נתונים מספריים לגבי נגיף הקורונה

כל המספרים לגבי נגיף הקורונה אשר מתפרסמים מידי יום מוצגים מידי יום לציבור ונבלעים בשקיקה והם מסייעים לנו לאמוד את מימדי המשבר, ההידבקות, המגמות להגנה מפני הנגיף ויציאה מהמשבר. נתונים מספריים מאפשרים לנו לעיתים לראות עובדות שמסתתרות בשטף המידע העצום שמגיע אלינו מכיוונים שונים.

קורונה במספרים. אילוסטרציה: Pixabay pasja1000 Julita
קורונה במספרים. אילוסטרציה: Pixabay pasja1000 Julita

קורונה במספרים ברחבי העולם ובישראל

עד כה נכון ל5.4.2020 להלן המספרים לגבי נגיף הקורונה

  • בישראל ישנם עד כה מעל 8,000 חולי קורונה שאובחנו.
  • הנגיף גבה את חייהם של 46 אנשים במדינת ישראל.
  • מכלל החולים בקורונה עד כה החלימו 477 חולים בישראל.
  • ברחבי העולם בכל המדינות בהן אותר נגיף הקורונה אותרו 1.2 מליון חולים.
  • מספר מקרי המוות שגרם הקורונה הוא מעל 65,000 איש.
  • עד כה החלימו מהנגיף מעל רבע מליון איש.
  • בארצות הברית אותרו עד כה מעל 300,00 חולי קורונה, מהם נפטרו מעל 8000 חולים.
  • בספרד הגיע מספר חולי הקורונה שאובחנו למספר של מעל 130,000 חולים מהם מעל 12,000 נפטרו.
  • באיטליה חלו קרוב ל130,000 איש בקורונה מהם קיפחו את חיהם מעל 15,000 איש.
  • בגרמניה חלו ואובחנו קרוב ל100,000, מהם כ-1,500 נפטרו מהנגיף.
  • בצרפת חלו עד כה כ90,000 חולים מהם מעל 7,500 מתו מהנגיף.
  • בסין מגמת ההידבקות בנגיף, על פי דיווחי השלטונות היא מספר עשרות בודד מידי יום והמגיפה נחשבת בהכלה. בסין דיווחו על מעל 80,000 חולים ו-3,329 מקרי מוות. יחד עם זאת רבים גורסים שנתונים מספריים אלה אינם משקפים את היקפי ההדבקות הנכונים בסין.

לנתונים המספריים הקשורים למאפיני נגיף הקורונה חשיבות רבה. ניתוחם והצגתם בצורה נהירה עשויה לשפוך אור על חקר הנגיף. פרופ’ רון מילוא ותלמיד המחקר ינון בר-און במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, יחד עם שותפים מארצות-הברית, הפעילו באחרונה שיטת מחקר מקורית, והצליחו להכניס את שטף המידע על נגיף הקורונה למסגרת מסודרת.

האחדה של נתונים ביולוגיים

במכון ויצמן בחנו המדענים עם עמיתיהם האמריקאים “מאות מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם. בשלב הראשון היה עליהם לרדת לעומקן של שיטות המדידה והאומדן השונות, כדי שיוכלו לתאם ולתרגם את כל הממצאים לאותה “שפה”. מדובר בעבודה מדויקת ומתוחכמת, שיש לבצע בזהירות רבה. הנסיון הרב שלהם בהאחדה ובתרגום של ממצאים ושל נתונים מספריים ביולוגיים מגוונים, נסיון שצברו במחקרים קודמים על מספר התאים בגוף האדם, על התפלגות הביומסה בכדור-הארץ ועוד.

דמיון של קורונה לסארס וMERS במספרים

אחת התוצאות המעניינות שאספו המדענים היא שיעור הדמיון בין הגנום של נגיף הקורונה לגנום של נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה: 96% מהגנום של נגיף הקורונה – זהה לגנום של נגיף קורונה התוקף עטלפים; 91% ממנו – זהה לגנום של נגיף קורונה התוקף דוב נמלים (פנגולין); 80% ממנו – זהה לנגיף המתפרץ שהכרנו לפני כשני עשורים – SARS סארס; 55% ממנו – זהה לנגיף מתפרץ שהכרנו לפני שמונה שנים – MERS ו-50% ממנו – זהה לנגיף קורונה הגורם “הצטננות”.

​מדענים מציגים גם נתונים מספריים מדויקים על אזורי ההיצמדות – והפגיעה – של הנגיף באיברי גוף שונים (סימפונות, ריאות, תאים מסוגים שונים ועוד). תוצאה חשובה המוארת בסקר ממוקדת במספר העותקים ובשאר תכונות כמותיות של “בנק מטרות” על פני הנגיף ובתוכו – מטרות שאליהן אפשר יהיה לכוון נוגדנים וחומרים תרופתיים, שיבלמו את יכולתו של הנגיף להיצמד לתאי הגוף ולחדור אליהם.

שיעור מוטציות נמוך יחסית לשפעת

המחקר פורסם לאחרונה בתהליך מואץ בכתב-העת המדעי eLife. במחקר מתייחסים המדענים גם לשיעור צבירת המוטציות של הנגיף (נתון שמייצג את הסיכוי או הסיכון שהנגיף “יעקוף” תרכיבי חיסון שיפותחו נגדו – ויחזור לתקוף בני-אדם). מתברר ששיעור צבירת המוטציות של נגיף הקורונה איטי יחסית לזה של נגיפי השפעת. פרופ’ מילוא מעריך בזהירות שייתכן שעובדה זו מעידה על כך שתרופות ותרכיבי חיסון שיפתחו מדענים, יהיו עמידים ויעילים בבלימת הנגיף לאורך זמן.


דילוג לתוכן