מתי ההורים צריכים לכבות את המסכים ?

מתי אנחנו כהורים צריכים לכבות את המסכים ?

לא, הפעם לא התכוונתי לדבר על התמכרות הילדים למסכים בחופש ולא אציע שתסגרו את המסכים כי איני יודעת מי ישתגע קודם: אתם או הילדים? הפעם דווקא רציתי לדבר על נושאים יותר רציניים..
לאחרונה אנחנו חשופים לאירועים קשים וקיצוניים המתרחשים חדשות לבקרים, מאירוע החטיפה של שלושת הנערים, דרך רצח הנער הפלשתינאי ועד אירועי שחיתות של אישים מפורסמים (ראשי ממשלה לשעבר/חברי כנסת/שוטרים ואנשי ציבור אחרים). מדינת ישראל ידועה כמקום שבו מתרחשים אירועים רבים המספקים כותרות וחדשות למהדורות ברחבי העולם וכן אנחנו ידועים בצריכה מסיבית של חדשות הניכרת בלוח השידורים מהבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות, עובדה המוקצנת במצבים של אירועים חריגים מחוץ לשגרה. 

טלוויזיה וחדשות. צילום: מערכת פורטל הדוקטור- בריאות ורפואה.
טלוויזיה וחדשות. צילום: מערכת פורטל הדוקטור- בריאות ורפואה.

ילדים הגדלים בישראל רבות צופים פסיביים לצד הוריהם ומורגלים לצפות בתמונות קשות על המרקע, לצד אלה שחווים את הסכנות והאירועים בעצמם (כמו באזור הדרום בימים אלה..). בישראל, קשה לנתק את הילדים מהאירועים והם חשופים אליהם גם באמצעות המסגרות החינוכיות כמו בגן או בבית הספר במהלך השנים. אגב, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות היחידות שבה יש תוכנית חדשות לילדים בשעות אחר הצהריים המסקרת את האירועים המרכזיים בגובה העיניים של הילדים.
עם זאת, אין ספק שיש הבדל בין לשמוע שקרה משהו לשלושה נערים לבין לצפות בתמונותיהם ולהסתכל בעיניהם מעבר למסך, או לשמוע את קריאות השבר של אימותיהם בלוויות הנערים. בנוסף, יש הבדל בין ילד בן 5 שלא מפנים עד הסוף את האירועים לבין אחיו בן ה 15 המודע למשמעות האירוע ולסכנות הטמונות באירועים אלה ויודע להשליך מהם למציאות שלו.
הורים רבים מתחבטים בשאלה כמה לחשוף את ילדיהם לאירועים האחרונים וכיצד להתמודד עם שאלות חשובות ומטרידות העולות מצד הילדים סביב ההתרחשויות האחרונות ברמה הביטחונית. אין ספק שההמלצה הגורפת והכללית היא לחשוף כמה שפחות ובעיקר לא לאפשר לילדים לראות את התמונות הקשות הנחקקות בזיכרון ועלולות לגרום לפחדים וחרדות, לחוסר שינה ועוד. כדאי לשוחח עם הילדים על האירועים ולהסביר להם את משמעות בהתאם ליכולת ההבנה והגיל הרלוונטי, כי אין לנו אפשרות לחסום את הנגישות אבל נוכל לרכך את השפעתה עליהם. כדאי גם לחדד לילדים מה משמעות האירועים עבורו, כמה הדבר עלול להשפיע עליו או שאינו מסכן אותו. בהזדמנות זו, עלינו לחדד אמצעי זהירות שיש לנקוט במצבים שונים בכדי למזער את הסיכונים כמו לא לדבר עם זרים, לא לפתוח דלת לאנשים לא מוכרים ועוד.
לצד זאת, כדאי מאוד לעזור לילדים לצרוך את החדשות באופן ביקורתי יותר: למשל כדאי לחשוב ביחד לאילו תכנים כדאי שייחשפו בהתאם לגילם, כדאי לעזור להם להבין שאמנם תמונה אחת שווה אלף מילים אבל אין להאמין לכל מה שרואים ולא לקבל את הדברים כפשוטם. יש להסביר לילדים שהחדשות מוצגות לרוב באופן דרמטי ומוקצן יותר, יש חזרתיות רבה על תמונות מרגשות בכדי למשוך את תשומת לב הצופים ולבוגרים יותר ניתן אף להוסיף שהמטרה היא להביא לרייטינג גבוה יותר שיוביל לרווחים לגוף התקשורת.
אין ספק שהטלוויזיה והאינטרנט עוזרים לכולנו, צעירים ומבוגרים, להבין את המציאות המורכבת שבה אנחנו חיים ולהתמודד עם מצבי משבר, אך לעיתים הם עצמם עלולים להעלות את רמת החרדה ולהציג סכנות ודאגות שילדינו לא מעלים על דעתם ולכן כדאי לדעת לסנן ולברור את התכנים הנצפים, לצד ניצול המסכים למתן כלים של מודעות וביקורת עבור הילדים החיים במציאות הישראלית וצורכים מסכים (לעיתים יותר מאתנו..).

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן היא מרצה וחוקרת תקשורת המתמחה ביחסים סביב המסכים. במסגרת זו היא מעבירה הרצאות וסדנאות להורים וצוות חינוך במטרה להתנהל באופן מיטבי במציאות התקשורתית כיום.

למעוניינים: ד”ר שלי גפן מעבירה השתלמויות קיץ להורים, מנחי קבוצות הורים, מטפלים באמנויות ואנשי מקצוע העובדים עם הורים