ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, עסקים כלכלה ניהול » עלייה במספר הסכמי הרישיון, במספר חברות ההזנק, ובמספר משפחות הפטנטים

עלייה במספר הסכמי הרישיון, במספר חברות ההזנק, ובמספר משפחות הפטנטים

ירידה במספר הבקשות החדשות לרישום פטנטים, במספר הפטנטים שאושרו, בדיווחים על גילויים, במספר העובדים המקצועיים, בהוצאות, בסך ההכנסות ובהכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים.

עלייה במספר הסכמי הרישיון, במספר חברות ההזנק שבהם היו החברות למסחור ידע מעורבות, ובמספר משפחות הפטנטים

מנתונים שפרסמה הלמ”ס עולה כי הוצאה הלאומית למו”פ אזרחי הסתכמה בשנת 2017 בכ-57.8 מיליארד ש”ח – 4.5% מהתמ”ג לעומת 4.4% בשנת 2016.
ההוצאה למו”פ אזרחי לנפש בישראל הגיעה בשנת 2017 ל-1,752 דולר (דולרים שוטפים במונחי שווי כוח הקנייה של התמ”ג) בעיקר בשל ריכוז גבוה של מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות בישראל. במגזר העסקי הייתה עלייה של 5.6% בהוצאה למו”פ במחירים קבועים, לאחר עלייה של 9.5% בשנת 2016.

לצד זה, מסקר חברות למסחור ידע בישראל 2017 הכולל נתונים מגוונים על גילויים להמצאות, פטנטים, הסכמי רישיון, הכנסות והקמת חברות הזנק עולה כי בחברות מסחור הידע, ניכרת בשנת 2017 עלייה במספר הסכמי הרישיון, במספר חברות ההזנק שבהם היו החברות למסחור ידע מעורבות, ובמספר משפחות הפטנטים.

לעומת זאת, חלה ירידה בכל המדדים האחרים: במספר הבקשות החדשות לרישום פטנטים, במספר הפטנטים שאושרו במהלך 2017, בדיווחים על גילויים, במספר העובדים המקצועיים, בהוצאות, בסך ההכנסות ובהכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים.

עוד עולה מן הנתונים כי :
• בשנת 2017 הגישו חוקרי האוניברסיטאות ומכוני המחקר השונים כ-1,070 דיווחים על גילויים לבדיקה בחברות למסחור ידע, ירידה של 19% לעומת השנה הקודמת. כ-553 מהדיווחים היו בחברות שליד האוניברסיטאות, ירידה של 9% לעומת שנת 2016.
• בשנת 2017 הגישו החברות למסחור ידע 604 בקשות מקוריות לרישום פטנטים, לעומת 635 בשנת 2016, ירידה של 5%.
• בשנת 2017 אושרו 660 בקשות לפטנטים לעומת 813 בקשות שאושרו בשנת 2016, ירידה של 19%.
• בשנת 2017 חברות למסחור ידע היו מעורבות בהקמת 39 חברות הזנק, 69% מהן הוקמו על ידי החברות שליד האוניברסיטאות.
• ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים ב-2016 הסתכמו ב-1,364 מיליוני ש”ח, לעומת 1,507 מיליוני ש”ח בשנת 2015, ירידה של 9.5%; בשנת 2016 97% מהכנסות אלו היו מחברות שליד האוניברסיטאות.
• מהשוואה בין-לאומית מתוקננת לשנת 2015 עולה כי ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית בהכנסות מקניין רוחני כאחוז מסך הוצאות המו”פ במדינה (לעומת יתר המדינות בהשוואה זאת), ואילו ארה”ב נמצאת במקום הגבוה ביותר בהכנסות מקניין רוחני ובמספר הפטנטים שאושרו. קנדה נמצאת במקום גבוה במספר חברות הזנק. לעומת זאת, הממלכה המאוחדת נמצאת במקום גבוה משאר המדינות שבהשוואה במדדים האחרים: גילויים להמצאות, מספר משרות מלאות של עובדים מקצועיים למוסד ומספר הסכמי רישיון.
להגדרות
לנתוני התרשימים

