4 לעומת 33.6 שנים, בהתאמה). ואולם בקרב מוסמכי המכללות האקדמיות לחינוך הפער היה גדול יותר (36.5 שנים בקרב הערבים בהשוואה ל-39.9 שנים בקרב היהודים והאחרים). בקרב מקבלי תואר שלישי הערבים היו מעט יותר צעירים מהיהודים והאחרים (36.2 לעומת 36.7 שנים, בהתאמה).

חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי)

בשנת תשע”ז (2016/17) 3.2 אלף חרדים קיבלו תואר – 2.7 אלף קיבלו תואר ראשון ו-0.5 תואר שני. בשנה זו היוו החרדים 4.2% מכלל מקבלי התארים ו-5.3% מכלל מקבלי תואר ראשון. בתארים המתקדמים היו אחוזי החרדים נמוכים אף יותר (2.2% בתואר שני). 77.4% ממקבלי התואר החרדים היו נשים. נשים היו רוב בכל סוגי המוסדות, בייחוד במכללות האקדמיות לחינוך (86.9%). במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היה חלקן היחסי הנמוך ביותר (54.1%). מתוך 1.5 אלף בוגרי תואר ראשון חרדים (גברים ונשים) במכללות האקדמיות לחינוך, 1.1 אלף (כשלושה רבעים) היו במעמד של לימודי המשך לתואר ראשון. כלומר, הם למדו בעבר במוסד לא אקדמי (בדרך כלל סמינר חרדי) ולאחר מכן השלימו לימודים לתואר ראשון במכללה אקדמית לחינוך.
בשנת תשע”ז (2016/17), אחוז מקבלי התארים החרדים מהמכללות האקדמיות לחינוך היו הגבוהים ביותר מאשר בכל סוגי המוסדות (16.8% מכלל מקבלי התארים במכללות לחינוך ו-21.3% מבוגרי תואר ראשון). באוניברסיטאות היה אחוז החרדים הנמוך ביותר (1.6%). בתחומי הלימוד מדעי הרוח ומקצועות עזר רפואיים אחוז החרדים היה גבוה יותר מאשר בתחומים אחרים (9.0% ו-6.0%, בהתאמה).

גיל חציוני
בקרב גברים בוגרי תואר ראשון בתשע”ז (2016/17) החרדים היו מבוגרים יותר מיהודים לא חרדים ואחרים (גיל חציוני של 32.1 שנים בהשוואה ל-28.7, בהתאמה) וכן מהערבים (25.3). הפערים בקרב גברים בוגרי תואר ראשון היו גדולים במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך – גיל חציוני של 33.9 שנים בקרב החרדים לעומת 31.1 בקרב היהודים הלא חרדים והאחרים ו-26.2 בקרב הערבים.
גם בקרב נשים בוגרות תואר ראשון בתשע”ז (2016/17) החרדיות היו צעירות יותר מאשר יהודיות לא חרדיות ואחרות (גיל חציוני של 24.8 שנים בהשוואה ל-26.9, בהתאמה) ומבוגרות מעט יותר מהערביות (24.4). הפערים בקרב נשים בוגרות תואר ראשון היו גדולים במיוחד במכללות האקדמיות – גיל חציוני של 24.0 שנים בקרב החרדיות לעומת 27.0 בקרב היהודיות הלא חרדיות והאחרות.
בקבוצת החרדים בוגרי תואר ראשון בתשע”ז, הגיל החציוני של גברים היה גבוה ב-7.3 שנים מזה של הנשים, ושיא הפער (9.1 שנים) היה בקרב בוגרי/ות המכללות האקדמיות לחינוך (33.9 בקרב הגברים ו-24.8 בקרב הנשים).