משרד המדע משקיע במחקרים בתחום הקורונה

על רקע ההערכות הממשלתית למלחמה בנגיף הקורונה ובצל החשש מהידבקות נוספת, משקיע משרד המדע והטכנולוגיה בתחום.השבוע פורסם כי משרד המדע והטכנולוגיה משקיע ביותר מ-80 מחקרים פורצי דרך בתחום הקורונה, שצפויים להסתיים תוך כמה חודשים עד שנה לכל המאוחר. קרן המחקרים של משרד המדע והטכנולוגיה אישרה מימון זה. מדובר במימון ראשון מאז פרוץ הקורונה שמשרד ממשלתי מממן מחקרים העוסקים במגיפה ובהשלכותיה על החברה הישראלית.

מימון מחקרים פורצי דרך בנושא נגיף הקורונה. אילוסטרציה: Konstantin Kolosov Pixabay
מימון מחקרים פורצי דרך בנושא נגיף הקורונה. אילוסטרציה: Konstantin Kolosov Pixabay

השקעה במחקרים חדשניים הקשורים לקורונה

קרן משרד המדע אישרה את מימונם של מחקרים מדעיים פורצי דרך בתחומים שונים: 30 מתוך 80 מחקרים הינם מתחום הרפואה וכוללים היבטי אבחון, דיאגנוסטיקה, טיפול תרופתי, חיסון, ניבוי התפשטות, ציוד רפואי וכו. לעומת זאת 50 מחקרים הינם בתחום בריאות הציבור וההשלכות החברתיות של הקורונהץ לדוגמה חוסן חברתי, השפעה כלכלית, טיפול באוכלוסיות מיוחדות ועוד. ממשרד המדע נמסר כי “הצעות המחקר שנבחרו הן הצעות מחקר שחיוני לבצען כעת, בתקופה מאתגרת זו, וכן הם מחקרים קצרי מועד, שצפויים להסתיים בין חודשיים עד שנה לכל המאוחר, על מנת שניתן יהיה ליישמם כבר במשבר הנוכחי ולהיערך טוב יותר להמשך, לחיים לצד הקורונה.”

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס הדגיש כי הוא גאה בחוקרים ובמדענים הישראלים אשר “פועלים לילות כימים במעבדות בניסיון למצוא את הפתרון לנגיף הקורונה. משרד המדע והטכנולוגיה בראשותי הגדיל את תקציב התמיכה במלגות לחוקרים ב176% ופעל גם כעת במהירות לקבלת מענקים ייחודיים לטובת מחקרים בתחום הקורונה. המדע, הטכנולוגיה והחדשנות עומדים בחזית המאבק הבינלאומי נגד התפשטות נגיף הקורונה. החוקרים שלנו, שידועים במחקריהם פורצי הדרך, עושים גם כעת ככל יכולתם כדי לסייע לאנושות כולה להתגבר על המשבר הנוכחי ולהחזיר את חיינו ככל האפשר לשגרה”.

לדברי מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה, רן בר: “בימים שבו עיניי כולנו נשואות אל המדע שיימצא את החיסון לקורונה, משרד המדע והטכנולוגיה, כמי שמוביל את המחקר המדעי היישומי בישראל, גאה להיות הראשון שמקדם ומממן עשרות מחקרים פורצי דרך בתחום הקורונה. הבחירה במחקרים שיסתיימו בתוך מספר חודשים ובמגוון דיסציפלינות, רפואיות וחברתיות, יעניקו לצוותי הרפואה שיטות אבחון, טיפול וציוד רפואי מתקדם ולמקבלי ההחלטות ידע ונתונים נוספים לדיוק אסטרטגית היציאה מהמשבר”.

