סגר לסירוגין: מה זה אומר והאם יש סיכוי ליישם את השיטה?

במרץ 2020 פורסם מחקר מטעם מכון וייצמן העוסק במודל מתמטי שמטרתו היא להמשיך להילחם בקורונה מצד אחד ולחזור ולהפעיל את הכלכלה מצד שני.

כיום, כל חולה קורונה מדביק למעלה משני אנשים אחרים בממוצע, לרוב, מדובר בבני משפחתו או אנשים אחרים שבאים איתו במגע רציף. כדי לעצור את המחלה היעד הוא להפוך את מספר הנדבקים למספר שמבחינה סטטיסטית יהיה קטן מ-1, כך שמספר הנדבקים יימצא בירידה הדרגתית, מה שיוביל לסיום המגפה.

סגר, עסקים סגורים, קורונה
סגר. אילוסטרציה: Tim Mossholder from Pexels

מודל סגר לסירוגין

נכון לזמן כתיבת שורות אלה, בישראל יש סגר כבר מספר שבועות שגורם לקשיים כלכליים ניכרים. למעלה ממיליון ישראלים נמצאים בחל”ת או שפוטרו, ועסקים רבים נקלעו לקשיים ולא ברור אם יצליחו לעמוד על הרגליים לאחר שהסגר יסתיים. מעל כל זאת מרחפת עננה של אי-ודאות, מאחר שלא ידוע מתי המצב יסתיים, לבעלי ומנהלי עסקים קשה לתכנן לטווח הקצר והארוך כיצד להתנהל. לנוכח זאת היום פרסמה הממשלה רשימת הקלות לעסקים ולאזרחים.

ממצאי מחקר של מדענים מהאימפיריאל קולג’ בלונדון, בהובלת הפרופסור ניל פרגוסון הציעו מודל חיזוי של התפתחות המגיפה והעלה דיון בנושא סגר לסירוגין. על פי המודל של סגר לסירוגין, הממשלה תנקוט במדיניות מחמירה והגבלות של הסגר במהלך מספר ימים ON ו-OFF . כלומר תקופה בה יש סגר ותקופה בה המגבלות מוסרות ושוב תקופת סגר וחוזר חלילה.

סגר חלקי: ארבע ימי פנאי ועשרה ימי בידוד

המודל שמכון ויצמן בשיתוף עם חוקרים נוספים בראשותו של פרופ’ אורי אלון, מציע סגר חלקי או סגר “נושם”. לפי המודל האזרחים ימשיכו לעבוד ולעסוק בפעולות פנאי במשך ארבעה ימים רצופים, תוך שהם שומרים על כללי היגיינה מחמירים, ובמשך עשרת הימים הבאים יישארו בבית לפי כללי הבידוד הנהוגים היום. המודל מתבסס על העובדה שרוב האנשים שהם נשאי נגיף הקורונה מידבקים במשך תקופה ספציפית – 3 – 7 ימים לאחר ההדבקה הראשונית. במצב זה, גם מי שיידבק במהלך ארבעת הימים ה”חופשיים”, יהיה בביתו בזמן שהוא הופך למידבק. למרות שהנשא עלול להדביק את בני משפחתו ואף הם יהפכו מידבקים בתורם, לאורך כל התקופה הם ישהו בבידוד. לכן, למרות שהמודל לא מונע מקרי הדבקה, הוא מצמצם את מספר מקרי ההדבקה ותפוצתם.

מטרת המודל היא להשיב לעסקים ולעובדים את היכולת לחזור באופן חלקי לעבודה, מתוך התפיסה שהיקף עבודה של 40% (ארבעה ימי עבודה מתוך עשרה אפשריים) עדיף על עצירה מוחלטת של העסקים.

חשוב להדגיש שלפי מודל זה יש צורך גדול בבדיקות רבות לאורך כל התקופה, כדי לזהות מקומות שבהם הסגר החלקי עובד ויש שיפור בתוצאות, ולהחזיר לסגר מלא איזורים שבהם נראה שאין שיפור או שהמצב מדרדר.

האם ישראל תצעד בנתיב הסגר החלקי?

בחודשיים האחרונים ישראל הייתה במצב של סגר מוחלט במהלכו עסקים רבים הפסיקו כל פעילות. מדיניות ממשלת ישראל עד כה הייתה שיש לדאוג לצורך הבריאותי על חשבון הפן הכלכלי. היום פורסמו הנחיות לגבי חזרה לעסקים באמצעות רגולציה עצמית וקבלת “התו הסגול” למקומות עבודה לצד הקלות מגוונות לתושבי ישראל שמובילות לשחרור הסגר באופן הדרגתי. כך ייתכן שכבר במהלך מאי 2020 נראה הקלות נוספות וגידול במספר העסקים הישראליים שחוזרים לפעילות מלאה.

כרגע נראה שהמודל של סגר חלקי של ימים ספורים של פעילות ואז ימים שנמצאים בבידוד לא ייושם בישראל. ייתכן שדווקא מדינות אחרות יעשו בו שימוש, בעיקר במדינות קטנות שלא יכולות לעמוד בהשלכות הכלכליות של סגר קבוע למשך מספר חודשים או שהמודל מתאים למאפיניהן והיקפי ההדבקה בהן.