ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, פסיכולוגיה ובריאות הנפש » משחקי דגים

משחקי דגים

משחקי דגים : מדעני מכון ויצמן יצרו מערכת “מציאות מדומה” לדגיגים שעוקבת אחרי פעילות סרוטונין במוחם בזמן משחק וחושפת פעילות מערכת עצבית קדומה

משחקי מחשב הם לא רק עניין לבני-אדם. דוקטור טקאשי קאוואשימה, מדען במחלקת נוירוביולוגיה במכון ויצמן ברחובות, יצר מערכת מציאות מדומה עבור לדגים. באמצעות המערכת, אשר מאגדת שיטות מיקרוסקופיה ויכולות אנליזה מתקדמות, בוחן ד”ר טקאשי את פעילות כל התאים במוח השקוף של דגיגי זברה, ומבחין בקלות מה קורה בראש הדגיגים כשהם “משחקים”. כך מבקש טקאשי לברר מהו מנגנון הפעולה של אחת המערכות הקדומות והחיוניות במוח – מערכת המוליך העצבי סרוטונין. מערכת ההולכה של סרוטונין מצויה ברוב היצורים בעלי מערכת עצבים. באופן זה מקווה ד”ר קאוואשימה לפענח גם את הדרכים בהן פועלות התרופות לטיפול בחרדות ובדיכאון תרופות אשר מרביתן משפיעות על מערכת זו.

ד”ר טקאשי יצר משחק אשר מספק לדגיגים אשליה שהם שוחים למרות שהראש שלהם מקובע לשם דימות במיקרוסקופ. הדוקטור  ושותפיו למחקר פיתחו את המערכת בעת ששהה בקמפוס המחקר ג’נליה של המכון הרפואי על-שם הווארד יוז. במחקר, הראו המדענים איך הם עוקבים אחרי פעילות תאי העצב בעזרת דימות, ברמת דיוק של אלפיות השנייה. הממצאים ראו אור בכתב-העת המדעי Science.

גם במעבדתו החדשה במכון, הדוקטור קאוואשימה יחקור את מערכת הסרוטונין. במאמר שפרסם בכתב-העת המדעי Cell, הראה שתאי עצב של מערכת הסרוטונין שולטים בתפקודי השחייה של דגים. בקרב בני-אדם, סרוטונין הינו מוליך עצבי הקשור, שקשור בין השאר, לוויסות מצבי הרוח. לכן חומרים כמו תרופות SSRI ש”מעכבים קליטה-חוזרת בררניים של סרוטונין”, כמו פרוזאק או ציפרלקס מסייעים בעשורים האחרונים כתרופות נוגדות דיכאון וחרדה. התרופות הללו עושות שימוש בסרוטונין של הגוף עצמו, בעזרת מיחזור שלו במוח, אולם המדענים אינם מסכימים כיצד מנגנוני הפעולה של תרופות אלה.

בנוסף, המדענים עדיין לא יודעים למה אנשים מסוימים לא מגיבים לתרופות אלה, ולמה נדרשת תקופה בת מספר שבועות עד שתרופות אלה מתחילות להשפיע. “על מנת להשיב על שאלות אלה ואחרות”, מציין הדוקטור טקאשי “עלינו להבין איך פועלת מערכת הסרוטונין – כיצד תאי סרוטונין מעבדים מידע ואיך הם מתקשרים עם אזורים אחרים במוח”.

אחת הסיבות לכך שמערכת הסרוטונין עדיין אינה מספיק מובנת הינה מיקום מערכת זו במעמקי המוח מה שמקשה על חקירתה. עבודתו של ד”ר טקאשי עם דגיגי זברה שקופים מעניקה למדענים הזדמנות להתבונן במערכת זו לפרטיה. “כרגע, אנו בוחנים זאת בזמן שהדגים שוחים. בהמשך, נבדוק במערכת המציאות המדומה התנהגויות אחרות הקשורות למצבי דְּחָק”, אומר ד”ר קאוואשימה.

בד בבד עם בניית גרסה חדשה למיקרוסקופ במערכת המציאות המדומה, שוקד הדוקטור טקאשי לפתח סמנים ייחודיים שיחשפו את פעילות מערכת הסרוטונין. “דגים מגיבים לדְּחָק בדרכים דומות להתנהגויות אנושיות – הימנעות מאכילה ואיבוד עניין בסביבתם”, הוא אומר. לכן, מצפה ד”ר טקאשי שממצאיו ישפכו אור על הפרעות כגון דיכאון, אנורקסיה והפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית.