ראשי » דיאטה והרזיה, חדשות חמות, כתבות-מרכזיות-ראשי, מחלות לב, רפואה משלימה, תוספי מזון, תזונה » סינדרום מטבולי – סיבות, השלכות וטיפול

סינדרום מטבולי – סיבות, השלכות וטיפול

סינדרום מטבולי – סיבות, השלכות וטיפול

סינדרום מטבולי הוא מצב גופני בו יש בגוף גורמים המעלים במידה רבה את הסיכון, הן למחלות לב והן לסוכרת. לסובלים מסינדרום מטבולי יש לפחות 3 גורמים מתוך אלו: עודף משקל, יתר לחץ-דם, שומנים גבוהים בדם, רמת סוכר גבולית טרום סוכרתית ועמידות לאינסולין. עמידות לאינסולין היא מצב בו יש בדם כמות רבה של אינסולין, אבל זה איננו מצליח להכניס את הגלוקוז שבדם לתאים. סינדרום מטבולי הוא תוצר של הדיאטה המערבית הכוללת דגנים מלוטשים, מזונות מטוגנים ובשר אדום. מחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה מצא שבקרב אלו שתפריטם כזה, 18% יותר סובלים מסינדרום מטבולי. אבל, לא רק הם. באותו מחקר נמצא בקרב אלו ששותים משקאות דיאט תוססים, 34% יותר סובלים מסינדרום מטבולי (1). במחקר זה שותפו 9,514 בני אדם בגילאי 40-64. 60% מן המשתתפים במחקר זה נמצאו סובלים מסינדרום מטבולי, חלקם עם כניסתם למחקר ואצל האחרים מצב זה התפתח במהלך 9 שנות מעקב רפואי שנערך במסגרת המחקר.

אבל כיום, סינדרום מטבולי הוא לא רק מחלה של מבוגרים. מחקר חדש שנערך בארה”ב מצא ש-9% מבני גילאי העשרה סובלים מסינדרום מטבולי – אחד מתוך כל 4 בני גילאי העשרה בארה”ב סובל מעודף משקל (2). אי אפשר להניח שבארץ המצב שונה במידה מהותית.
במרכז לחקר הסוכרת ג’וסלין ביוסטון מצאו שבמיוחד עמידות לאינסולין בכבד היא סיבת מפתח לסינדרום מטבולי הגורם למחלות לב (3). במחקר עם בעלי חיים נמצא שאצל אלו שקולטני אינסולין בתאי הכבד שלהם נפגעו התפתחה הסתיידות עורקים חמורה במידה חריגה. במצב של עמידות לאינסולין יש ירידה בכמות של קולטני האינסולין בתאים. יש גם מחסור בכרום. תפקידו העיקרי של הכרום הוא להוות מעין מפתח המאפשר לקולטנים להעביר אל פנים התא סוכר וגם חומצות אמיניות. כאשר יש בדם כמות סוכר גבוהה שאיננה נכנסת אל התאים, היא מגיעה אל הכבד ושם הוא הופך את הגלוקוז לשומן. כך יש עלייה במשקל וגם עלייה בטריגליצרידים בדם, שהיא גורם סיכון למחלות לב ויותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

קו ההגנה הראשון לשם שיפור המצב הוא שינוי אורח החיים זה כולל צמצום צריכת השומנים הרוויים ושומני טרנס או שמנים מחוממים, פעילות גופנית ואימוץ תפריט של מזון בריא. חשוב לשלב בתפריט דגנים מלאים, שמן זית, ירקות ופירות ושמנים מכילי חומצות שומן אומגה-3 ואומגה-6. זו האחרונה במידה, ללא הפרזה.
השמנה היא אחת הסיבות המרכזיות לסינדרום מטבולי. טיפול טבעי נאות הוא אימוץ התפריט הים-תיכוני הטיפוסי: צריכה נמוכה, אם בכלל, של פחמימות מזוקקות, צריכת שמן זית ואחוז ניכר של חלבון מעולם הצומח. תפריט כזה עוזר גם נגד מצבים דלקתיים בגוף שאף הם מעלים את הסיכון למחלות לב וכלי-דם. באיטליה נערך מחקר בו שותפו 169 בני אדם. חלקם אימצו את התפריט הים תיכוני האמיתי וגם עסקו בפעילות גופנית וחלקם רק קיבלו הסברים כלליים על אורח חיים נכון. אלו שאימצו את התפריט הים תיכוני הפחיתו במידה רבה את שכיחות הסינדרום המטבולי אצלם יחסית לשאר המשתתפים (4). במחקר פרמינגהם בארה”ב, נמצא שיחסית לאלו שאימצו אורח חיים בריא, אצל נשים שאכלו יותר שומן, פחות סיבים ופחות מיקרונוטריינטים, היה סיכון 2 עד 3 פעמים גבוה יותר להשמנה בבטן ולסינדרום מטבולי (5).

