ניצולי שואה בסיכון מוגבר לפתח דימנציה

הסיכוי של ניצולי שואה לפתח דמנציה גדול פי 1.21 בהשוואה לאנשים שלא חוו את השואה

מדענים ישראלים מאוניברסיטת חיפה החוקרים את הקשר בין השפעות פסיכולוגיות לבין דימנציה מצאו כי הסיכוי של ניצולי שואה לפתח דימנציה dementia  גדול פי 1.21 בהשוואה לאנשים שלא חוו את השואה. “ישנן גישות שונות וסותרות הקשורות לסוגיה של ההשפעות הפסיכולוגיות של אימת השואה על הניצולים. מצד אחד ייתכן ומי ששרד את השואה פיתח מנגנונים המאפשרים לו להיות חסין מפני מחלות נוירו-דגנרטיביות כגון דמנציה ומצד השני ייתכן וטראומת השואה דווקא תגדיל את הסיכון לפתח מחלות אלה. במחקר שלנו מצאנו כי הניצולים פגיעים יותר לפתח את מחלת הדמנציה “, אמר הפרופסור סטיבן לוין, מעורכי המחקר.

שואה: חלק מגופות אסירים ממחנה הריכוז נורדהאוזן שהומתו ע"י הגסטפו הנאצי במחנה. מקור: ויקיפדיה. ברשיון שימוש חופשי. צילום: T4c.-James-E-Myers
שואה: חלק מגופות אסירים ממחנה הריכוז נורדהאוזן שהומתו ע”י הגסטפו הנאצי במחנה. מקור: ויקיפדיה. ברשיון שימוש חופשי. צילום: T4c.-James-E-Myers

ישנו פולמוס משמעותי באשר להשפעות הפסיכולוגיות של חוויות השואה על הניצולים. במחקר הנוכחי ביקשו המדענים  ד”ר ערד קודש, פרופ’ יצחק לבב ופרופ’ לוין מאוניברסיטת חיפה לבחון את הסיכון להתפתחותה של מחלת הדמנציה המאופיינת בירידה ביכולת הקוגניטיבית ופגיעה בפעילויות היומיומיות, בקרב ניצולי השואה – נושא שלא נבחן עד היום. אוכלוסיית המחקר כללה 51,752 נבדקים שנולדו לפני שנת 1946 ללא היסטוריה של דמנציה ושנותרו בחיים בשנת 2012. אחרי קבוצה זו נערך מעקב אחר התפתחות דמנציה בין השנים 2017 – 2013.

מתוצאות המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Traumatic Stress, עולה כי מתוך 10,781 נבדקים שעברו את השואה, 1781 נבדקים המהווים 16.5% מאוכלוסייה זו, פיתחו דמנציה. ומתוך 40,792 נבדקים שלא עברו את השואה, 3803 נבדקים המהווים 9.3% מכלל אוכלוסייה זו, פיתחו אף הם דמנציה. לאחר מספר ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים אשר לקחו בחשבון בין היתר פקטורים שונים כגון מין, גיל, מוות בזמן המעקב ועוד, נמצא כי ניצולי השואה היו בסיכון גבוה פי 1.21 לפתח דמנציה לעומת אנשים שלא חוו את השואה כלומר סיכון של מעל 20% יותר מאנשים שלא חוו את השואה.

לתוצאות המחקר יש משמעות קלינית בזיהוי ארוך טווח של דמנציה בניצולי שואה והיא יכולה להיות רלוונטית גם לניצולי פשעים נגד האנושות בכלל. הדבר מחדד את הצורך במעקב הדוק אחר נסיגה קוגניטיבית באוכלוסיית סיכון שחוותה טראומה קיצונית ומתמשכת באופן כללי ובניצולי השואה בפרט. בנוסף לממצאים יש חשיבות בחקר מצבי דחק ממושכים כגורם סיכון לדמנציה”, סיכם פרופ’ לוין