סקר חברות מסחור ידע בישראל לשנת 2017 כלל את חברות מסחור הידע שפעילותן נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (שמונה חברות לשמונה אוניברסיטאות) ובנוסף חברות שליד מכוני מחקר ומכללות אקדמיות (חמש חברות) ובתי חולים (שש חברות). זהו הסקר השביעי שנערך בלמ”ס בנושא חברות מסחור ידע.
הסקר נערך ביוזמה ובתמיכה של המועצה הלאומית למו”פ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. השאלון עסק בנושאים האלה: הוצאות וכוח אדם בתחום ניהול הקניין הרוחני, קניין רוחני והגנתו (פטנטים, המצאות, וכד’), הכנסות מקניין רוחני וחברות הזנק של חברות מסחור ידע.
עיסוק החברות למסחור ידע
• תפקיד החברות למסחור ידע לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר במוסדות הנ”ל, להפוך פטנט למוצר מסחרי ולעזור בהקמת חברות הזנק. בפעולות אלו החברות מסחור הידע תורמות תרומה של ממש לצמיחת המשק בד בבד עם הגדלת הכנסותיהן של המוסדות שאותם הן מייצגות.
• החברות למסחור ידע עוסקות בניהול קניין רוחני. קניין רוחני הוא שם כללי לזכויות הקשורות במשאבים שאינם מוחשיים ושהם יציר האינטלקט של האדם, כמו פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר. זכויות קניין אלו מאפשרות למחזיק בהן ליצור מונופול על השימוש בפריט לתקופה מסוימת ובמדינות מסוימות.
• ישנם סוגים שונים של קניין רוחני: המצאות, תוכנות מחשב, בסיסי נתונים, אמצעי הוראה, אמצעים אחרים, תוכניות תעשייתיות, סמל מסחרי או סמלים רשמיים, זנים של צמחים חדשים וכד’.
• תהליך המסחור בחברות אלה מתנהל בדרך כלל כך: בשלב הראשון החברות פונות לסגל האקדמי באוניברסיטה, בית חולים או מכון, לשם קבלת רעיונות, חידושים והמצאות חדשות. לאחר מכן, הן בוחנות האם הרעיון, ההמצאה או החידוש הוא בר-הגנה משפטית והאם יש לו פוטנציאל מסחרי המצדיק רישום פטנט. החברות מחליטות עם אלו מהרעיונות להמשיך בתהליך ואלו מהרעיונות לדחות.
• בהמשך התהליך החברות מגישות בקשות לרישום פטנט לרשויות המתאימות בארץ ו/או בחו”ל ומנסות לשווק את זכויות הפטנטים לחברות בארץ ובחו”ל. החברות מוכרות זכויות בלעדיות או אי-בלעדיות על שימוש בפטנט, אך בדרך כלל אינן מוכרות את הבעלות על הפטנט.
דיווחים על גילויים
בשנת 2017 דווחו לחברות למסחור ידע 1,070 גילויים להמצאות, כ-553 מהם בחברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות.
לעומת שנת 2016 חלה ירידה של 19% בסך הדיווחים על המצאות בכל המוסדות. בחברות שליד האוניברסיטאות חלה ירידה של 9% לעומת שנת 2016. עלייה ניכרת חלה בדיווחים של חברות שליד בתי חולים.
בקשות לרישום פטנטים
בשנת 2017, הוגשו 604 בקשות מקוריות (חדשות) לרישום פטנטים, לעומת 635 בשנת 2016, ירידה של 5%. בחברות שליד באוניברסיטאות חלה עלייה של 1%, בחברות שליד בתי חולים חלה ירידה של 27% ואילו בחברות שליד מכוני מחקר ובמכללות לא חל שינוי. רוב הבקשות המקוריות הוגשו על ידי חברות שליד אוניברסיטאות: כ-75% בשנת 2017 וכ-72% בשנת 2016.

מספר הבקשות הגבוה ביותר לרישום פטנטים שהוגש בחברות שליד האוניברסיטאות היה בשנת 2016.
מספר הבקשות שאושרו בשנת 2017 (בלי קשר לשנת ההגשה), ירדו ב-19% לעומת אלו שאושרו בשנת 2016.
משפחות פטנטים
במהלך השנים שבהן פעלו החברות למסחור ידע ליד המוסדות הכלולים בסקר צברו החברות מלאי גדול של פטנטים בתוקף ששווקו או שיש עדיין לשווק אותם.
מספר משפחות הפטנטים עלה בשנת 2017 ב-1% לעומת שנת 2016. העלייה הייתה בחברות שליד בתי חולים (4%) ובמכוני מחקר (11%). משפחות הפטנטים בחברות שליד האוניברסיטאות היו 78% מתוך סה”כ.

הסכמי רישיון
תפקיד החברות למסחור ידע הוא לשווק ולהעביר את הידע שנוצר באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמכוני מחקר ומכללות. הדרך המקובלת ביותר למסחר את הידע הינה באמצעות הסכמי רישיון.
מספר הסכמי הרישיון החדשים עם חברות חיצוניות היה 267 בשנת 2017, לעומת 234 בשנת 2016, עלייה של 14%. מרבית ההסכמים נחתמו עם חברות מקומיות: 76% בשנת 2017, לעומת 79% בשנת 2016. רוב ההסכמים נחתמו עם חברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות – 62% בשנת 2017 ו-65% בשנת 2016.