המזונות שנמצאו היותר עוזרים כנגד סינדרום מטבולי הם דגנים מלאים ופירות טריים. לסיבים יש תועלת מיוחדת כמו עזר בהורדת משקל, הורדת רמת הסוכר בדם, שליטה על רמות האינסולין בדם והפחתת סמנים (מרקרים) של מצבים דלקתיים בגוף (6). במחקר שנעשה באיטליה עם 1,653 מבוגרים, בקרב השלישון שצרכו את הכמות היותר גבוהה של סיבים תזונתיים וגם מגנזיום, המצוי בעלים ירוקים וזרעים, היה סיכון 3-4 פעמים יותר נמוך לסבול מסינדרום מטבולי לעומת אצל אלו שהיו בשלישון היותר נמוך של צריכת מזונות אלו (7). מחקר דומה שנעשה בארה”ב הראה אף הוא תוצאות חיוביות לאכילה רבה של סיבים וצריכת מגנזיום (8). ביטא-גלוקן המצוי בשבולת שועל נמצא כאחד הסיבים היותר מועילים ( 9-11).
גומי גואר מכיל כמות רבה של סיבים ונמצא שהוא יעיל להורדת כולסטרול, לשיפור מדד גליקמי של ארוחות ולהורדה במשקל (12). סוג השומן בתפריט חשוב אף הוא לגבי הסינדרום המטבולי. מחקר באוניברסיטת נובה סקוטיה מצא שצריכת שמני דגים מכילי EPA ו-DHA הפחיתה רמת שומנים בדם והצמדות לוחיות דם. אצל חולי סוכרת שמן כזה הפחית תסמינים הקשורים לסינדרום המטבולי (13). שמנים אומגה -3 נמצאו מורידים רמות טריגליצרידים ואינסולין בצום ואילו צריכה רבה של שמנים מהחי ושמני טרנס העלו את רמות הטריגליצרידים, אינסולין בצום ומופעים אחרים של הסינדרום המטבולי (14). מחקר שנעשה באוניברסיטת ויטוראל, סנטה פה, ארגנטינה, בדק בחולדות את ההשפעה של שמן דגים על שומני הדם, עמידות לאינסולין והשמנה (15). נמצא ששמן דגים שיפר את כל המדדים האלו, חלקית בגלל שהוא צמצם את גודלם של תאי השומן. כך, חלה אצלן ירידה במשקל.

השפעתם של מיקרונוטריינטים
למגנזיום יש תפקיד מפתח במניעה או צמצום של התסמינים של סינדרום מטבולי. מחקר מטעם המרכז האמריקאי למניעת מחלות (CDC) מצא יחס הפוך בין צריכת מגנזיום לשכיחות של סינדרום מטבולי (16). הוא דרוש גם למטבוליזם של הגלוקוז והכמות הנצרכת שלו נמצאת ביחס הפוך לסיכון ליתר לחץ-דם וסוכרת (17). מחקר אחר שנערך על 4,630 צעירים, עם מעקב של 15 שנים, מצא בקבוצה זו 608 בני אדם אצלם התפתח סינדרום מטבולי. ככל שצריכת המגנזיום של משתתפים הייתה גבוהה יותר, כך ירד הסיכון להתפתחות סינדרום מטבולי. מגנזיום הוא קו-פקטור של מספר אנזימים שפועלים במטבוליזם של הגלוקוז וביחד עם הסידן, הוא משפיע גם על הפרשת אינסולין מתאימה. שני מחקרים שבדקו נושא זה מצאו שמגנזיום יכול לשפר מצב של עמידות לאינסולין. הכמויות היותר גדולות של מגנזיום נמצאות בזרעי תבלין ובעלים ירוקים. מגנזיום עומד במרכז של מולקולות הכלורופיל המצוי בצמחים ירוקים. בירקות אורגניים יש הרבה יותר מגנזיום מאשר באותם ירקות שגודלו עם זיבול כימי (18).

