סיכוי מוגבר שעובדי רווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו

הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר

*מחקר חדש מצא כי כאשר המקרים זהים לחלוטין, עובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו פי שניים וחצי יותר מאשר ילד ממשפחה ענייה; ובאותו אופן: ימליצו פי שניים יותר להוציא ילד מזרחי לעומת ילד לא מזרחי* 

ילדים. מקור: ויקיפדיה. ברשיון cc3-sa-by. מאת : Durzan cirano
ילדים. מקור: ויקיפדיה. ברשיון cc3-sa-by. מאת : Durzan cirano

מוצא מזרחי, כמו גם מצב של עוני, גורמים לעובדים סוציאליים להמליץ יותר על הוצאת ילדים בסיכון מביתם, בהשוואה לילדים שאינם ממשפחות מזרחיות או ממשפחות עניות בתנאי סיכון זהים, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. “המצב הכלכלי ומוצא ההורה אינם כשלעצמם אמורים להשפיע על שיקול הדעת של העובד הסוציאלי, אך נמצא שהם כן, באופן משמעותי ומובהק”, אמר פרופ’ גיא אנוש מבית הספר לעבודה סוציאלית באונ’ חיפה שערך את המחקר.

בישראל חיים 330,000 ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה כגון התעללות או אלימות, הזנחה ועוד הנובעים מפגם במסוגלות של ההורה האחראי למלא את חובותיו כלפי הילד (החל מהתמכרות לסמים דרך משבר גירושין או אבטלה וכלה במחלה). במקרים בהם הסיכון הוא חמור במיוחד, מחליטה מערכת הרווחה על הוצאת הילד מהבית, כשמדי שנה מוצאים בישראל 11,000 ילדים ומועברים למשפחות אומנה, פנימיות ומסגרות אחרות. ההחלטה על הוצאת ילד אמורה להיות קשורה ברמת הסיכון בלבד.

במחקר הנוכחי ביקש פרופ’ אנוש לבדוק האם זהו אכן המצב. לשם כך הוא לקח שורה של מקרים אמתיים של ילדים בסיכון שהגיעו לרשויות הרווחה, לדיון האם להוציא אותם מביתם. בעזרת שישה אנשי מקצוע הם הגיעו ל-12 מקרים שבהם הייתה הסכמה מלאה לגבי רמת הסיכון: ארבעה מקרים של סיכון גבוה, ארבעה מקרים של סיכון עמום (בינוני) וארבעה מקרים של סיכון נמוך. כל מקרה שויך בארבעה אופנים שונים: למשפחה אשכנזית מבוססת; למשפחה מזרחית מבוססת; למשפחה אשכנזית ענייה ולמשפחה מזרחית ענייה (באמצעות סיפורי רקע ושמות משפחה מובחנים). המקרים חולקו ל-105 עובדים סוציאליים כך שכל עובד קיבל בסופו של דבר שמונה מקרים.

מהממצאים עולה כי העובדים הסוציאליים המליצו על הוצאה מהבית רק ב 56% מהמקרים שנתפסו כסיכון גבוה לילד, הם אף המליצו על הוצאת הילד מביתו גם ב12% מהמקרים של סיכון עמום וכצפוי כלל לא במקרים של סיכון נמוך.

אולם התברר כי למוצא ולמעמד הסוציו-אקונומי השפעה רבה על החלטות העובדים הסוציאליים: במקרים של סיכון גבוה, ההמלצה להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך – תוך בקרה על משתנים מתערבים – הייתה גדולה פי שש, בהשוואה למקרים הזהים שבהם המשפחה הייתה ממעמד בינוני או גבוה. במקרים אלה לא נמצאה השפעה למוצא.

במקרים של סיכון עמום גם המוצא השפיע וגם המעמד: העובדים הסוציאליים המליצו להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך פי 2.5 יותר בהשוואה לילד ממשפחה ממעמד מבוסס. בדומה, הם המליצו להוציא ילד ממשפחה מזרחית פי שניים יותר מאשר ממשפחה לא מזרחית.

“עובדים סוציאליים תופסים עוני כגורם סיכון, אך אם לכך עוד אפשר למצוא הסבר לוגי אם כי לא נכון, הדבר חמור במקרים של הטיה על רקע של מוצא אתני, אשר לכך אין שום צידוק. יש לתת דגש בהכשרה המקצועית שלהם על רגישות למיעוטים כלכליים ואתניים והבנה כי הם מגיעים עם חוות דעת מוטה כלפי מגזרים אלו” כך סיכם ד”ר אנוש.