הכנסות חברות מסחור ידע
הכנסות חברה ממכירת קניין רוחני כוללות: מכירת פטנטים, תמלוגים, אופציות, דמי רישיון, הכנסות מבעלות על חברות הזנק (דיבידנדים, רווחים ממכירת חברות הזנק וכו’) והכנסות אחרות מקניין רוחני. הכנסות אלו הסתכמו בשנת 2016 ב-1,364 מיליוני ש”ח. רוב ההכנסות ממכירת קניין רוחני היו בחברות שליד האוניברסיטאות (97%). הכנסות החברות שליד האוניברסיטאות ממכירת קניין רוחני בשנת 2016 ירדו ב-10% בהשוואה לשנת 2015 (1,464 מיליוני ש”ח).
בסך ההכנסות של כל החברות למסחור ידע (כולל הכנסות ממחקרים) חלה ירידה של 2%. בשנת 2016, הכנסות מפעילויות אחרות (בעיקר ממחקרים) היוו 35% מתוך סך ההכנסות.

ההכנסות ממכירת קניין רוחני בחברות ליד האוניברסיטאות, היו גבוהות במיוחד בשנים 2009 ו-2012.

מעורבות בהקמת חברות הזנק בישראל ובחו”ל
חברת הזנק (חברת סטרט-אפ) היא חברה שנוסדה במטרה לפתח מוצר או שירות חדשני, לרוב בתחום ההיי-טק. חברה מפסיקה להיחשב חברת הזנק לאחר שהיא נמכרת לחברה מבוססת או לאחר שהיא מתבססת בעצמה (החברה מתחילה למכור את מוצריה או שירותיה).
חברות הזנק ממומנות לרוב על ידי קרנות הון סיכון, חממות טכנולוגיות או משקיעים פרטיים (אנג’לים). ההון הראשוני משמש להקמת החברה, לגיוס עובדים, לפיתוח מוצרים או שירותים ולמכירתם. בלוח ז מוצגות חברות ההזנק שהוקמו על סמך טכנולוגיה שפיתחו חוקרים במוסדות הנ”ל, גם אם לחברת מסחור הידע אין חלק בבעלותן.

בשנת 2017, חלה עלייה של 15% במספר חברות הזנק שהוקמו. בשנת 2017, 69% מחברות ההזנק הוקמו על ידי חברות שליד האוניברסיטאות.

הוצאות וכוח אדם בחברות למסחור הידע
בשנת 2017, הסתכם מספר העובדים המקצועיים (העוסקים בקניין רוחני) בחברות למסחור ידע ב-124 לעומת 131 בשנת 2016, ירידה של %5. מספר המשרות המלאות של העובדים המקצועיים הסתכם ב-91 בשנת 2017, לעומת 97 בשנת 2016, ירידה של 6%.

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר העובדים המקצועיים בחברות למסחור ידע שליד האוניברסיטאות: מ-37 בשנת 2009 ל-74 בשנת 2017 (חסרים נתונים לשנת 2010).
בשנת 2017, סך ההוצאות על ניהול קניין רוחני הסתכמו ב-79,701 אלפי ש”ח, לעומת 90,698 אלפי ש”ח בשנת 2016, ירידה של 12%. מתוך ההוצאות, תשלומים לגורמי חוץ הסתכמו ב-43,429 אלפי ש”ח, לעומת 51,247 בשנת 2016, ירידה של 15%.

השוואות בין-לאומיות – ישראל, אוסטרליה, הממלכה המאוחדת, ארה”ב וקנדה, 2015
הנתונים מתייחסים לכל החברות למסחור ידע. כל הנתונים מתוקננים לפי סך הוצאות המו”פ בכל מדינה, בהתאם להשוואה בין-לאומית שפורסמה באוסטרליה.
מהשוואה בין-לאומית מתוקננת עולה כי ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית בהכנסות מקניין רוחני בשנת 2015 (לעומת יתר המדינות בהשוואה זאת), אך ארה”ב נמצאת במקום הגבוה ביותר בהכנסות מקניין רוחני ובמספר הפטנטים שאושרו. קנדה נמצאת במקום גבוה במספר חברות הזנק שהוקמו. הממלכה המאוחדת נמצאת במקום גבוה משאר המדינות שבהשוואה בשאר המדדים: גילויים להמצאות, מספר משרות מלאות של עובדים מקצועיים למוסד ומספר הסכמי רישיון.