הן כרום פיקולינט והן כרום פוליניקוטינאט נמצאו עוזרים במידה רבה נגד הסימפטומים של סינדרום מטבולי. שניהם מפחיתים את הכמות של ציטוקינים מעוררי דלקות, כאשר כרום פוליניקוטינאט גם מפחית את רמת השומנים בדם וסטרס חימצוני (19). במחקר עם חולדות סוכרתיות, כרום פיקולינט הוריד רמות של גלוקוז, אינסולין וכולסטרול אצלן (20). מתן של כרום פיקולינט שיפר גם את מצבם של חולי סוכרת שקיבלו את התרופה סולפונילאוריאה (21). התרופה כשהיא לעצמה גרמה להשמנה אצל החולים, ביחד עם הכרום העלייה במשקל הייתה הרבה יותר מתונה.

2 מחקרים בדקו את ההשפעה של מתן כרום ביחד עם ביוטין על חולי סוכרת 2. בניסוי הראשון השתתפו 348 חולי סוכרת שבחלוקה באקראי קיבלו צירוף של 600 מק”ג כרום ו-2 מ”ג ביוטין, או פלסבו, למשך 90 יום (22). אצל אלו שקיבלו את התוספים, רמת הגלוקוז, כולסטרול ואינדקס החולי ירדו. בניסוי השני, עם 447 חולי סוכרת מחולקים ל- 2 קבוצות, הם קיבלו את הצרוף או פלסבו במשך 90 יום, ביחד עם התרופות. התוספים שיפרו את הבקרה של הסוכר בדמן, בייחוד אצל אלו שסבלו מתנודות חריפות ברמת הסוכר בדם (23).

ויטמין E חשוב אף הוא לשם טיפול בסינדרום המטבולי. מחקר אפידמיולוגי שנעשה בקוריאה מצא שרמה נמוכה של ויטמין E נמצאה קשורה עם סינדרום מטבולי. מחקר נוסף, בו נערך מעקב על 4,200 גברים שהיו במעקב 23 שנים, לימד שצריכת ויטמין E מפחיתה במידה רבה את התחלואה בסוכרת מטיפוס 2 (24).

טוקוטריאנולים מהווים חלק מויטמין E קומפלקס. הם מצויים בעיקר בשמן אורז ובסובי אורז ונמצא שהם מצמצמים את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. סובי אורז הפחיתו אצל חולי סוכרת הן את רמות הסוכר בדם והן רמות של המוגלובין מסוכרר (18). בניסוי שנמשך חודשיים, טוקוטריאנולים שניתנו לחולי סוכרת הפחיתו אצלם ב-23% את רמת הטריגליצרידים בדם וב-30% את רמת הכולסטרול. מתן של 75 מ”ג טוקוטריאנולים ביום הפחית במידה ניכרת את רמת כולסטרול LDL והעלה את רמת כולסטרול HDL.

