נזקי נגיף הקורונה

לא חוששים מנזקי הקורונה והפסקתם להקפיד על מסכה? החיים חוזרים לשגרה ורבים אינם מודעים לכך שמלבד תסמינים נשימתיים וסימפטומים מורכבים יותר החולפים לאחר זמן, ישנם נזקים נוספים, סיכונים, מחלות ובעיות רפואיות הנגרמות ממחלת הקורונה. רבים שאינם מצויים בקבוצת סיכון אינם חוששים להפגע ומבטלים את הסיכון בכך שלכל היותר יסבלו מתסמינים קלים.

אולם, כמו אחרים, הם אינם מודעים לנזקים ארוכי הטווח שכעת מתגלים לגבי הנגיף. מהם אותם הנזקים הבריאותיים האפשריים, הסימפטומים, המצבים הרפואיים והבעיות הקשורים לנגיף הקורונה שעוברים או נותרים בגופנו ומשאירים נזק ?

תופעות חולפות שמהם סובלים חולי קורונה

מספיק זמן כדי לדעת עד כמה חמורים וקשים הם נזקיו של נגיף הקורונה עבור מי שחלה בו. יחד עם זאת, מומחי רפואה כבר מסבירים כי ככל הידוע עתה, חולי קורונה רבים סובלים מתוצאות קשות של המחלה שנותרות קבועות.

שמירה על כללי הזהירות ומניעת הדבקה כנגד נגיף הקורונה ונזקיו החמורים. אילוסטרציה: Pixabay Mylene2401
שמירה על כללי הזהירות ומניעת הדבקה כנגד נגיף הקורונה ונזקיו החמורים. אילוסטרציה: Pixabay Mylene2401

לא חוששים מקורונה ? חישבו שוב: מהם הנזקים הקבועים, המחלות, המצבים הרפואיים הנלווים לנגיף  ומהם התסמינים הייחודיים שהתגלו אך חולפים? מפורטת לפניכם רשימה חלקית של הנזקים שדווחו עד כה באופן מחקרי חלקי או מלא, אנקדוטלי או פורמלי במחקרים מקיפים באשר לנזקים, המחלות, הסיכונים והבעיות הנגרמת בשל הנגיף בכלל קבוצות הגילאים ולא רק בקבוצות סיכון.

אז כאמור, רבים מהתסמינים חולפים. מדובר בתסמינים מוכרים שמהווים סימפטומים קלאסיים שברובם לא מותירים נזקים ארוכי טווח. להלן התסמינים של הווירוס, כולל הסימפטומים החדשים המעודכנים ביותר שהתגלו:

  1. שיעול
  2. קשיי נשימה או קוצר נשימה
  3. חום
  4. נזלת וגודש בדרכי הנשימה
  5. כאבי שרירים
  6. כאבי גרון
  7. כאבי ראש
  8. בעיות במערכת העיכול כמו בחילות, שלשולים או כאבי בטן
  9. תסמינים עוריים- דרמטולוגיים כמו כתמי עור ואדמומיות
  10. אובדן חוש ריח או טעם
  11. צמרמורות עם או בלי תחושה של קור בגוף
  12. רעד – רעידות בגוף
  13. עייפות או תשישות
  14. קושי ביקיצה – כלומר קושי להתעורר משינה

העדר מודעות לנזקים ארוכי טווח של קורונה

ישנם רבים שאינם חוששים מהידבקות ולכן אינם מקפידים על לבישת מסיכה והקפדה על הנחיות משרד הבריאות וכללי ההיגיינה. רבים סבורים כי מאחר ורוב האנשים כלל לא מפתחים תסמינים הם לא צריכים להקפיד על זהירות ולכל היותר יחלו והדבר יחלוף. רבים אחרים סבורים כי גם אם יפתחו תסמינים, מאחר והם אינם בקבוצת סיכון או בעלי מחלות רקע, הנזק מהידבקות לא משמעותי. ואולם העדר זהירות וחשש מהדבקות המבוססת על ההנחות השגויות הללו מוטעים.

זאת מכיוון שגם הידבקות בנגיף הקורונה ללא תסמינים או הידבקות של אדם עם תסמינים קלים, אפילו אם אינו בעל מחלות רקע עלולה להוביל למגוון נזקים משמעותיים וקבועים אחרים. זאת כפי שהולך ומתברר כעת, ככל שעוברים החודשים ומתרבים הממצאים המדעיים.

חשוב להקפיד על הנחיות הזהירות לרבות חבישת מסיכת הגנה לאף ולפה, שימוש בכפפות במקרה הצורך, אוורור חללים, שטיפת ידיים או חיטוי במקרה שלא ניתן לשטוף וריחוק חברתי. הסיכון מהשלכות הנגיף קיימות לכולם. הממצאים המדעיים, כאמור, מראים כי גם אנשים שאינם בקבוצת סיכון ואינם בעלי מחלות רקע, נדבקים בנגיף ומפתחים נזקים חמורי וארוכי טווח כמו מחלות לב, שבץ ובעיות באיברים הפנימיים.