תרופות, בינה מלאכותית, טיפולים ובדיקות לקורונה

להלן נושאים של חלק מהמחקרים הרפואיים שזכו למימון ממשרד המדע והטכנולוגיה:
●    פיתוח בדיקות סרולוגית (מבוססות על נוגדנים) מהירות ורגישות – האוניברסיטה עברית, אוניברסיטת בר אילן ומכון ויצמן למדע
●    פיתוח מערכת הנשמה מפוצלת למספר חולים –עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים
●    פיתוח מודל מבוסס גנטי להתפשטות מגפות – מכון ויצמן למדע
●    שימוש בבינה מלאכותית לאיתור חולים שעשויים לפתח סימפטומים קשים – המרכז הרפואי שיבא תל השומר
●    ניטור מרחוק של רמת החמצן בדם החולים על ידי מעקב תנועות העיניים של החולה – אוניברסיטת בר אילן
●    פיתוח ציפוי המונע הידבקות הנגיף – האוניברסיטה העברית
●    פיתוח מסכת פנים אקטיבית רב פעמית – אוניברסיטת בן גוריון בנגב
●    שלושה מחקרים לפיתוח חיסון המבוססים על גישות שונות – אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, טכניון
●    עיכוב הדבקה של covid 19 בעזרת תרופות מאושרות – מכון ויצמן למדע

מחקרים בנושא התמודדות עם עוני, פיצוי לנפגעי גוף, אסטרטגיות יציאה מהמשבר ועוד

להלן נושאים של חלק מהמחקרים בתחום בריאות הציבור/ מדעי החברה שזכו למימון ממשרד המדע והטכנולוגיה :
●    מחקר מולטי דיסציפלינרי והשוואתי על אסטרטגיות היציאה ממשבר הקורונה – מרכז הידע הלאומי להיערכות למצבי חירום
●    בניית חוסן חברתי ואמון בעידן מגפת הקורונה – אוניברסיטת חיפה
●    רישוי מקצועות הבריאות בזמן חירום – האוניברסיטה העברית
●    זמינות וטיפול בתחלואה חריפה מסכנת חיים בצל הפנדמיה – ביה”ח הדסה, האוניברסיטה העברית
●    היום שאחרי הקורונה, מנגנוני פיצוי לנפגעי גוף – הקריה האקדמית אונו
●    זקנים תחת אש בימי הקורונה: מציאות טראומטית מצטברת – מכללת ספיר
●    מודל אפידמיולוגי-כלכלי לאסטרטגיות מניעה להתפשטות וירוס הקורונה – אוניברסיטת בן גוריון בנגב
●    אתגרים והתמודדויות עם עוני בימי קורונה – אוניברסיטת חיפה

מחצית מהמחקרים – של מדעניות

את התקציב למחקרים המדעיים אישר משרד המדע והטכנולוגיה בהליך מהיר. זאת באמצעות וועדת החריגים באוצר. כך חלק מהחוקרים כבר החלו בעבודת המחקר. ממשרד המדע נמסר כי “מספר שיא של כ- 25 מוסדות אקדמיים ובתי חולים זכו במענקי המימון ובהם בית החולים הדסה, המרכז הרפואי שיבא והמרכז רפואי סורוקה ומוסדות אקדמיים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, מוסד שמואל נאמן, המכון למחקרי ביטחון לאומי, המכון הטכנולוגי בחולון ועוד. כמחצית מהמחקרים שנבחרו, כ-40 מחקרים הוגשו על ידי חוקרות נשים.

הצעות המחקר נבחרו מתוך כ-360 מחקרים שהוגשו למשרד המדע והטכנולוגיה במענה לקול קורא לקבלת מחקרים בכל התחומים הקשורים לקורונה . כל ההצעות נבחנו על ידי שופטים הן מהאקדמיה והן מגופים העוסקים במתן מענה מידי לצורכי מדינת ישראל במשבר הקורונה (משרד הבריאות, מפא”ת, המכון הביולוגי וכו’). הקריטריונים לשיפוט היו: חיוניות המחקר בעיתוי הנוכחי, חדשנות, ערך מדעי וערך יישומי של ההצעות, יכולת החוקר לבצע את המחקר וסיכוי ליישום המחקר בזמן קצר.”