חומצה אלפא ליפואית (ALA) אף היא חשובה ביותר למניעה וריפוי של סינדרום מטבולי. יש לה תפקיד מרכזי בפירוק הגלוקוז בתאים ושחרור אנרגיה. היא יכולה לעזור גם להורדת משקל, לפתרון בעיית עמידות בפני אינסולין ולהפחתת רמות החורגות מהנורמה של כולסטרול וטריגליצרידים. בזכות כל זה, היא עוזרת להתמודד עם סינדרום מטבולי (25). לחומצה אלפא ליפואית יש את היכולות האלו מאחר שהיא מגבירה שחרור אנרגיה משומנים ומונעת הצטברות טריגליצרידים בשרירים בגוף, מצב שגורם עמידות לאינסולין (26). בנוסף, היא משפיעה במישרין על תאי ביטא בלבלב, היא מצמצמת הפרשת אינסולין מופרזת שהיא אחת מסימני הסינדרום המטבולי. היא פועלת בתוך המיטוכונדריות (תנורי האנרגיה) בתאים, ובכך מונעת השמנה (27). במחקר שנעשה בארה”ב נמצא שמתן 300 מ”ג חומצה אלפא ליפואית ביום גרם לירידה משמעותית בפעילות דלקתית של ציטוקינים בגוף ובשיפור פעולת התאים שבציפוי הפנימי של העורקים, תאי האנדותל (28).

חומצה אלפא ליפואית פועלת בדרך סינרגיסטית עם אצטיל-L- קרניטין. לצירוף של שניהם יש השפעה עוד יותר גבוהה על פעולת המיטוכונדריות בתאים (29). צירוף זה עוזר במידה רבה גם לשרירי הלב (30). הוא מגביר גם את תהליך החמצון בתאי רקמת השומן ובכך עוזר להורדה במשקל (31).

החומצה האמינית -Lקרניטין מוכרת כבעלת תפקיד חיוני בחילוף החומרים של השומנים בגוף – היא פועלת להכנסת מולקולות של שומן אל המיטוכונדריות. L-קרניטין חשובה ביותר להספקה של אנרגיה ללב, מאחר והלב פועל בעיקר עם אנרגיה ממקור של שומנים. חומצה אמינית זו מסוגלת להביא לתיקון תפקודים בגוף ברמה מולקולרית (32). L-קרניטין מגבירה גם את הייצור של חנקן חמצני בגוף ובכך מספקת הגנה אנטיאוקסידנטית (33,34). היא מספקת הגנה גם בפני פגיעה בכליות ששכיחה אצל חולי סינדרום מטבולי (35).

חומצת שומן לינולנית מוצמדת ידועה אף היא כעוזרת לשמירת המשקל אבל יש לה פעילויות נוספות שעוזרות למניעה וריפוי של סינדרום מטבולי והורדת משקל (36). במחקר בו נתנו אותה לקבוצה של 40 אנשים, אם כי לא
הייתה ירידה בשומני הדם, נמצא שהיה שיפור בפעולת תאי האנדותל (37). במחקר עם חולדות נמצא שמתן חומצת שומן זו שינה התבטאות של מספר גנים שקשורים למטבוליזם של השומן ולרגישות לאינסולין – הוא שיפר מצב של עמידות לאינסולין (38).

צמחי מרפא.
בכל רחבי תבל השתמשו ומשתמשים בצמחי מאכל ומרפא שיש בהם יכולת לטפל בסינדרום המטבולי. אחד מצמחי מזון אלו הוא הסויה. סויה הינה מקור מעולה לחלבון ויש בה פיטונוטריינטים רבים. צריכה רבה של סויה ומוצריה מפחיתה סיכון לסוכרת. בניסוי שנערך בסין נמצאה ירידה של 50% בסיכון ללקות בסוכרת מסוג 2 בקרב אלו שהיו בחמישון העליון של צריכת סויה לעומת אצל אלו שהיו בחמישון היותר נמוך (39). שימוש רב בסויה נמצא מצמצם גם את הסיכון למחלות לב (40). לחץ הדם ירד גם הוא עם תפריט כזה (41). וכמותו – השמנה באזור הבטן ותמותה ממחלות לב וסוכרת (42). מתן סויה כספק חלבון, במקום בשר, הפחית מצבי דלקת בגוף, שיפר את מצב העורקים והוריד רמת שומנים בדם.

