סקרנות או תגמולים

ההבניה חינוכית נהוגה מניחה שילדים מעדיפים לקבל פרסים, חיזוקים חיוביים ותגמולים על התנהגות חקרנית, סקרנות ותעוזה לחוויה חדשה. יחד עם זאת יצורים חיים הם בעלי צרכים מנוגדים לאסוף מידע ובין שימוש בידע קיים לקבלת תגמולים תוצאתיים. ממצאי מחקר חדש מערערים את ההבניה החינוכית המדגישה שאיפה לקבלת תוצאות על פני סקרנות וחקרנות באמצעות מחקר חדש. על פי ממצאי המחקר ילדים מעדיפים לחקור, לממש את סקרנותם. זאת על פני קבלת תגמול על התנהגות לא סקרנית וחוקרת. על פי ממצאי המחקר בתחום הפסיכולוגיה והחינוך, החקירה והסקרנות של הילדים אינה אקראית.

על פי המחקר ילדים מוותרים על תגמולים שהם יודעים שהם יכולים לקבל, על מנת לחקור אפשרויות אחרות. החוקרים מצאו שבוגרים וילדים בני 4 עד 5 שנים התנהגו באופן שונה בהעדפת תגמולים על פני סקרנות וחקירה. ממצאי המחקר ראו אור בכתב העת מחקר התפתחותי Developmental Science על ידי חוקרים מאוניברסיטת מדינת אוהיו בארצות הברית. המחקר נתמך במענקים של המכונים הלאומיים לבריאות של משרד הבריאות האמריקאי NIH.

העדפת חקרנות וסקרנות על פני תגמולים ופרסים של ילדים בחינוך ופסיכולוגיה. צילום: pexels-sharon-mccutcheonתגמולים
העדפת חקרנות וסקרנות על פני תגמולים ופרסים של ילדים בחינוך ופסיכולוגיה. צילום: pexels-sharon-mccutcheonתגמולים

ילדים מעדיפים לחקור מאשר לקבל תגמולים ופרסים

חקירה, התנסות וחוויה הם אבני יסוד בפסיכולוגיה התפתחותית והחינוך הפתוח. חקרנות, איסוף ידע הם הכרחיים על מנת לגלות כיצד פועלים דברים, תהליכים החשובים עבור ילדים במיוחד.

במחקר זה השוו החוקרים דפוסי קבלת החלטות. החוקרים השוו 32 ילדים בני 4 עד 5 שנים. הילדים הושוו למול 34 בוגרים. זאת על מנת להעריך את ההשפעה היחסית של חיפוש תגמולים וחקרנות אקראית למול החלפה סיסטמטית שנועדה לחקרנות מוכוונת בתנאי אי וודאות. בשלב השני בחנו החוקרים את השפעת חוסר הוודאות על הבחירה של הילדים.

החוקרים מצאו שמבוגרים שלמדו דבר מה, יבקשו לבחור באפשרות שתמקסם את התגמולים או הפרסים. כלומר יטו לבחור באפשרות שמשיאה להם הכי הרבה תועלת ישירה. זאת בהשוואה לילדים שהמשיכו לחקור אפשרויות נוספות, רק על מנת לבחון מה הערך השונה שהם יוכלו להפיק מהסקרנות, החקירה, והיציאה מגבולות התגמולים והפרסים המוכרים.

בחירה שיטתית בחקרנות

עוד מצאו החוקרים כי החקירה, הסקרנות והחיפוש אינם אקראיים. התוצאות הראו שילדים ביצעו את פעולות החקרנות והסקרנות שהפגינו באופן שיטתי, על מנת לוודא שהם אינם מפספסים מידע חדש. במחקר התבקשו הילדים והמבוגרים לבחור מבין דמויות של חייזרים. חייזק מסוים הניב תמיד תגובה של מספר סוכריות מירבי. את הסוכריות הוירטואליות יכלו המשתתפים להחליף בתגמולים ממשיים כמו מדבקיות לילדים וכו. למרות שמטרת המחשק היתה להניב את מירב הסוכריות, הילדים בחרו ביצורים המניבים את התגמולים המקסימליים רק 43% מהפעמים. זאת בהשוואה ל86% מהבוגרים. ולא- לא מדובר בחוסר הבנה של הילדים מה יניב את מירב הסוכריות. לאחר המחקר ערכו החוקרים מבחן זיכרון לילדים. הם מצאו כי 20 מתוך 22 הילדים ידעו וזכרו מי היה היצור החייזרי שהניב את מירב הסוכריות.

עוד גילו המדענים כי כשאשר הילדים לא לחצו על הדמות שהניבה את מירב התגמולים, הם לחצו על דמויות אחרות באופן שיטתי. זאת על מנת לגלות באופן סכמתי מה יניבו שאר האפשרויות בסיסטמתיות של בחירה.

המדענים סיכמו כי נראה ממצאים אלה שופכים אור על התופעה שבה ילדים מחפשים לעיתים חקרנות, סקרנות ובחינה של אפשרויות אחרות, חדשנות ויציאה מן המסגרת על פני הישארות במה שמוכר, אף אם הוא מניב את התגמולים המירביים. זאת באופן שיטתי וככל הנראה על מנת לאסוף מידע ולהרחיב את הבנתם, חוויותיהם וידיעותיהם על העולם.


דילוג לתוכן