סקסטינג והתנהגויות מיניות

חוקרים: צעירות שעוסקות בסקסטינג- הודעות טקסט עם גוון מיני, בסבירות גבוה להתנהגות מינית מתירנית

ממצאי מחקר חדש מצביעים על כך שהתנהגות של סקסטינג Texting Sex related Messages  – כתיבה של הודעות טקסט בטלפון הסלולרי או באמצעים אחרים כמו הודעות בצ’אטים או מסרים מיידיים מנבאות סבירות של ילדות להשתתף בפעילויות מיניות בגילאים מוקדמים מאחרות.

טלפונים סלולריים- ניידים. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: Sakartvelo
טלפונים סלולריים- ניידים. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: Sakartvelo

במחקרם ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של התנהגויות סקסטינג sexting (Texting + Sex) להתנהגויות מיניות כמו דייטים, קיום יחסי מין, התנהגויות מיניות מסוכנות. הממצאים התבססו על מחקר שנמשך 2-3 שנים בקרב 948 תלמידי תיכון (55.9% בנות. 26.6% ממוצא אפרו-אמריקאי, 30.3% ממוצא לבן, 31.7% ממוצא סיפני, 3.4% ממוצא אסייתי. 8% מעורב או אחר) . התלמידים דיווחו על התנהגויותיהם הרלוונטיות בהקשר של הודעות נושאות אופי מיני, כולל משלוח תמונות עירום חלקי או מלא, והתנהגויות מיניות שלהם.

מן הממצאים העלו החוקרים כי צעירים שעסקו בהודעות נושאות גוון מיני היו בסבירות רבה יותר להתחיל לצאת עם צעירים אחרים ולהתחיל לקיים יחסי מין במהירות רבה יותר בהשוואה לאלה שלא עסקו בהודעות מעין אלה.

בקרב צעירות (ממצא שלא עלה בקרב בנים צעירים) בפרט גילו החוקרים כי עיסוק בהודעות אלה הוביל להתנהגויות מיניות חריגות כמו מפגשים עם פרטנרים בגיל צעיר יותר, קיום יחסי מין המשולבים בצריכת אלכוהול, שימוש בסמים וקיום יחסי מין עם פרטנרים רבים.

מן הממצאים העלו עוד החוקרים כי  28% מהצעירים והצעירות במדגם דיווחו על כך שהם עצמם שלחו לאחרים הודעות סקסטינג בהן הופעה תמונת עירום שלהם ואילו 31% דיווחו על כך שביקשו מאחרים לקבל הודעה כזו הנושאת אופי מיני. עוד מצאו החוקרים כי 57% מהמשתתפים דיווחו כי התבקשו לשלוח הודעה הנושאת אופי מיני, רובם דיווחו על חוסר נוחות שחשו בעקבות הבקשה.

החוקרים מסכמים כי התנהגות סקסטינג הינה נפוצה באופן נרחב יחסית, כי התנהגות זו מנבאת התנהגויות מיניות בפועל ולפיכך סבורים החוקרים כי על הגורמים המטפלים החינוכיים וההורים לתת מענה לתופעה באמצעות הגברת המודעות להשלכות התנהלות סקסטינג זו.

הממצאים ראו אור בכתב העת לרפואת ילדים ומתבגרים Archive of Pediatrics and Adolescent Medicine. המחקר נערך על ידי חוקרים מענף הרפואה של אוניברסיטת טקסס, בית הספר לרפואת הציבור באוניברסיטת טקסס, ומומחים לטיפול בילדים מסיאלם, אורגון, ארצות הברית.

 


דילוג לתוכן