מחקר נוסף השווה בין התוצאות של מתן תפריט אגודה הלב האמריקאית, שלב ראשון, לבין מתן תפריט עם מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך ו-30 ג’ ליום חלבון סויה. הצירוף הזה הפחית במידה הרבה יותר משמעותית רמות של כולסטרול כללי, כולסטרול LDL וטריגליצרידים.
תה ירוק זוכה לשימוש רב ביפן וסין. יש לו תכונות אנטיאוקסידנטיות ואנטי דלקתיות, הוא מגן מפני הסתיידות עורקים ויתר לחץ דם (43). הוא מצמצם את הסיכון למחלות לב וכלי-דם (44) ומצמצם גם ייצור של ציטוקינים מעוררי דלקות (45).
הפטרייה הרפואית מאיטקה נמצאה בעלת תכונות נוגדות סוכרת, יתר לחץ-דם, נגד עליית רמת השומנים בדם ובעלת יכולת נוגדת חימצון. ביחד עם כרום פוליניקוטינאט וגרסיניה קמבוג’יה. הצירוף הוריד רמות גבוהות של לחץ-דם, סוכר בדם וטריגליצרידים ושיפר את פעולת הכבד והכליות (46).
בהודו מרבים להשתמש בצמח גימנמה סילבסטר כנגד סוכרת (47). צריכה של תכשיר שלה מיתנה דרישה מופרזת למזון, גרמה לירידה במשקל, חל איתה שיפור ברמת שומני הדם וגם אם הפסיקו את צריכת צמח זה, לא הייתה עלייה חוזרת במשקל (48). גימנמה בצירוף עם כרום הועילה אפילו יותר.
הן תה מעלי זית, הן פיקנוגנול והן קיטניות עזרו למיתון כל התופעות של סינדרום מטבולי.
נושאים אלו נסקרו בעיתוננו במאמרים אחרים.

