ראשי » בריאות והתפתחות הילד, כתבות-מרכזיות-ראשי, רפואת שיניים, תוספי מזון, תזונה » מקורות טובים לסידן

מקורות טובים לסידן

מקורות לצריכת סידן שאינם מחלב ומוצריו
תעשיית החלב ממליצה על חלב מפוסטר כמקור טוב לסידן המחזק את העצמות והשיניים. צעירים בייחוד, נתפסים לאשליה שצריכת חלב מפוסטר תעשה אותם חזקים ואתלטיים, אנשים מאמינים ששתיית חלב כזה תשמור עליהם מפני אובדן מסת עצמות – אולם רבים סבורים כי האמת הפוכה. במוצרי חלב מפוסטרים אין אנזימים, הסידן שבהם לא מנוצל טוב על-ידי הגוף. למעשה, עגלים להם נותנים לשתות חלב מפוסטר מתים טרם הגיעם לבגרות. מה, אם כן, חלב מפוסטר יכול לעשות לגוף האדם? מוצרי חלב כאלו, מפוסטרים, ממש הרסניים לאדם.
האמת היא שלגוף קשה מאוד להסתדר עם חלב מפוסטר. כאשר מפסטרים חלב, משתנות מולקולות החלבון שבו – הקזאין. זה גורם להכבדה על הלבלב ומאלץ אותו לייצר יותר אנזימים מעכלי חלבון. זוהי הסיבה לכך מדוע אנשים רבים מפתחים אלרגיה לחלב ומוצריו. כמו עם כל מזון נטול אנזימים, חלב מפוסטר מטיל מעמסה כבדה על מערכת העיכול של הגוף. אצל אלו שלהם יש אלרגיה לחלב, מעי חדיר או מערכת עיכול חלשה, קזאין עובר דרך דפנות המעי ונכנס לזרם הדם. תהליך זה גורם לאלרגיות רבות ועד למחלות אוטואימוניות. אותם אנזימים שהלכו לאיבוד עם חימום או פסטור החלב, היו אמורים לעזור לגוף לעכל רכיבי תזונה שבחלב ובכללם סידן. ללא אנזימים אלו, הסידן לא מוטמע בגוף והוא מופרש החוצה בפעולת המעיים.

מקורות טובים לסידן
99% מכלל הסידן שבגוף נאגר בעצמות ובשיניים, מספק להם חוזק ויכולת פעולה. האחוז הנותר של הסידן דרוש למבנה העורקים, כמדלל דם, לפעולת השרירים, למעבר אותות בעצבים, לאותות תוך תאיים ולשם הפרשת הורמונים. כאשר לגוף חסר סידן, הוא גוזל אותו מן המאגרים שבעצמות. להלן רשימה של מקורות המזון היותר עשירים בסידן, מקורות שיכולים לספק לגוף את כמות הסידן הדרושה לו.

  • שקדים – מנה של 22 שקדים שנאכלים מספקים יותר מרבע כמות הסידן היומית הנדרשת לאדם. עדיף לצרוך שקדים חיים. אם אוכלים כמות כזו של שקדים בקביעות, עדיף לקלוף אותם. כמות של 6-8 שקדים ליום אפשר לאכול גם לא קלופים.
  • זרעי שומשום – כל כף של שומשום מספקת 9% מכלל כמות הסידן הדרושה ליום. אפשר לצרוך גם טחינה לא מחוממת שאותה הכינו משומשום מלא, לא מקולף.
  • עלי לפת, רוקט או צנונית אף הם מקור מעולה לסידן. ניתן לאכול אותם בסלט או להכין מהם פסטו ביחד עם ירקות עלים אחרים, עם שקדים או אגוזים או שומשום.
  • אגוזי ברזיל אף הם מקור טוב לסידן.
  • זרעי פשתן – הם מקור טוב לאומגה-3 וחצי כוס זרעים כאלו תספק כ- 20% מכלל הסידן היומי הנדרש.
  • עלי עולש ועלי כרוב עלים, כוס מכל אחד מהם תספק 10% מכלל הסידן הנדרש ליום.
  • אם לא מסתדר לאדם לצרוך את המזונות המוזכרים בזאת בכמות מספקת, נטילת תוסף סידן מהסוג קוראל קומפלקס היא כפי הנראה הדרך היותר טובה להשלמת כמות הסידן היומית הנדרשת. מוצר זה הנמכר גם בארץ, מופק מאלמוגים שאינם טבולים בים כבר עידן ועידנים. אין בהם זיהום של כספית ומזהמים אחרים המצויים בים כיום. זהו סידן ממקור ביולוגי ושלא כמו סוגי סידן אחרים הנמכרים כתוסף מזון, הוא מנוצל בגוף במקומות בהם הוא נדרש, אין הוא גורם להסתיידות עורקים. סוגי סידן לא ביולוגיים עלולים לגרום לנזק כזה. אם נוטלים קורל קומפלקס מומלץ לקחת כמות שווה בערך או מעט פחות מתוספי מגנזיום מתאימים. כמות סבירה של קורל קומפלקס ליום היא 2-3 כמוסות ביום.

מקורות

http://ods.od.nih.gov/factsheets/Calcium-HealthProfessional/
http://www.healthaliciousness.com
http://ezinearticles.com
http://ezinearticles.com/?The-Problems-With-Pasteurization-and-Milk&id=3418701

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466