בנוסף הממצאים מוכיחים שגם צעירים וגם בוגרים (ולא רק מבוגרים או קשישים) שאינו חווה תסמינים בכלל או חווה תסמינים מועטים וקלים עדיין נמצאים בסיכון לפתח מחלות, תופעות ונזקים המובילים לפגיעות המפורטות לפניכם. לכן,  גם אם אדם יודע שאינו בקבוצת סיכון, בטוח בבריאותו האיתנה ומקפיד לא להחשף להורים וסבתא וסבא וקשישים, אינו שומר על כללי הזהירות, הוא מציב עצמו בסיכון לנזקים חמורים.

נזקים תופעות, מחלות ופגיעה ארוכת טווח של חולי קורונה

חשוב להקפיד על כללי הזהירות ולהמנע מהידבקות והדבקה. זאת כיוון שגם אנשים, כולל ילדים ובני נוער, שלא חלו בקורונה באופן שסבלו מתסמינים כלשהן או חלו וסבלו מתסמינים קלים עלולים לסבול מנזקים אלו שלהלן.

גם אוכלוסיות שאינן בסיכון או ללא מחלות רקע, נמצאות בסיכון לפתח מחלות, מצבים רפואיים, ליקוים בריאותיים ונזקים ארוכי טווח במידה וחלו בקורונה (גם ללא תסמינים) כדלקמן:

  1. נזקים למערכת העיכול. מדענים העלו כי הנגיף מוביל לפגיעה בתאי ציפוי המעי ובהתפשטותו האנזימלית מתאים אלו. המדענים הוכיחו כי אנשים שנשאו את הנגיף התאפיינו משיכפול הנגיף גם בתאי האפיתליום של מערכת העיכול.
  2. נזקים לכליות. לדוגמה חולי קורונה שסובלים במהלך המחלה וזמן רב לאחריה מהרס תאי הכליה או פגיעה בתפקודי כליה או היווצרות של אי ספיקת כליות.
  3. נזקים למערכת הנשימה ובמיוחד נזק לריאות. לדוגמה, מחקרים הוכיחו כי אנשים שחלו בקורונה, לקו בדלקת ריאות שהובילה לפגיעה תפקודית בריאה אחת או שתיים שלא חלפו לאחר שיקום וסיום המחלה. כמו כן נמצא לדוגמה כי חולים סבלו מתפקוד נשימתי לקוי.
  4. נזקים ללב שאינם חולפים לאחר תום המחלה או מתהווים רק לאחר ההחלמה. לדוגמה הוכח כי הקורונה גוררת פגיעה והצטלקות של תאי שריר הלב ופגיעה בתפקוד הלב.
  5. מחלות לב הנותרות לטווח ארוך. לדוגמה אוטם שריר הלב או דלקת קרום הלב, הפרעות בקצב הלב, אי ספיקת לב, תפקוד סיסטולי לקוי או דלקת שריר הלב ועוד.
  6. נזקים לכלי הדם. זאת באופן שהכוח לדוגמה כי הנגיף פוגע בדפנות כלי הדם באופן הגורם לתפקוד לקוי של תאי ציפוי העורקים והוורידים ועלול להוביל לכשל איברים.
  7. נזקים במערכת העצבים. כך לדוגמה הצביעו חוקרים על פגיעתו העצבית של הנגיף בנתיבים סינפטיים מהריאות ומדרכי נשימה.
  8. פגיעה במוח. הוכח כי קורונה גורמת לנזקים מוחיים, לפקקת מוחית, קרישי דם – סיבוכים טרומבוטיים. כמו כן הקורונה גורמת לסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי, דימום מוחי ושינויים נוירולוגיים מנטלים.
  9. פגיעה בשרירים. לדוגמה הוכח כי קורונה מובילה להתנוונות שרירית, נזק שרירי או התמוטטות שריר – תמט שרירי.

מקורות מחקריים להרחבה

למעוניינים בהרחבה אודות תימוכין מחקריים נוספים בנושא תסמיני ונזקי מחלת הקורונה והסיכון להשלכות קבועות לכלל האוכלוסייה, להלן קישורים למחקרים בנושאים אלה:

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/symptoms-testing/symptoms.html

https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/situation-reports

https://www.who.int/news-room/q-a-detail/q-a-coronaviruses#:~:text=symptoms

https://www.kidneyinternational-online.org/article/S0085-2538(20)30251-9/abstract

https://doi.org/10.1001/jama.2020.1585

https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/coronavirus/what-coronavirus-does-to-the-lungs

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7161488/

https://www.nature.com/articles/s41569-020-0360-5?fbclid=IwAR3TjvxiEtYQqNkpsPuEuuef94Gp2m4a89YFxubY2pw2FtOxsSpxGZ18TmI

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2009787?query=RP

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/jmv.25728

http://www.onlinejacc.org/content/early/2020/04/15/j.jacc.2020.04.031

https://doi.org/10.1101/2020.02.18.20023242

https://europepmc.org/article/med/32141280

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0049384820301201

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7170017/