מקורות

1. Lutsey PL, Steffen LM, Stevens J. “Dietary Intake and the Development of the Metabolic Syndrome. The Atherosclerosis Risk in Communities Study.” Circulation. 2008 Jan 22 [Epub ahead of print].
2. Cook S et al. “Metabolic syndrome rates in United States adolescents, from the National Health and Nutrition Examination Survey, 1999-2002.” J Pediatr. 2008 Feb;152(2):165-70. Epub 2007 Oct 22.
3. Biddinger SB et al. “Hepatic insulin resistance is sufficient to produce dyslipidemia and susceptibility to atherosclerosis.” Cell Metab. 2008 Feb;7(2):125-34.
4. Bo S et al. “Effectiveness of a lifestyle intervention on metabolic syndrome. A randomized controlled trial.” J Gen Intern Med. 2007 Dec;22(12):1695-703. Epub 2007 Oct 6.
5. Millen BE et al. “Nutritional risk and the metabolic syndrome in women: opportunities for preventive intervention from the Framingham Nutrition Study.” Am J Clin Nutr. 2006 Aug;84(2):434-41.
6. Galisteo M, Duarte J, Zarzuelo A. “Effects of dietary fibers on disturbances clustered in the metabolic syndrome.” J Nutr Biochem. 2008 Feb;19(2):71-84. Epub 2007 Jul 6.
7. Bo S et al. “Dietary magnesium and fiber intakes and inflammatory and metabolic indicators in middle-aged subjects from a population-based cohort.” Am J Clin Nutr. 2006 Nov;84(5):1062-9.
8. Katcher HI et al. “The effects of a whole grain enriched hypocaloric diet on cardiovascular disease risk factors in men and women with metabolic syndrome.” Am J Clin Nutr. 2008 Jan;87(1):79-90.
9. Panahi S et al. “Beta-glucan from two sources of oat concentrate affect postprandial glycemia in relation to the level of viscosity.” J Am Coll Nutr. 2007 Dec;26(6):639-44.
10. Greenway F et al. “Fourteen Weeks of Treatment with Viscofiber® Increased Fasting Levels of Glucagon-Like Peptide-1 and Peptide-YY.” J Med Food. 2007 Dec;10(4):720-4.
11. Queenan KM et al. “Concentrated oat beta-glucan, a fermentable fiber, lowers serum cholesterol in hypercholesterolemic adults in a randomized controlled trial.” Nutr J. 2007 Mar 26;6:6.
12. Butt MS et al. “Guar gum: a miracle therapy for hypercholesterolemia, hyperglycemia and obesity.” Crit Rev Food Sci Nutr. 2007;47(4):389-96.
13. Barre DE. “The role of consumption of alpha-linolenic, eicosapentaenoic and docosahexaenoic acids in human metabolic syndrome and type 2 diabetes–a mini-review.” J Oleo Sci. 2007;56(7):319-25.
14. Ebbesson SO et al. “Fatty Acid Consumption and Metabolic Syndrome Components: The GOCADAN Study.” J Cardiometab Syndr. 2007 Fall;2(4):244-249.
15. Lombardo YB, Hein G, Chicco A. “Metabolic syndrome: effects of n-3 PUFAs on a model of dyslipidemia, insulin resistance and adiposity.” Lipids. 2007 May;42(5):427-37. Epub 2007 Mar 17.
16. Ford ES et al. “Intake of dietary magnesium and the prevalence of the metabolic syndrome among U.S. adults.” Obesity (Silver Spring). 2007 May;15(5):1139-46..
17. He K et al. “Magnesium intake and the metabolic syndrome: epidemiologic evidence to date.” J Cardiometab Syndr. 2006 Fall;1(5):351-5.
18. He K et al. “Magnesium intake and incidence of metabolic syndrome among young adults.” Circulation. 2006 Apr 4;113(13):1675-82. Epub 2006 Mar 27.
19. Jain SK, Rains JL, Croad JL. “Effect of chromium niacinate and chromium picolinate supplementation on lipid peroxidation, TNF-alpha, IL-6, CRP, glycated hemoglobin, triglycerides, and cholesterol levels in blood of streptozotocin-treated diabetic rats.” Free Radic Biol Med. 2007 Oct 15;43(8):1124-31. Epub 2007 May 18.
20. Cefalu WT et al. “Oral chromium picolinate improves carbohydrate and lipid metabolism and
enhances skeletal muscle Glut-4 translocation in obese, hyperinsulinemic (JCR-LA corpulent) rats.” J Nutr. 2002 Jun;132(6):1107-14.
21. Martin J et al. “Chromium picolinate supplementation attenuates body weight gain and increases insulin sensitivity in subjects with type 2 diabetes.” Diabetes Care. 2006 Aug;29(8):1826-32.
22. Albarracin C et al. “Combination of chromium and biotin improves coronary risk factors in hypercholesterolemic type 2 diabetes mellitus: a placebo-controlled, double-blind randomized clinical trial.” J Cardiometab Syndr. 2007 Spring;2(2):91-7.
23. Albarracin CA et al. “Chromium picolinate and biotin combination improves glucose metabolism in treated, uncontrolled overweight to obese patients with type 2 diabetes.” Diabetes Metab Res Rev. 2008 Jan;24(1):41-51
24. Montonen J et al. “Dietary antioxidant intake and risk of type 2 diabetes.” Diabetes Care. 2004 Feb;27(2):362-6
25. Pershadsingh HA. “Alpha-lipoic acid: physiologic mechanisms and indications for the treatment of metabolic syndrome.” Expert Opin Investig Drugs. 2007 Mar;16(3):291-302.
