ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, פסיכולוגיה ובריאות הנפש » עייפות מאיטה את פעילות מוחנו גם בערנות

עייפות מאיטה את פעילות מוחנו גם בערנות

השפעת חוסר שינה: גם אם אנחנו מרגישים עירניים, עייפות מאיטה את פעילות המוח שלנו

אם החלטתם לישון מעט ולבלות יותר, ייתכן שתשקלו זאת מחדש אם אתם נדרשים לבצע פעילויות שמצריכות ריכוז. כיצד משפיע חוסר שינה על פעילות המוח והיכולות השכליות שלנו ? מה מידת היעילות שלנו כשאנו לא ישנים מספיק בפעולות שמחייבות ריכוז וערנות, כמו נהיגה למשל. מדענים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שתאי העצב עצמם מאטים את תגובותיהם בזמן עייפות או חסך בשינה. המחקר שתוצאותיו ראו אור בכתב העת Nature Medicine מוכיח כי עבור תאי העצב שלנו לא חשוב מה אנו רוצים או מרגישים,  כשהם נדרשים למנוחה מעייפות או מחוסר שינה הם פשוט מאיטים ו”נחים”.

השפעות רפואיות של מחסור בשינה. מקור: ויקיפדיה. ברישיון. תרשים: Mikael-Haggstrom

השפעות רפואיות של מחסור בשינה. מקור: ויקיפדיה. ברישיון. תרשים: Mikael-Haggstrom

הדוקטור יובל ניר, אחד ממובילי המחקר, מסביר: “אחת מכל חמש תאונות דרכים קשורה בעייפות בנהיגה, וכמעט שליש מהנהגים דיווחו על הירדמות של ממש בזמן נהיגה, רק בשנה האחרונה. בזמן חסך שינה, לעיתים קרובות אנו לא מצליחים להגיב ביעילות למתרחש סביבנו. בסיטואציות מסוימות, כמו במגדל הפיקוח או בחדר הניתוח, לטעויות מסוג זה יכולות להיות השלכות הרסניות. עם זאת, עד היום לא היה ברור כיצד חסך השינה משפיע על פעילות תאי עצב במוח”.

את המחקר שנערך בשיתוף פעולה בינלאומי, עם חוקרי השינה פרופ’ קיארה סירלי וג’וליו טונוני מאוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון, הובילו ד”ר ניר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ופרופ’ יצחק פריד, גם הוא מהפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר וכן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס (UCLA) עם תלמיד המחקר עמית מרמלשטיין.

על מנת לבחון את המנגנון הנוירולוגי שמאחורי התגובות הלקויות בזמן חסך השינה, המדענים במחקרם זה ניצלו הזדמנות נדירה בה חולי אפילפסיה עוברים השתלה של אלקטרודות תוך-מוחיות, במאמץ לאתר את האזור המוחי הגורם להתקפים. למחקר התנדבו 12 מטופלים ב-UCLA, אשר אושפזו למשך שבוע בעת שהפעילות המוחית שלהם נרשמה, ובמקרים מסוימים נשארו ערים כל הלילה.

למשתתפים הוצגו תמונות של דמויות ומקומות מפורסמים, והם נתבקשו לסווג את התמונות מהר ככל האפשר, במטרה לבדוק את ערנותם. בסדרה של למעלה מ-30 ניסויים, צוות החוקרים רשם את הפעילות החשמלית של קרוב ל-1,500 נוירונים במוח.

“המחקר העלה שבזמן חסך שינה, תגובת הנבדקים לתמונות נהייתה איטית, חלשה וארוכה מהרגיל”, מסביר פרופ’ פריד. “הצלחנו להראות שבזמן הזה, גם תגובות של נוירונים בודדים באונה הטמפורלית – אזור המקושר עם תפיסה ראייתית וזיכרון – השתנו כתוצאה מהעייפות”.

ד”ר ניר מדגיש שהמעידות הללו הן לא תוצאה של מיקרו-שינה, המלווה בעצימת עיניים, מה שנקרא אצלנו ‘התעפצות'”, ומסביר כי “כאן הנבדקים הישירו מבט לתמונה, בשעה שחלקים ספציפיים במוח שלהם פשוט נרדמו”.

המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים.

“כשאנו עייפים, גלי מוח דמויי-שינה ‘פולשים’ לפעילות המוח הער בזמן שאנחנו מבצעים משימות, הרבה לפני שאנחנו נרדמים ממש, או סתם עוצמים את העיניים. מאחר שהנהיגה בזמן עייפות מסוכנת ממש כמו נהיגה בשכרות, אנו מקווים שהמחקר החדש ישמש כבסיס למדידה אובייקטיבית של גלי השינה המתעצמים, כמו ‘הינשופים’ שמודדים את ריכוז האלכוהול בדם – לפני שהעייפות הזאת הופכת למסכנת חיים”. מסכם ד”ר ניר.