הגדרות
• קניין רוחני (Intellectual Property, או בקיצור IP) – קניין רוחני הוא שם כללי לזכויות הקשורות במשאבים שאינם מוחשיים ושהם יציר האינטלקט של האדם, כמו פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר. זכויות קניין אלו מאפשרות למחזיק בהן ליצור מונופול על השימוש בפריט לתקופה מסוימת ובמדינות מסוימות. הסדרים משפטיים מפורטים שתחילתם בפסיקת בתי משפט קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם ואת היקף הזכויות.
• פטנטים – פטנטים הם זכויות בלעדיות הניתנות על ידי מדינות לבעלי ההמצאות כדי למנוע מאחרים את השימוש הלא חוקי בהמצאותיהם.
• פטנט מקורי – בקשת ההגנה הראשונה לפטנט על המצאה חדשה, שהוגשה לרשות מתאימה בארץ או בחו”ל (כגון רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר של ישראל, ה-USPTO, ה-EPO וכדו’) במסלול הלאומי או הבין-לאומי (PCT), כולל PROVISIONAL. חלק חשוב במיוחד בעיסוק החברות למסחור ידע הוא ההגנה על ההמצאה באמצעות הגשת בקשה לרישום פטנט.
פטנט הוא זכות שימוש בלעדית הניתנת על ידי המדינה לבעל המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן קצוב בין אם הוא מוצר ובין אם הוא תהליך בתחום טכנולוגי. כדי לרשום פטנט על המצאה יש להגיש בקשה לרשות המטפלת בכך באותה מדינה – רישום הפטנט תקף אך ורק במדינות שבהן הוא נרשם.
ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט בכמה מדינות ולכן לעתים קרובות פטנט אחד נרשם ביותר ממדינה אחת במטרה לקבל הגנה מרבית על הרעיון או על החידוש.
• משפחת פטנטים – משפחת פטנטים כוללת את הפטנט הראשוני שנרשם בארץ מסוימת ואת שאר הפטנטים שנרשמו בעקבותיו, עבור אותה המצאה, רעיון או ידע, בארצות אחרות תוך הצהרת קדימותו של הפטנט הראשוני. כלומר כל הפטנטים הנובעים באופן ישיר מאותו פטנט מקורי (לפי Priority date).
• מסחור ידע – גיוס, שיווק ופיתוח של הידע המצטבר באוניברסיטאות, בתי חולים ובמכוני מחקר ומכללות, הפיכת פטנט למוצר מסחרי וסיוע בהקמת חברות הזנק.
• הסכם רישיון – הסכם חתום בין חברת מסחור הידע לבין חברה או מכון לפיתוח מוצר על פי ידע חדש או פטנט, שבאמצעותו מעבירה החברה למסחור ידע את זכויות השימוש בקניין רוחני שברשותה לחברה המורשה.
• חברת הזנק – חברת הזנק או חברת סטרט-אפ (startup) היא פועל יוצא של יזמות טכנולוגית מבוססת מחקר ופיתוח לצורך ייסודו של עסק חדש למטרת רווח אשר משאביו מופנים לפיתוח רעיון, שירות או מוצר. עסק זה טרם גרף רווחים או טרם הפך לעסק בוגר (עסק שכל ייעודו שיווק ומכירה של מוצר או שירות מוגמר לשווקים, גם אם מתבצעים בהם תהליכי שיפור ושכלול). לרוב פעילות העסק ממומנת באמצעות גיוס הון.
חברת הזנק יכולה להימצא בכמה מצבים:
1. שלב בחינת היתכנות הרעיון ומחקר ראשוני
2. שלב פיתוח המוצר, תיקונים ומעבר לייצור
3. שלב מוצר מוגמר ועלייה בשיעור המכירות
חברה מפסיקה להיחשב חברת הזנק לאחר שהיא נמכרת לחברה מבוססת או לאחר שהיא מתבססת בעצמה (החברה מתחילה למכור את מוצריה או שירותיה).
חברות הזנק ממומנות לרוב על ידי קרנות הון סיכון, חממות טכנולוגיות או משקיעים פרטיים (אנג’לים). ההון הראשוני משמש להקמת החברה, לגיוס עובדים, לפיתוח מוצרים או שירותים ולמכירתם.
• PPP (שווי כוח הקנייה) – הוא שער חליפין מיוחד אשר באמצעותו ניתן לנכות את ההפרשים ברמת המחירים בין המדינות השונות. בסכום כסף שהוחלף באמצעות שווי כוח הקנייה (PPP), ניתן לקנות סל סחורות ושירותים זהה בכל המדינות. כלומר, ניתן לאמוד את כוח הקנייה של המטבעות השונים על בסיס אחיד.