26. Koh EH, et al. Intracellular fatty acid metabolism in skeletal muscle and insulin resistance.Curr Diabetes Res 2005 Aug;1(3):331-6.
27. Sola S et al. “Irbesartan and lipoic acid improve endothelial function and reduce markers of inflammation in the metabolic syndrome: results of the Irbesartan and Lipoic Acid in Endothelial Dysfunction (ISLAND) study.” Circulation. 2005 Jan 25;111(3):343-8. Epub 2005 Jan 17.
28. Kamenova P. “Improvement of insulin sensitivity in patients with type 2 diabetes mellitus after oral administration of alpha-lipoic acid.” Hormones (Athens). 2006 Oct-Dec;5(4):251-8.
29. Liu J. “The Effects and Mechanisms of Mitochondrial Nutrient alpha-Lipoic Acid on Improving Age-Associated Mitochondrial and Cognitive Dysfunction: An Overview.” Neurochem Res. 2008 Jan;33(1):194-203. Epub 2007 Jun 29.
30. Hagen TM et al. “Mitochondrial decay in the aging rat heart: evidence for improvement by dietary supplementation with acetyl-L-carnitine and/or lipoic acid.” Ann N Y Acad Sci. 2002 Apr;959:491-507.
31. Shen W et al. “R-alpha-Lipoic acid and acetyl-L: -carnitine complementarily promote mitochondrial biogenesis in murine 3T3-L1 adipocytes.” Diabetologia. 2008 Jan;51(1):165-74. Epub 2007 Nov 17.
32. Cave MC et al. “Obesity, inflammation, and the potential application of pharmaconutrition.” Nutr Clin Pract. 2008 Feb;23(1):16-34.
33. Rajasekar P, Palanisamy N, Anuradha CV. “Increase in nitric oxide and reductions in blood pressure, protein kinase C beta II and oxidative stress by L-carnitine: a study in the fructose-fed hypertensive rat.” Clin Exp Hypertens. 2007 Nov;29(8):517-30.
34. Watras AC et al. “The role of conjugated linoleic acid in reduce body fat and preventing holiday weight gain.” Int J Obes. DOI: 10.1038/sj.ijo.0803437
35. Proctor SD et al. “Synergistic effects of conjugated linoleic acid and chromium picolinate improve vascular function and renal pathophysiology in the insulin-resistant JCR:LA-cp rat.” Diabetes Obes Metab. 2007 Jan;9(1):87-95.
36. Inoue N et al. “Dietary conjugated linoleic acid lowered tumor necrosis factor-alpha content and altered expression of genes related to lipid metabolism and insulin sensitivity in the skeletal muscle of Zucker rats.” J Agric Food Chem. 2006 Oct 4;54(20):7935-9.
37. Abdullah MM et al. “The effects of simultaneous administration of dietary conjugated linoleic acid and telmisartan on cardiovascular risks in rats.” Lipids. 2007 Sep;42(9):855-64. Epub 2007 Aug
38. Villegas R et al. “Legume and soy food intake and the incidence of type 2 diabetes in the Shanghai Women’s Health Study.” Am J Clin Nutr. 2008 Jan;87(1):162-7. 2. Zhang X et al. “Soy food consumption is associated with lower risk of coronary heart disease in Chinese women.” J Nutr. 2003 Sep;133(9):2874-8.
39. Yang G et al. “Longitudinal study of soy food intake and blood pressure among middle-aged and elderly Chinese women.” Am J Clin Nutr. 2005 May;81(5):1012-7.
40. Zhang X et al. “Abdominal adiposity and mortality in Chinese women.” Arch Intern Med. 2007 May 14;167(9):886-92.
41 Azadbakht L et al. “Soy consumption, markers of inflammation, and endothelial function: a cross-over study in postmenopausal women with the metabolic syndrome.” Diabetes Care. 2007 Apr;30(4):967-73.
42. Azadbakht L et al. “Soy inclusion in the diet improves features of the metabolic syndrome: a randomized crossover study in postmenopausal women.” Am J Clin Nutr. 2007 Mar;85(3):735-41.
43. Cheng TO. “All teas are not created equal: the Chinese green tea and cardiovascular health.” Int J
Cardiol. 2006 Apr 14;108(3):301-8. Epub 2005 Jun 22.
44. Shenouda SM, Vita JA. “Effects of flavonoid-containing beverages and EGCG on endothelial function.” J Am Coll Nutr. 2007 Aug;26(4):366S-372S.
45. Tipoe GL et al. “Green tea polyphenols as an anti-oxidant and anti-inflammatory agent for cardiovascular protection.” Cardiovasc Hematol Disord Drug Targets. 2007 Jun;7(2):135-44.
46. Kim MS et al. “Anti-adipogenic effects of Garcinia extract on the lipid droplet accumulation and
the expression of transcription factor.” Biofactors. 2004;22(1-4):193-6.
47. Kimura I. “Medical benefits of using natural compounds and their derivatives having multiple pharmacological actions.” Yakugaku Zasshi. 2006 Mar;126(3):133-43.
48. Luo H et al. “Decreased bodyweight without rebound and regulated lipoprotein metabolism by gymnemate in genetic multifactor syndrome animal.” Mol Cell Biochem. 2007 May;299(1-2):93-8

 

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466